הקורונה שינתה את פני עולם הרפואה: לצד המגפה שגבתה מיליוני קורבנות, חולים שחלקם עדיין סובל מתסמיני הלונג-קוביד ונגיף שממשיך לייצר מוטציות חדשות, חלה בשנתיים האחרונות התקדמות משמעותית בכל תחומי הרפואה, ובפרט בתחום החיסונים. מודרנה, פייזר וחברות נוספות עורכות בחודשים האחרונים מחקרים קדחתניים בשלל חיסונים חדישים שיחוללו מהפכה ועשויים למנוע מחלות קשות, שחלקן אף גורמות לנכות ולמוות.
קראו עוד:
את מהפכת ה-mRNA החלה מודרנה הרבה לפני הקורונה: כבר לפני עשור היא פיתחה את טכנולוגיית ה-mRNA המאפשרת ייצור מהיר הרבה יותר של החיסונים ושינוי קל שלהם בתוך שבועות, כך שיותאמו לכל וריאנט. לב הפיתוח של חיסון ה-mRNA הוא במולקולת הרנ"א שליח – mRNA, מולקולה הדומה למולקולת התורשה דנ"א, ומורכבת מחלקים הנקראים "נוקלאוטידים" שמסודרים באופן המורה לתא כיצד לייצר חלבונים. כשחיסון שמכיל mRNA מוחדר לגוף, התאים מתחילים לייצר חלבונים מקודדים על פי ה"תכנות" שלו.
במילים אחרות, כשחיסון mRNA מוזרק לגוף, מערכת החיסון חושבת שישנו נגיף או חיידק אמיתי שחדר לגוף, ויוצרת בהתאם נוגדנים ותאי דם לבנים מסוג T הדרושים לנטרול עתידי של הפולש הזר. ניתן לומר כי הרעיון הכללי בבסיס הפיתוח הוא בנייה של שלד שעליו רצף סידורי של תרכובות אורגניות (נוקלאוטידים), שיחד יוצרות את החומר התורשתי וגורמות לגוף לבצע תהליכים שונים. נוקלאוטידים כאלה קיימים על מולקולת הדנ"א שנמצאת בגרעין התא, וגם על ה-mRNA.
תוך כדי מגפת הקורונה ובמקביל לפיתוח החיסון נגד הנגיף, חברת מודרנה החלה לערוך שלל מחקרים על חיסונים חדשים נוספים, למחלות אחרות שעד כה לא ניתן היה לייצר נגדן חיסון אפקטיבי. חברות תרופות נוספות ובהן פייזר ו-GSK הצטרפו למהפכה והחלו גם הן לפתח חיסונים בטכנולוגיות חדשות, שחלקם נמצאים בשלבי פיתוח אחרונים. הנה חלק מהחיסונים שנמצאים במחקר קליני מתקדם, ומתוכננים לצאת לשוק בשנים הקרובות.
נגיף CMV
אחד משני נגיפי מחלת הנשיקה, CMV, מסוכן מאוד לנשים הרות וגורם להפלות, לפגיעה מוחית בעובר ולחירשות. הבעיה המרכזית בהדבקה ב-CMV היא שלא קיים כיום טיפול יעיל נגד הנגיף. מאחר שמדובר בווירוס, טיפול אנטיביוטי לא אפקטיבי נגדו וגם טיפולים אנטי-ויראליים שפותחו לאחרונה לא הראו יעילות גבוהה.
היום נוהגים לתת לתינוקות שנדבקו בנגיף את התרופה גאנציקלוויר, שניתנת בעירוי לתוך הווריד (באשפוז) במשך שישה שבועות, או ואלציקלוויר, שניתנת דרך הפה במשך תשעה חודשים. התרופות האלה מפחיתות בעיקר את הסיכון לחירשות. במהלך הטיפול בהן נדרשות בדיקות דם תכופות, בשל תופעות לוואי אפשריות של התרופות.
חברת מודרנה הייתה הראשונה שפיתחה חיסון חדש ויעיל בשם mRNA-1647 הבנוי, כמו שאר חיסוני החברה, בטכנולוגיית הרנ"א-שליח. החיסון מדמה חדירה של נגיף לגוף באמצעות ה-mRNA שפוקד על התא המחוסן ליצור מעטפת דמוית וירוס, וכך גורם למערכת החיסון לייצר נוגדנים המנטרלים את הנגיף ומאותתים לתאי דם לבנים להגיע ולהשמידו. הנוגדנים נותרים בזיכרון החיסוני של הגוף ומתקיפים כל חדירה של נגיפים נוספים מאותו סוג.
