בדרך לתרופה לנשאי HIV? מחקר חדש שנערך בהולנד מצא שניתן להסיר מגוף האדם את הנגיף באמצעות מערכת לעריכת גנים, הידועה בשמה המדעי CRISPR. עם זאת, החוקרים מבהירים שייקח זמן רב עד שתפותח התרופה. "הממצאים הראשוניים מעודדים מאוד, אך מוקדם להכריז שיש תרופה פונקציונלית ל-HIV באופק", אמרו החוקרים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי של אמסטרדם בהולנד.
החוקרים, שיציגו את ממצאיהם בקונגרס האירופי למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות שיתקיים בספרד בחודש הבא, אמרו כי במהלך המחקר הצליחו להסיר את הנגיף מתאים נגועים, והוסיפו כי "מדובר בהתקדמות משמעותית לקראת עיצוב אסטרטגיית ריפוי". כיוון שנגיף ה-HIV יכול להופיע בתאים שונים ורקמות שונות בגוף, החוקרים הבהירו כי בכוונתם למצוא דרך לאיתור הנגיף בכל מקום שבו הוא יהיה בגוף.
במהלך המחקר התמקדו החוקרים בחלקי הנגיף הזהים בין זני ה-HIV השונים, וטענו שהם שואפים לאפשר טיפול רחב שיכול להילחם ביעילות בזנים שונים. לדבריהם, המחקר מוכיח את האפשרות לטיפול מסוג זה, וכעת הם עמלים על תכנון אסטרטגיה שתאפשר יישום קליני עתידי, תוך איזון נכון בין יעילות לבטיחות. "רק לאחר תכנון זה נוכל לשקול ניסויים קליניים בבני אדם", הבהירו החוקרים.
ד"ר דן טורנרד"ר דן טורנר, מנהל שירות איידס באיכילוב, הסביר כי "החוקרים השתמשו במנגנון הקריספר, שהוא למעשה כמו מספריים שחותכת את ה-DNA של הנגיף ובכך מונעות מהווירוס להשתכפל. זה בעצם הנדסה גנטית". עם זאת, הוא הבהיר כי למרות ההתקדמות בתחום, וניסיונות דומים בעבר, "הווירוס יודע לייצר מוטציות ולהשתכפל", מה שמקשה על ההתמודדות.
"המחקר הנוכחי בוצע על אזורים מאוד מסוימים שלא עוברים מוטציות, וכך בעצם הייתה הצלחה מעבדתית", אמר ד"ר טורנר. "החוקרים הלכו על אזורים יציבים שלא משתנים, וכך הצליחו לנקות את הנגיף מהתאים בגוף. אבל עדיין יש מכשולים בדרך כי על מנת להכניס את המספריים האלה צריכים 'מזוודות', כלומר משהו שיכניס את המספריים לתא. אחד המכשולים המרכזיים הוא שאותן מזוודות גדולות מדי.
"המחקר לא הגיע לשלב של ניסויים קליניים, אבל זה אכן מנגנון מעניין שייתכן שיש לו עתיד", הוסיף. "הייחוד של מה שפורסם עכשיו זה שמדובר בעוד לבנה אחת בהתמודדות עם הנגיף, שתאפשר לבסוף להבריא אחת ולתמיד".
ד"ר דן טורנר: "הטיפול הקיים יעיל ומאפשר למטופלים לחיות את חייהם כרגיל ולא להיות מדבקים. אבל אנשים בארץ מתגלים מאוחר מדי, לכן אני קורא לציבור להיבדק"
ד"ר טורנר התייחס לטיפול הקיים כיום בקרב נשאי HIV, והוסיף כי "המטופלים לוקחים כדור אחד ביום ויכולים לחיות את חייהם כרגיל ולא להיות מידבקים. הטיפול מאפשר לנגיף לרדת לרמות אפסיות, אך לא מאפשר ריפוי מוחלט". לדבריו, "מאז שהמחלה מוכרת מדברים על נושא ההבראה המוחלטת אבל אין התקדמות ממשית בשטח. הווירוס יוצר הרבה מאוד מוטציות ולכן בכל פעם שמטפלים באזור נגוע מסוים הנגיף 'בורח מהטיפול' ומשתכפל שוב.
