בדיקות הקורונה הולכות ומשתכללות: מכשיר חדש שפותח בישראל מאפשר לבצע בדיקת PCR עצמית ללא דוגם. הבדיקה מתבצעת מול מצלמה עם בינה מלאכותית המוודאת את זהות הנבדק ומתעדת את ההליך. המטושים מוכנסים למכונה ומועברים למעבדה.
קראו עוד:
המכשיר, שהוא מעין קיוסק דיגיטלי לבדיקת קורונה עצמית, פותח על ידי חברת AID Genomics המתמחה בריצוף מחלות, ובמיוחד סרטן. מאז פרוץ הקורונה החלה החברה בפיתוח בדיקות גנטיות ו-PCR לנגיף הקורונה, לצד אבחון וריאנטים באמצעות טכנולוגיות שחלקן פותחו בישראל. העמדה והתוכנה שמנתחת את תהליך הבדיקה הן פיתוח משותף ל-Genomics ולחברה ישראלית נוספת.
מכשיר בדיקת קורונה pcr טכנומדיק בשטח. כך זה עובד
(כתבתו של איתי גל | צילום: איתמר קל)
המכשיר עבר בדיקה, שבמהלכה בוצעה השוואה בין דיגום שנערך על ידי דוגם מוסמך לדיגום עצמי. השתתפו בה עשרות אלפי נבדקים, ואחוז ההצלחה בדיגום העצמי היה 100%. כלומר, אנשים שביצעו את הבדיקה באמצעות הקיוסק לא נאלצו לקיים בדיקה נוספת עקב דיגום לא מוצלח. הפיילוט בוצע באישור משרד הבריאות במספר אתרים, ובהם נתב"ג, כדי לבדוק את התאמת הבדיקה לכלל האוכלוסייה.
הדיגום בקיוסק חוסך כסף רב למערכות הבריאות: עלות הדיגום בו היא כחמישה שקלים בלבד, לא כולל את העלות של בדיקת המעבדה. כיום ישראל משלמת כ-27 שקל לבדיקה על ידי דוגם. כדי למנוע זיופים, הוטמעו בעמדה מספר מנגנוני הגנה לדרישת משרד הבריאות שמאפשרים איתור, מניעה ואכיפה. העמדה חסינה מבחינת אבטחת מידע כך שאין חשיפה של הנבדקים לגורמים נוספים. ברגע שמתקיים חשד להליך בדיקה לא תקין, מתקבלת התראה מיידית.
המכשיר עבר בדיקה, שבמהלכה בוצעה השוואה בין דיגום שנערך על ידי דוגם מוסמך לדיגום עצמי. השתתפו בה עשרות אלפי נבדקים, ואחוז ההצלחה בדיגום העצמי היה 100%. כלומר, אנשים שביצעו את הבדיקה באמצעות הקיוסק לא נאלצו לקיים בדיקה נוספת עקב דיגום לא מוצלח
המכשיר מתאים לדיגום מעל גיל 18. מגיל שנה עד 18 הדיגום מתבצע בנוכחות ובאישור של הורה או אפוטרופוס מלווה. דיגום מתחת לגיל שנה נעשה על פי הנחיות משרד הבריאות רק באמצעות דוגם.
בחברה החלו בפיזור המכשירים ברחבי הארץ, ובינתיים כבר הוצגו עמדות בסניפי "גוד פארם" ו"למטייל". החברה נמצאת במשא ומתן עם שדות תעופה ורשתות פארמה ברחבי העולם לפריסת עמדות.
"עמדת הדיגום הדיגיטלית שלנו היא בשורה לנבדקים שנאלצים להמתין בתורים ארוכים לבדיקה, וגם למערכת הבריאות הישראלית", אומר שניר זנו, מנכ"ל AID Genomics. "פיתוח העמדות הוא פרויקט שנבע מהשטח, מהצורך בפתרון לבזבוז המיליארדים הרבים שהמדינה הוציאה על עמדות בדיקה. לשמחתנו, לפני כמה חודשים הפיתוח הושלם, וכעת אנו שמחים להנגיש את העמדות לשימוש הציבור הרחב".