בשנת 2019 החלה החברה בשלב הניסוי הראשון מתוך שלושה של החיסון, ותוצאותיו פורסמו לאחרונה וגילו כי החיסון בטוח לשימוש ואף הוביל לעליית נוגדנים נגד הנגיף, הן באנשים בריאים והן בנשים הרות.
שלב שני של הניסוי החל לפני כשנה בהשתתפות 252 מתנדבים. לאור התוצאות החיוביות עד כה בניסוי, בחברה עומדים כעת לפני סיומו של השלב השלישי והאחרון, שבמסגרתו קיבלו את החיסון כמעט 8,000 משתתפי הניסוי בארה"ב ובאירופה. אם שלב זה יסתיים בהצלחה, צופים בחברה התחלה של ייצור חיסונים המוני במהלך השנה הקרובה.
נגיף אפשטיין-בר
נגיף אפשטיין-בר (EBV) הוא השכיח ביותר מבין הנגיפים הגורמים למחלת הנשיקה, ובשמה הרפואי מונונוקלאוזיס. מדובר בזיהום ויראלי נפוץ הגורם לחום, כאבי גרון ובלוטות לימפה מוגדלות. במקרים קשים מופיעים גם קשיי נשימה בשל בלוטות הלימפה הנפוחות החוסמות את מעבר האוויר.
מודרנה פיתחה שני חיסונים גם נגד נגיף זה: האחד, mRNA-1189, נועד למנוע הדבקה ונמצא בסיום השלב הראשון של המחקר הקליני, שבו נבדקת בטיחות הניסוי. חיסון נוסף בשם mRNA-1195 נועד למנוע סיבוכים של המחלה, ונמצא כעת בשלב גיוס המתנדבים למחקר.
נגיף ה-RSV
נגיף ה-RSV הוא אחד הווירוסים הפעילים ביותר בחודשי החורף, התוקף את מערכת הנשימה בתינוקות ועלול במקרים קשים אף לגרום למוות. מודרנה פיתחה כמה חיסונים נגדו, כשהחידוש המרכזי הוא שחלק מהם מיועדים למבוגרים, וחלקם משלבים בזריקה אחת הגנה מפני RSV, שפעת וקורונה. חברות תרופות נוספות עובדות על חיסונים חדשים נגד RSV, חלקם משלבים גם הם הגנה מפני שפעת וקורונה.
לרוב, נגיף ה-RSV גורם למחלה קלה שתסמיניה הם חום, נזלת ושיעול. תסמיני המחלה נעלמים בדרך כלל לאחר כשלושה ימים, אך המחלה עלולה להידרדר ולהתפתח לסוג של דלקת ריאות נגיפית הנקראת ברונכיוליטיס. המחלה גורמת לקוצר נשימה קשה, ולעיתים רבות גם מצריכה אשפוז. במקרים קשים מועבר התינוק לאשפוז במחלקת טיפול נמרץ.
7 צפייה בגלריה
נגיף RSV. המחלה עלולה להידרדר ולהתפתח לסוג של דלקת ריאות נגיפית קשה
(צילום: shutterstoxk)
מחלת הברונכיוליטיס עלולה להיגרם גם מווירוסים נוספים, אך למרבית מקרי הברונכיוליטיס בעונת החורף, והקשים שבהם, אחראי נגיף ה-RSV. מאחר שמדובר במחלה נגיפית, אין כל טיפול המכחיד אותה. הטיפולים היחידים הניתנים במסגרת בית החולים נועדו להקל על התינוק הסובל, וכוללים חמצן, אינהלציה ועירוי תרופות סטרואידיות לווריד. עם זאת, המחקרים הוכיחו כי הטיפולים הללו אינם מביאים להקלה משמעותית בתסמינים. המחלה עלולה להימשך שבועות ארוכים, כשמצבו של התינוק עלול להידרדר שוב, גם לאחר שהשתפר.
עד עתה נהוג היה לחשוב כי הטיפול היחיד שמונע את ההדבקה בנגיף הוא פליביזומאב. מדובר בחיסון פסיבי המכיל נוגדנים המוזרקים לגוף ויודעים להתביית על הווירוס ו"להזעיק" את מערכת החיסון המחסלת אותו. מעין "כיפת ברזל" אנושית. החיסון עורר התלהבות רבה בארצות הברית כשיצא לראשונה לשיווק בשנת 1998, ומדינות רבות החלו להורות על מתן החיסון לפגים, בתקווה להכחיד את המחלה. הוא ניתן בהזרקה מדי חודש במשך חמשת החודשים שבהם הווירוס פעיל (מנובמבר עד מרץ).
החיסון הוכנס בישראל לסל התרופות לפגים או ליילודים הסובלים ממומי לב מולדים או ממחלות ריאות כרוניות עד גיל שנה, ולפגים שנולדו לפני השבוע ה-32 להיריון.