"היו מקרים בודדים מאוד בעולם של החלמה מהנגיף על-ידי השתלת מח עצם, אבל זה המקרים היחידים שבהם הייתה הבראה ממש, וזה לא דבר שניתן ליישם באופן גורף", הוסיף ד"ר טורנר. "אני אופטימי ומאמין שבסוף יהיה משהו. עד אז אני קורא לציבור להיבדק, כיוון שאנשים רבים בארץ מתגלים מאוחר מדי, ומזכיר כי הטיפול הקיים יעיל ומאפשר חיים רגילים לחלוטין".
בישראל נדבקים מדי שנה כ-400 בני אדם ב-HIV. אמנם, מקרי המוות מאיידס נדירים, ולרוב הם נגרמים כתוצאה מאבחון מאוחר ומחוסר טיפול. נזכיר כי הטיפול המונע היעיל ביותר (מלבד שימוש בקונדום) מפני הידבקות בנגיף הוא PrEP, שניתן בארץ כבר כמה שנים. PrEP, או בשם המלא שלו Pre-Exposure Prophylaxis - ראשי תיבות של "טיפול מניעתי טרום חשיפה". מדובר בטיפול תרופתי שמקטין את הסיכון להידבק ב-HIV ביותר מ-95% (כאשר נלקח מדי יום באופן קבוע). הטיפול מיועד למי שנמצאים בסיכון גבוה להיחשף לנגיף, אך אינם נשאים שלו. הוא מגן בצורה אפקטיבית יותר כמעט מכל חיסון המוכר לנו.
המחקר בעיצומו
על אף שהידבקות בנגיף ה-HIV שגורם למחלת האיידס אינה גזר דין מוות בעולם המערבי כבר שנים רבות, ברחבי העולם עדיין מתים מאות אלפי בני אדם מאיידס מדי שנה, בעיקר במדינות נחשלות. בנוסף, קשה מאוד למצוא חיסון לנגיף ה-HIV משום שהוא מסוגל לייצר מוטציות המסייעות לו להתחמק בקצב גבוה מאוד. עד לגילוי ה-CRISPR עיקר מחקר ה-HIV נעשה בתאים סרטניים, אך אלה לא היוו מודל טוב מספיק ולכן לא אפשרו קבלת תוצאות מדויקות.
ב-2013 פורסם מחקר בכתב העת היוקרתי Nature שהתמקד לראשונה בתאי T, תאי מערכת החיסון שאותם תוקף ה-HIV, שמצא את הגנים החשודים בסיוע ל-HIV להדביק ובכך לעבור מתא לתא. מאז פורסמו מחקרים רבים נוספים, בהם אחד שפורסם לפני כשנתיים שמיפה 86 גנים שונים בגוף האדם שמסייעים ל-HIV בהדבקה. 46 מהגנים שמופו לא היו חשודים עד אז כקשורים בכלל להדבקה, והגילוי הזה אפשר את הרחבת המפה וההבנה של האינטראקציות וחיפוש אחר מסלולים שאפשר לפגוע בהם, ובכך לשבור את שרשרת ההדבקה בגוף.
נגיף ה-HIV נחקר במשך יותר מ-40 שנה, אך רק השימוש ב-CRISPR איפשר את קפיצת המדרגה הזאת. אבל CRISPR לא עזרה רק במיפוי. ביולי 2022 הכריזה חברת Excision Bio Therapeutics שהזריקה למשתתף הראשון במסגרת ניסוי קליני את התרופה EBT-101 המבוססת על טכנולוגיה זו. התרופה, שמוזרקת באופן חד-פעמי למחזור הדם, אמורה למנוע מנגיף ה-HIV להתרבות בגוף בדומה לתרופות הנלקחות כיום, כך שהמטופל אינו תלוי יותר בנטילתן. בספטמבר אותה שנה ציינה החברה כי טרם נצפו תופעות לוואי והצהירה כי אם הכול יתנהל כשורה, ייתכן שכבר בעשור הקרוב נוכל לראות תרופה ל-HIV.
