צפו בפודקאסט המצולם:
למטען הגנטי שאנחנו נושאים איתנו, יש השפעה משמעותית האם נסבול מהשמנת יתר או לא אבל האם תפקידו הוא היחיד שיקבע את מצב ההשמנה שלנו? מחקרים עדכניים שופכים אור על ההשפעה החשובה לא פחות של הסביבה עלינו ועל אורח חיינו. בפרק התארח הפעם פרופסור רם וייס, מומחה לאנדוקרינולוגיה ילדים, בבית החולים רמב"ם
"הדרך להיחלץ מהגנטיקה שלנו היא שינוי באורחות החיים", אומר כבר בהתחלה פרופ' איתמר רז ומרחיב פרופסור רם וייס, מומחה לאנדוקרינולוגיה ילדים, בבית החולים רמב"ם ואומר: "בהקשר של השמנה, הגורל הגנטי שלנו חשוב מאוד, וכשמסתכלים בעיקר על מבוגרים, במספרים של מאות אלפים, ומיליונים, מגלים שהגנטיקה מסבירה בערך שליש ממידת ההשמנה שלהם...אבל עדיין יש שני שליש שלא, זה הצד האופטימי".
למה אנחנו משמינים?
עד לפני אלפי שנים בני האדם היו ציידים ולקטים והסתמכו על מה שאספו או צדו, אבל גם אחר כך הביטחון תזונתי לא תמיד היה מובטח. "לכן, אנשים שרצו לשרוד, הם אלו שהיו מאוד מאוד יעילים בחלוקת הקלוריות שלהם. הם השתמשו במינימום הנדרש ואת כל העודף הם אגרו כשומן, כי לא ידעו מתי יהיה להם שוב אוכל", מסביר פרופ' וייס את אבולוציית ההשמנה. "כיום, הגנום הזה מאוד נפוץ בקרב בני אדם כי הוא עזר לנו לשרוד לאורך כל שנות ההיסטוריה. זאת אומרת, שלרבים מאיתנו יש נטייה כזאת או אחרת להיות יעילים מטבולית".
בחברה המערבית אנחנו חשופים לאוכל בלתי מוגבל כמעט אבל היתרון אז הוא היום חסרון כי הוא מביא לעודף משקל והשמנה. הגנים, מסביר פרופ' וייס, ממשיכים להתנהג כפי שלימדה אותם האבולוציה והם אוגרים שומן. בימים אלה, אנחנו משמינים כתוצאה מכך.
האזינו לפודקאסט:
"רוב ההשמנה שאנחנו רואים באוכלוסייה היא צירוף של תרומה מאוד קטנה של מספר גנים מאוד גדול -80-90, ויש כאלה שיגידו 150 גנים - שכל אחד תורם אחוז מסוים והשילוב של זה עוד פעם אם הסביבה לא מוצלחת של אותו פרט יגרום לכך שאותו בן אדם יכול להשמין", מסביר פרופ' וייס ומסביר שיש היום תרופות שמעודדות גנים שמדכאים רעב. כן, כן, יש גם כאלה. תרופות אלה לא נמצאות עדיין בסל התרופות.
נתוני השמנה עולמיים
חברת השפע היא אכן זרז השמנה ברור. לפי מחקרים שונים 70% או 80% מהאמריקאים כבר סובלים מעודף משקל. בשבדיה כ-49.4%. את הסיבות להבדלים ניתן לתלות בגנטיקה אבל לבטח גם באורח וסגנון חיים.
"בארצות הברית קשה לדבר על רקע גנטי כי זאת ארץ הגירה קלאסית, ויש בה אנשים שהגיעו מכל העולם, ויש שם רקע גנטי מאוד, מאוד משתנה. מצד שני, האלמנט הכלכלי הוא דוחף בצורה מאוד חזקה. שם הפער בין המזון הבריא והאיכותי לבין המזון הזול והלא איכותי הוא עצום", אומר פרופ' וייס. "בשוודיה, להבדיל, החברה הומוגנית יחסית, מזג האוויר שם יותר קריר ויש להם מנהגי אכילה שונים ופחות חדירה של מזון לא בריא, למרות שלבטח לפני 50 שנה לא היו שם אנשים בעודף משקל בכלל", הוא אומר.
בישראל אחוז ההשמנה הגבוה ביותר הוא בציבור הערבי. "מצד אחד יש פה אלמנט גנטי שאומרים שהצד הערבי של אזור חצי האי ערב וחלק מהאזורים שלנו דומה יותר לאלמנטים האסייתים כמו הודו וסין. ששם הנטייה היא להשמין יותר וגם לפתח תחלואה ברמות השמנה יותר נמוכות. יש פה אלמנט סוציו אקונומי שהוא מאוד ברור. יש אלמנט נוסף של בגדים יחסית מאוד רחבים והם מסתירים, ולכן יש פחות מודעות, בעיקר בקרב האוכלוסייה היותר מסורתית. והמחיר המשותף של זה, זה שבקרב הנשים, בעיקר בארץ, מהמגזר הערבי, יש השפעה גם של שכיחות השמנה וגם של תחלואה שנובעת מהשמנה, שהיא מאוד גבוהה", הוא אומר.
מהו השומן החום?
הטבע שומר על עצמו וכך נוצר בגוף השומן החום. "באקלים קר, מצד אחד הגוף משקיע יותר אנרגיה בשביל להתחמם, ונראה שזה מה שמעורר את התיאבון כי אנחנו משלמים בקלוריות כדי לשמור על חום הגוף שלנו", מסביר פרופ' וייס. "להבדיל מחיות, שהשומן החום שלהן מגיע מהצורך של חיות שישנות בחורף לאגור אנרגיה, גם בבני אדם יש כמות מסוימת של שומן חום שנמצאת בעיקר סביב האיברים החיוניים כמו הלב, הכליות וכדומה. מידת ההפעלה שלו נקבעת גנטית, אבל כדי לראות אותו פועל צריך לחשוף את הגוף לטמפרטורות נמוכות", הוא מסביר ואומר שתחום זה עדיין לא הוכח אבל כנראה שיש בני אדם להם יש קצת יותר שומן והם שורפים קצת יותר קלוריות כל יום. "בעתיד אולי נצליח להעלות את רמת השומן החום באדם השמן", אומר ד"ר וייס שמאמין שעל ידי מנגנון בעי כזה נצליח לעודד ניצול קלורי חכם יותר.
לשבור את השרשרת הגנטית
כדי להימנע מגודל של השמנה גנטית "כדאי לבחור את ההורים שלנו נכון", אומר פרופ' וייס בבדיחות ועובר לנימה רצינית יותר: "אבל קשה קצת לבחור את הגנים. כל אחד עם הקלפים שקיבל. אבל אם כבר קיבלנו את הקלפים? כאן כבר הסביבה נכנסת".
כולנו נולדים במשקלים סבירים, הוא מסביר, ולכן חשוב שהורים בעלי נטייה להשמנה יחנכו ויתנו דוגמה אישית נכונה לילדים מגיל צעיר, לאורח חיים ותזונה בריאים. "צריך בעיקר ללמוד לדחות סיפוקים מידיים", הוא אומר ומתכוון להפריד בין אכילה לשם סיפוק רעב ואכילה למטרות סיפוק הנאה כדי לשמור על משקל תקין, שאינו מסכן בריאותית.
בשיתוף נובו נורדיסק