נגיף ה-HIV
בחודש שעבר הכריזה מודרנה על פריצת דרך משמעותית ביותר בפיתוח החיסונים: נבדק ראשון קיבל את חיסון ה-mRNA נגד נגיף ה-HIV, לאחר הצלחה בניסויים בחיות מעבדה. נגיף ה-HIV נחשב לחמקמק בדומה לנגיף הקורונה, והוא נוטה ליצור שינויים גנטיים רבים המקשים על הגוף ליצור נגדו נוגדנים מנטרלים, וזו בין היתר הסיבה לכך שעולם הרפואה טרם הצליח ליצור לו חיסון.
אולם החברה שהגיעה לשלב המתקדם ביותר בחקר חיסוני ה-HIV היא חברת יאנסן, שהחלה בשנת 2017 בניסוי בחיסון החדיש שלה נגד הנגיף, המשלב שלושה חלבונים משפעלי מערכת החיסון שנוצרו מכמה זני HIV. החלבונים הללו, המכונים אנטיגנים, מוחדרים לנגיף מוחלש, שבמקור גורם להצטננות, ומועברים בהזרקה לשריר.
תוצאות חיוביות מהניסוי בשלב מוקדם הובילו לאישור מהיר של שלב 2 שנערך בדרום אפריקה ובארה"ב. התוצאות המוקדמות בקרב 152 משתתפי המחקר, הראו כי החיסון הצליח לנטרל מגוון רחב של נגיפי HIV. בינואר 2021 הושק השלב השלישי של הניסוי, שבו נבדק החיסון על 3,800 מבוגרים בשמונה מדינות ברחבי צפון אמריקה, דרום אמריקה ואירופה. התוצאות צפויות להתפרסם עד סוף השנה הבאה.
נגיף הזיקה
נגיף הזיקה עורר בהלה עולמית בשנת 2015 כאשר התפרץ ממדינות דרום אמריקה לעשרות מדינות אחרות. גם נגדו פיתחה מודרנה חיסון שנמצא בטוח בשלב 1, וכבר החלה את השלב השני של הניסויים.
מחלת הזיקה מועברת בעקיצת נקבת היתוש Aedes הנגועה בנגיף השייך למשפחת ה"פלאבו-וירידיי", ומתבטאת בתסמינים דמויי שפעת, אך לעיתים היא עלולה לגרום לסיבוכים. בתוך כך, קיימים דיווחים על מקרים שבהם הועבר הזיהום סביב לידה, בעת קיום יחסי מין ובעירוי דם מזוהם מתורם.
הנגיף דוגר בגוף שלושה עד 12 יום לפני התפתחות התסמינים. מחלת נגיף הזיקה מתבטאת בחום, פריחה, כאבי פרקים ואודם בעיניים. במקרים נדירים, תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כמו תסמונת גיאן בארה הגורמת לשיתוק. בנוסף, קיים חשש כי הדבקה במחלה זו בזמן היריון תגרום למומים נוירולוגיים קשים, כולל היעדר התפתחות המוח - מיקרוצפאלי.
מנינגיטיס
דלקת קרום המוח היא אחת המחלות הזיהומיות הקשות ביותר בעולם, שעלולה לגרום לנכות או למוות בתוך שעות ספורות מההדבקה. לחיידק המנינגוקוק חמישה זנים קטלניים: ACWY, המדביקים לרוב צעירים באזורי לינה צפופים כמו צבא או מעונות; וזן B התוקף תינוקות.
גם טיפול אנטיביוטי מוקדם ואשפוז בטיפול נמרץ לא תמיד יעזרו: 15-10 אחוזים מהנדבקים במנינגוקוק ימותו; 20-10 אחוזים יסבלו מסיבוכים קשים כמו נזק מוחי, כריתת גפה או חירשות.
בעולם קיים חיסון נגד זני המבוגרים ACWY, הניתן בישראל לפני הגיוס לצה"ל, וחיסון חדש נגד זן B הפוגע בעיקר בתינוקות - הזמין לרכישה באופן מוזל דרך הביטוחים המשלימים של קופות החולים. בשנים האחרונות עבדו חברות חיסונים על פיתוח חיסון חדש, שישלב בזריקה אחת הגנה מפני כל הזנים.
