לאחרונה הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד בעלים של מסעדה בראש פינה, שבה לקתה אושר דרעי ז"ל בתגובה אלרגית לחלב שממנה נפטרה. אושר ז"ל, שהייתה צעירה בת 22 במותה, התמודדה עם אלרגיה לחלב ומוצריו ומתה כתוצאה מאכילת קינוח שהכיל חלב ללא ידיעתה. המקרה שלה היה אחד משורה של תגובות כמעט קטלניות או קטלניות שאירעו בשנים האחרונות בשל אלרגיה למזון, שמציפים שוב ושוב את ההתנהלות הלקויה סביב אלרגיה למזון בישראל.
המקרה הטרגי נחקר בצורה יסודית על ידי ועדה מקצועית, שמינה משרד הבריאות, ובהובלת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית. כל הגורמים המקצועיים הסכימו כי לא מדובר בגזירה משמיים, אלא במוות מצער ובר-מניעה, המייצג כשלים במספר נקודות קריטיות. לצערנו, גם בחלוף שלוש שנים מאז, לא השתנה כמעט דבר בהקשר של התמודדות המדינה עם אלרגיה למזון, והכשלים נותרו בעינם.
הכשל הראשון קשור לחסר חמור של שירותי אלרגיה בבתי החולים בארץ בכלל, ובפריפריה בפרט. בצפון ובנגב יש כיסוי דל, אם בכלל של שירותי אלרגיה. בבתי החולים בצפון המדינה: במרכז הרפואי לגליל, במרכז הרפואי זיו בצפת ובמרכז הרפואי צפון (פוריה) שבטבריה יש מחסור במומחי אלרגיה. בדרום הארץ, אין מענה ביוספטל שבאילת, ואפילו במרכזים רפואיים שלישוניים גדולים כמו סורוקה ובילינסון, ניתן מענה חלקי בלבד שאינו מספק את צורכי האוכלוסייה באזור.
"בהינתן העובדה ששירותי האלרגיה חלקיים או חסרים בחלק מבתי החולים, אין גם מי שיעסוק ברענון צוותי חדרי המיון בדרך הטיפול בתגובות אנפילקטיות, ואין מי שיכשיר את דור העתיד של המומחים"
בתי החולים אמורים לספק שירות מתקדם של בדיקות לאלרגיה נשימתית, אלרגיה לתרופות ולעקיצות דבורים, טיפולי אימונותרפיה ודה-סנסיטיזציה באלרגיות שונות, בדיקות וטיפולים באלרגיה למזון, ומעקב אחר חולים מורכבים. בהינתן העובדה ששירותי האלרגיה חלקיים או חסרים בחלק מבתי החולים, אין גם מי שיעסוק ברענון צוותי חדרי המיון בדרך הטיפול המיטבית בתגובות אנפילקטיות, ואין מי שיכשיר את דור העתיד של המומחים באלרגיה ואימונולוגיה במדינת ישראל.
הכשל השני, נוגע למצב הקשה של רפואת האלרגיה בקהילה. רוב שירותי האלרגיה אמורים להיות אמבולטוריים, קרי להינתן בקהילה בקרבת מגורי המטופל. בחלק מהקופות שירותים אלה מוגבלים ביותר, והמטופלים מופנים תדיר לבתי החולים העמוסים גם כך. כתוצאה מכך, אין אפשרות למבוטחים, במיוחד בפריפריה, לקבל שירותי ייעוץ אמבולטוריים באלרגיה במרחקים סבירים מהבית. בנוסף, אין גורם רשמי בקופות (בחלק מקופות החולים אין כלל רופא המרכז את תחום האלרגיה) שמוודא בצורה מסודרת שמטופלים המוגדרים כאלרגיים למזון, מקבלים מרשמים בתוקף לרכישת מזרקי אפיפן.
