משרד החינוך מתעקש, המורים לא רוצים וההורים והתלמידים תקועים באמצע ולא יודעים מתי תסתיים שנת הלימודים. עכשיו, עצרו הכול כי יש לי חדשות בשבילכם: המאבק מיותר לגמרי. מאז שהחל משבר הקורונה המורים לא ממש רוצים ללמד והתלמידים מזמן קלטו את זה.
כן, ברור שיש תנאים מקלים: לא קל עם המסכות כל היום, יש מורים בקבוצות סיכון, הרצף הלימודי נקטע בזמן הסגר וזום זו תוכנה נחמדה, אבל לימוד איכותי לא היה פה בחודשים האחרונים.
למרות כל התנאים המקלים, זה יכול היה להיראות אחרת. אולי הציפיה מוגזמת אבל ממחנכים רצינו קצת יותר דוגמה אישית, קצת יותר אכפתיות. אתם הרי לא פועלי ייצור או פקידי מס. אתם מורים.
בחרתם במקצוע הקשה הזה מתוך שליחות ואנחנו סמכנו עליכם שתוליכו את הילדים שלנו לא רק בין הררי המחברות והמבחנים אלא גם תראו להם את הדרך הנכונה להתנהג בשעת משבר. לצערי, לא היה הרבה לא מזה ולא מזה.
בשורה התחתונה, שנת הלימודים שמסתיימת לא הייתה מהטובות של ארגוני המורים השונים. הם יכולים לדבר כמה שהם רוצים על "כניסה מתחת לאלונקה" של המשק אבל בפועל הם עשו את המינימום, נלחמו בעיקר על התנאים שלהם והרבה פחות על מערכת החינוך ועל הלמידה עצמה, וככה זה היה נראה.
קראו עוד:
תשעת הימים המסכנים האלה הם רק החותמת הסופית להלך הרוח הזה. מאז החזרה ללימודים, כולם באווירת סוף שנה. המערכת קוצרה, אין כמעט מבחנים או עבודות, ובגדול רק מחכים שזה ייגמר.
אז על מה אתם רבים עכשיו? על עוד תשעה ימים של העברת זמן? אם המורים כל כך לא רוצים ללמד אז אי אפשר להכריח אותם. הדבר דומה לשחקן כדורגל שעולה לדשא בלי חשק ותשוקה למשחק. גול לא ייצא מזה.
אז יאללה, קבלו מאתנו פטור – צאו לחופש הגדול. אנחנו כבר נסתדר לבד, כמו שעשינו עד עכשיו. רק רגע לפני, קבלו מאיתנו שיעורי בית לחופש: תעבדו היטב על הכנת שנת הלימודים הבאה.
תשבו עם גורמי הבריאות, תחשבו על פתרונות, תלמדו מהעולם ותעשו הכול כדי שבספטמבר זה ייראה אחרת. השנה הזאת כבר אבודה, אבל בשנת הלימודים הבאה נפתח דף חדש. תעשו הפעם מאמץ כדי שלא נאבד עוד שנה.
ועוד משהו קטן: אפשר לחסוך את ההודעה הדרמטית של יום חמישי בחצות על חידוש או ביטול הלימודים. אף אחד לא מחכה לה.
הכותב הוא אב לשלושה ילדים הלומדים במערכת החינוך