טיפול אנטיביוטי מוקדם ואשפוז בטיפול נמרץ לא תמיד יעזרו: עשרה עד 15 אחוז מהנדבקים במנינגוקוק ימותו; כעשרה עד 20 אחוז יסבלו מסיבוכים קשים כמו נזק מוחי, כריתת גפה או חירשות
חברת פייזר, שכבר פיתחה חיסונים נגד החיידק, נמצאת בישורת האחרונה ומסיימת כעת את השלב הקליני השלישי בחיסון PF-06886992 המגן נגד חמשת הזנים הנפוצים של המנינגוקוק. חיסון זה, המורכב מחלבונים סינתטיים של החיידקים, שאינם יכולים לגרום למחלה, מיועד למתבגרים ולצעירים. חיסון מקביל לתינוקות נמצא בפייזר בשלב השני המתקדם. גם חברת GSK אמורה לסיים החודש את הניסוי שלה בשלב השלישי והאחרון בחיסון דומה לצעירים, המשלב הגנה בפני כל הזנים. החיסון המקביל של GSK לתינוקות נמצא בשלב גיוס משתתפים לניסוי.
סטרפטוקוק GBS
החיידק סטרפטוקוק מקבוצה B הוא אחד מהחיידקים הרבים החיים בגופנו, ולרוב אינו גורם לנזק. אלא שכחמישית מהנשים בהיריון הן נשאיות של החיידק בנרתיק או ברקטום ובזמן הלידה או בזמן ירידת המים, עלולות להדביק את העובר. הדבקה אצל יילודים עלולה לגרום לזיהום קטלני בדם ולדלקת קרום המוח.
חברת פייזר נמצאת כעת בשלב השני של המחקר הקליני בחיסון לנשים הרות המונע הדבקה בחיידק GBS. החיסון, בשם GBS6, מגן מפני שישה זנים של החיידק, והוא מכיל מעטפת של חיידק מוחלש, שאינה גורמת למחלה. החיסון יינתן במנה אחת.
שיגלה
החיידק שיגלה שייך למשפחת החיידקים "גרם שליליים" והוא אחד המסוכנים מבין החיידקים, הגורם למחלת הדיזנטריה המתאפיינת בשלשולים דמיים ריריים מרובים עד כדי התייבשות, ובסכנת זיהום בדם ובמוח. החיידק האלים הזה עובר לרוב דרך מזון ומים מזוהמים, ונחשב לאחד מגורמי התמותה המרכזיים בעולם השלישי. בשנים האחרונות חלו מספר התפרצויות משמעותיות בזיהומים בחיידק השיגלה, בעיקר בגנים ובמסגרות שבהם שוהים יחד ילדים קטנים.
חברת GSK פיתחה חיסון חדיש נגד החיידק האלים: החיסון Shigella4V מגן מפני ארבעה תתי-זנים של החיידק. הניסויים שבוצעו באפריקה, שם השיגלה נפוצה וקטלנית מאוד, עמדו בתנאי הבטיחות, והראו גם יעילות שעמדה בציפיות החברה: רמות הנוגדנים נגד ארבעת זני השיגלה עלו באופן מספק. בחודש יולי צפויה החברה לסיים את השלב השני ולהתחיל בשלב השלישי והאחרון של הניסוי.
מחלת ליים
מחלת ליים, ובשמה הרפואי בורליוזיס, עלתה לכותרות לפני כשנתיים לאחר שהזמר ג'סטין ביבר סיפר כי לקה בה. אמנם היא נפוצה בעיקר באירופה ובאמריקה, אך ידוע גם על מקרי הדבקה בישראל. המחלה נגרמת על ידי כמה סוגי חיידקים, שהעיקרי בהם הוא חיידק הבורליה העובר לאדם באמצעות קרציות ופרעושים.
בתחילת המחלה מופיעים תסמינים הדומים לשפעת, בתוך יום עד חודש מרגע העקיצה. התסמינים כוללים עייפות, חום וצמרמורות, כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים והגדלה של בלוטות הלימפה. לעיתים מופיעה גם פריחה בעור בצורת עיגולים אדומים שקוטרם 1.5 ס"מ, בעלי מרכז בהיר והיקף אדום (כטבעת אדומה) שהולכים וגדלים.
אם החולה אינו מקבל טיפול, מתפתחים בתוך כמה חודשים תסמינים קשים, הכוללים דלקות מפרקים, פגיעה נוירולוגית, הפרעות ראייה עד כדי עיוורון, הפרעות בקצב הלב, דלקות בכלי דם ובשריר הלב, פגיעה בכבד, דלקות ריאות וקשיי נשימה, דלקות שרירים, התכווצויות שרירים או חולשת שרירים, הקאות בחילות שלשולים, ובנשים בהיריון – סיבוכי לידה והפלות. חלק מההשערות גורסות כי המחלה גורמת לתסמונת התשישות הכרונית ואף לאוטיזם.
חברת פייזר נמצאת בשלב השני של המחקר בחיסון המכוון נגד שישה זני החיידק השכיחים בארה"ב ובאירופה. החיסון שנבדק בגילים חמש עד 65, ניתן בשתיים או שלוש מנות.