הכשל השלישי נוגע להיעדר מערכת הסברה וחינוך ציבורי לגבי סכנות האלרגיה למזון וחשיבותו של מזרק האפיפן. ראשית, חשוב להדגיש שכל מטופל עם אלרגיה למזון חייב לגלות אחריות אישית, ולשאת לכל מקום מזרק אפיפן בתוקף, ומובן מאליו שעליו לדעת להפעילו בעת הצורך ולהזעיק עזרה. למרבה הצער, חלק גדול מהמטופלים עם אלרגיה למזון לא נושאים עימם באופן קבוע מזרק אפיפן בתוקף. לכך יש משמעות רבה עוד יותר בהתחשב בעובדה שלא קיים בישראל חוק המחייב החזקת אפיפן בכל מקום המוכר או מגיש מזון למרות שמרבית התגובות האלרגיות הקשות מתרחשות באכילה מחוץ לבית.
הזרקת אפיפן בהקדם האפשרי היא הטיפול שיכול להציל חיים במקרה של תגובה אנפילקטית קשה. ניתן להניח כי שימוש במזרק אפיפן במסעדה היה יכול להשאיר את אושר דרעי בחיים. הנתונים מהארץ ומהעולם מלמדים, כי רוב התגובות האלרגיות למזון מתרחשות בגילאי ילדות צעירים, ואילו הסיכון לתגובות קטלניות (שמסתיימות במוות) עולה בעיקר בגיל ההתבגרות ובמבוגרים צעירים. בישראל, רוב ההשקעה התקציבית וההסברתית בנושא אלרגיה למזון מכוונת דווקא לגילאים הצעירים. לעומת זאת, מערכת התמיכה, הייעוץ וההסברה, בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים (כפי שהיה במקרה של אושר דרעי ז"ל, ובשאר המקרים הטראגיים של תגובות כמעט קטלניות או קטלניות למזון בשנים האחרונות), לוקה בחסר משמעותי.
3 צפייה בגלריה
"המוות הבא הוא רק שאלה של זמן". פרופ' ארנון אליצור ופרופ' אלון הרשקו בקריאת השכמה למערכת
(צילום: באדיבות המצולמים)
בהיעדר מערכת הסברה סדורה, ומכיוון שמטופלים רבים עם אלרגיה למזון לא נמצאים במעקב קבוע של רופאי אלרגיה, על רקע הזמינות הנמוכה של שירותי אלרגיה באזורים נרחבים במדינה, חלק ניכר מ"הידע" של המטופלים לגבי אלרגיה למזון מתקבל מגורמים לא אחראיים ולא מקצועיים ברשתות החברתיות. במעקב מסודר ניתן לאבחן, להסביר ולהנחות באופן מקצועי ומאוזן. תחת זאת מקבלים המטופלים מידע, לעיתים שגוי, במרחב הדיגיטלי, או "טיפולים" שלא על ידי אנשי המקצוע המוסמכים לכך ושיכולים לסכנם.
בעקבות המוות של אושר דרעי ז"ל הגיש האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית למשרד הבריאות, תוכנית סדורה עם יעדים ברי-ביצוע למניעת המוות הבא מאלרגיה למזון. כותרת התוכנית הייתה "פיקוח" (פריפריה, קהילה, וחינוך) נפש לאלרגיה. עד כה, התוכנית לא זכתה להתייחסות. בהיערכות נכונה ופשוטה ניתן למנוע את המוות המיותר הבא. והנה, חלפו שלוש שנים, ומוגש כתב אישום ראשון, אך מחוץ לכותלי בית המשפט, המציאות לא השתנתה, ומקרה המוות הבא הוא רק שאלה של זמן.
פרופ' אלון הרשקו הוא מומחה באלרגיה ואימונולוגיה, מנהל פנימית ג' בהדסה, לשעבר יו"ר איגוד רופאי האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית מטעם ההסתדרות הרפואית. פרופ' ארנון אליצור הוא יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ומנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)
