מדעני העולם חיכו לבוא מוטציות הקורונה: ככל וירוס, גם נגיף ה-COVID19 לא שוקט על שמריו וכבר יצר מוטציות רבות. אלא ששני זנים חדשים, "וריאנטים", עוררו בהלה בעולם, לאחר שגרמו להתפשטות מהירה יותר של הנגיף וגרמו לחשש שהחיסונים לא יפעלו עליהם.
מהי מוטציה?
בניגוד לחיידקים, שהם יצור חיים בפני עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם כדי להדביק תאים נוספים.
הנגיף מנסה ללא הרף לשנות את מבנה מעטפת התא שהוא פולש אליו, כדי לחדור בקלות יותר לגוף, וגם כדי למנוע מהגוף לזהות אותו. כך, הופך הנגיף למידבק יותר, ויכולת ההתרבות שלו מתעצמת.
כמה חולים במוטציה הקורונה בישראל? צפו בריאיון עם פרופ' סיריל כהן
(צילום: אבי חי)
כך גם מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – DNA, המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הווירוסים, השועטים לעברם, משמידים אותם, תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות שבה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם, שם הוא עלול לגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ולמוות.
מדוע מייצרים נגיפי הקורונה מוטציות?
אמנם בהלת מוטציות הקורונה החלה לפני כחודשיים עם הופעת זן הקורונה החדש בדנמרק, בעקבותיו הושמדו מיליוני חורפנים שבהם נמצא הנגיף החדש שאיים להדביק גם בני אדם. אבל האמת היא שמאז שפרצה מגפת הקורונה בסין לפני כשנה, הספיק הנגיף כבר לייצר 20 מוטציות שהתפשטו ברחבי העולם.
כאמור, אין מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים כל הזמן, כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את הישרדותם והתאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. המוטציות אמורות לגרום לנגיפים להדביק יותר בקלות, ולהפוך עמידים יותר כך שיוכלו להתפשט ככל האפשר.
על פי ההשערות שעדיין לא הוכחו, המוטציות הנוכחיות התפתחו אצל חולי קורונה כרוניים, שטופלו בתרופות אנטי ויראליות או בנוגדנים. וירוס הקורונה לא הושמד, ובשל כך, המחלה הממושכת הספיק ליצור את הזן החדש האלים יותר.
מה ההבדל בין זן חדש למוטציה?
קיים בלבול טרמינולוגי בין השניים. מוטציה היא שינוי גנטי. זן חדש של נגיף ("וריאנט"), הוא וירוס בו חל אותו שינוי גנטי אחד או יותר. בזני הקורונה החדשים נמצאו מספר מוטציות. כך למשל, בזן הקורונה הבריטי נמצאו 23 מוטציות חדשות.
מה ההבדל בין מחלה מזן שעבר מוטציה לזני קורונה רגילים?
הזנים החדשים ככל הנראה מדביקים מהר יותר, בעיקר בני 20 ומטה, כנראה בשל מוטציות גם במעטפת הנגיף המאפשרות לו להיקשר לתא האדם מהר יותר, לחדור אליו במהירות, ולהשתכפל במהירות. על פי הנתונים שהוצגו אתמול (ג') בישיבת הממשלה על ידי משרד הבריאות, מסתמן כי חולה קורונה שנדבק בזן המוטנטי הבריטי, הדביק ככל הנראה כשישה אנשים סביבו.
עם זאת מעבר למהירות ההדבקה, נראה שאין שינוי באופי המחלה עצמה המתרחשת עם אותם תסמינים וסיבוכים המוכרים מהזנים האחרים.
מה שונה בזן הדרום אפריקני?
הזן הזה הקרוי 501Y.V2, על שום מיקומי המוטציות, כולל כמה מהן בחלבון המעטפת בו משתמש הנגיף כדי להדביק תאים אנושיים. מוטציה נוספת שנחשבת משמעותית ביותר קשורה להשפעה כלשהי על היווצרות נוגדנים מנטרלים, מכאן עלה החשש שהחיסונים לא יוכלו למוטציה הזו.
שאלת השאלות: האם החיסונים יגנו בפני המוטציות?
על פי כל ההערכות, הן בארגון הבריאות העולמי, הן במרכז לבקרת מחלות האמריקני, והן מקרב מומחים בדרום אפריקה שזיהו את המוטציה, אין ראיות שמצביעות על כך שהזנים החדשים עמידים לחיסונים, וכי החיסונים עצמם מעניקים הגנה אימונולוגית רחבה ביותר גם נגד המוטציות הנוכחיות, וככל הנראה גם כנגד מוטציות עתידיות.
מה יקרה אם בכל זאת תצוץ מוטציה עמידה לחיסון?
במקרה כזה, ובזכות טכנולוגיית ה-mRNA החדשנית, הודיעו בחברת פייזר ומודרנה כי בתוך כשישה שבועות יוכלו לסיים שינוי בחיסון כך שיותאם לכל מוטציה אפשרית.
כיצד אפשר להתגונן בינתיים מהמוטציה?
אותן הנחיות תקפות גם לגבי המוטציות: עטיית מסכה, ריחוק חברתי, וחיסון מהיר ככל האפשר של אוכלוסיות בסיכון, צוותים רפואיים, צוותי הוראה ונותני שירותים. ככל שנגיע לחיסון עדר מהיר יותר, כך יקטן הסיכון להתפשטות המוטציות, והתפתחות מוטציות נוספות.
