בשיתוף אסטרהזניקה
בראשית המאה ה-20 סרטן הריאה היה נדיר מאוד, כיום המחלה הזו היא השנייה בשכיחותה בעולם המערבי מבין סוגי הגידולים הממאירים, ונחשבת לאחת הקטלניות ביותר. הסכנה הגדולה במחלה זו, היא העובדה שבמרבית המקרים היא מתגלה בשלב מתקדם – שלב בו סיכויי ההחלמה הולכים ופוחתים. המסקנה ברורה: גילוי מוקדם, תשומת לב לכל סימן וסימפטום, ופנייה לרופא, יכולים להציל חיים.
במהלך השנה האחרונה, כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה בעולם נרשמה ירידה משמעותית בשיעורי האבחון של חולים בסרטן ריאה בכל רחבי העולם. אין זה אומר שיש פחות תחלואה, אלא ככל הנראה שיש פחות אבחון. בחלק מהמקרים החולים חששו להגיע למרפאות בבתי החולים, השירותים האמבולטוריים במרכזים הרפואיים צומצמו משמעותית, ורוב המשאבים של מערכת הבריאות הופנו למלחמה בווירוס ששיתק את העולם.
"בכל שנה מתגלים בישראל כ- 2,400 חולים חדשים עם סרטן ריאה. שני שליש מהחולים מתגלים בשלב מתקדם כשהמחלה גרורתית", מסבירה ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המחלקה האונקולוגית בבית החולים מאיר בכפר סבא ומרצה בכירה באוניברסיטת תל-אביב, "כדי להגדיל את ההישרדות של החולים עם סרטן ריאה, צריך גם לשפר את הטיפולים בשלב שהמחלה מפושטת, וגם לפעול על מנת להביא לגילוי מוקדם של הסרטן".
התסמינים שצריכים להדליק נורה אדומה
"אחת הבעיות בסרטן ריאה היא שעד שלב די מתקדם של המחלה, כמעט ולא מופיעים תסמינים", אומר פרופ' דוד שטרית – מנהל מערך ריאות במרכז הרפואי מאיר. "למעשה, הגידול מתפתח בתוך הריאה וכל עוד הוא לא מגיע למעטפת של הריאות, לא יופיעו סימפטומים. הרבה מאוד חולים מגיעים לרופא רק בשלב מאוד מתקדם של המחלה שלהם. החולים פונים לטיפול לאחר שהשיעול שלהם החמיר, שהופיעה ליחה דמית או כשהם ירדו במשקל", הוא מוסיף. לדבריו, במרבית המקרים סרטן ריאה נגרם כתוצאה מעישון, ולכן גם שינוי בגוון או בכמות השיעול לא תמיד מדליקה אצל המעשנים נורה אדומה. "כשהשיעול מחמיר מאוד, כשיש ליחה דמית, וכשמעירים להם על ירידה במשקל, רק אז הם פונים לרופא. אבל למרבה הצער, פעמים רבות זה מאוחר מידיי מפני שהמחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם מאוד", מסביר פרופ' שטרית.
לסרטן ריאה – כמו מחלות סרטן רבות – ישנם ארבעה שלבים. "שלב אחד ושניים הם שלבים מוקדמים ובדרך כלל החולים מתגלים בצורה אקראית", מסבירה ד"ר גוטפריד, "כך לדוגמה במקרים בהם אדם ביצע צילום סי-טי בטן לאחר תאונת דרכים או צילום רנטגן של בית החזה לקראת ניתוח הרניה, ובאופן מקרי התגלו ממצאים חשודים כממאירים. בשלבים אלו של המחלה אנחנו מנתחים את החולה ולעיתים נותנים גם טיפול משלים. שלב שלוש זה כבר שלב של מחלה מקומית מתקדמת ומופיעות בלוטות נגועות באיבר שמפריד שבין שתי הריאות. שלב ארבע זו מחלה מפושטת שיצאה מהריאות לאיברים נוספים".
במקרים של הופעת תסמינים חריגים יש לגשת לבדיקה אצל רופא המשפחה ובמקרים מסוימים גם לרופא ריאות. "אדם מעל גיל 40 שמעשן שמתחיל להשתעל, שאופי השיעול שלו השתנה או שהופיעה ליחה – עליו ללכת להיבדק", אומרת ד"ר גוטפריד, "אם מתלווה לזה סימפטום נוסף כמו עייפות, חולשה או כאב – חייבים לגשת במהירות לרופא". פרופ' שטרית מוסיף: "חשוב לא להסתמך על בדיקות דם מפני שהן אינן מספיק רגישות ולא יכולות לתת לנו אינדיקציה לגבי הגידול ומצבו".
ישנן קבוצות שנמצאות בסיכון גדול יותר לתחלואה – בעיקר מעשנים, אך גם אנשים שנחשפו לאסבסט ולגז רדון או כאלו שיש להם סיפור משפחתי של תחלואה. "צריך לזכור שמתוך 100 חולים חדשים ל-80 יש רקע של עישון", מסבירה ד"ר גוטפריד, "למעשה, סרטן ריאה זה סוג הסרטן שנגרם הכי הרבה כתוצאה מעישון".
תהליך הבירור יתחיל לרוב בצילום חזה. "זו בדיקה מהירה מאד והיא נותנת אינדיקציה ראשונית", מסביר פרופ' שטרית. "לאחר מכן מבצעים צילום סי-טי שנותן יותר אינפורמציה ומאפשר להבין אם יש בלוטות נגועות, האם קיימות גרורות בעצמות וכדומה". לאור הממצאים יחליט הרופא איזו בדיקה אבחנתית יש לבצע. "בדרך כלל נעשה ברונכוסקופיה – הכנסת סיב אופטי דרך הפה ודרכי הנשימה במטרה להגיע לגידול", אומר פרופ' שטרית, "בחלק מהמקרים נבצע ניקור בהנחיית סי-טי".
תהליך האבחון לעיתים עשוי להמשך מספר שבועות והשאיפה היא לזרז את ביצוע הבדיקות עד כמה שניתן על מנת לקבל אבחנה ולהתחיל טיפול. "ראינו לא מעט עיכובים בתקופת הקורונה מפני שחולים הגיעו בשלב מאוחר", אומרת ד"ר גוטפריד. פרופ' שטרית מוסיף: "ללא ספק אנחנו רואים הרבה דוגמאות של אנשים שהתעכבו מכל מיני סיבות אובייקטיביות, ולבסוף הגידול התקדם בצורה משמעותית משלבים נתיחים לשלבים מתקדמים וחבל. הגידולים האלה מאד אגרסיביים, קצב הגדילה שלהם מהיר, ובמרבית המקרים, עיכוב של מספר חודשים יכול להיות קריטי ולהשפיע על שרידות החולה".
שיכנעתי את המוכר במשתלה ללכת להיבדק
פרופ' שטרית מספר על מטופל שחיו ניצלו בזכות אבחון מוקדם. "בכל ערב שבת, אני נוהג לקנות פרחים במשתלה. בכל פעם אני מציע למוכר החביב, להיגמל מהסיגריות, אך הוא היה מחייך, וממשיך בשלו", מספר פרופ' שטרית, "באחת הפעמים במשתלה, שכנעתי את המוכר לבצע לכל הפחות צילום סי-טי חזה והוא הסכים". שבוע לאחר הבדיקה, מסר המוכר לפרופ' שטרית את הדיסק עם תוצאות הבדיקה. לדבריו, כשהגיע הביתה והכניס את הדיסק למחשב, נראה בבירור גידול של 2.5 סנטימטר בריאה". למרבה המזל, המוכר החביב היה בשלב בר-טיפול. הוא אומנם מעשן כבד ולכן לא התאים לניתוח, אבל יש לנו אפשרויות טיפוליות אחרות. שלחתי אותו לטיפול קרינתי שצורב את הגידול. חלפו שש שנים והחולה בחיים. בכל יום שישי אני מקבל ממנו פרחים בחינם", צוחק פרופ' שטרית.
מנגד, ישנם מקרים רבים בהם התעלמות מהתסמינים הובילה לאבחון מאוחר. "לפני מספר שבועות הגיע אלי מטופל כבן 48 שהרגיש אי נוחות בחזה", משחזר פרופ' שטרית, "המטופל ייחס את הבעיה ללחץ בעבודה. באיזשהו שלב אשתו לחצה שיבצע צילום חזה וסי-טי, ולמרבה הצער הוא אובחן עם מחלה גרורתית בשלב 4. אנחנו נוהגים לתת לעצמנו הסברים רציונליים לכל התסמינים שקורים לנו, במקום ללכת ולבדוק אותם - וחבל".
תהליך האבחון של החולה הוא משמעותי", מסבירה ד"ר גוטפריד, "ללא תוצאות הבדיקות לא ניתן להחליט על אופי הטיפול". לדבריה, הרופא לא יכול לקבל שום החלטה טיפולית לפני שיש בידו אינפורמציה על שני אלמנטים מרכזיים. "דבר ראשון אנחנו צריכים שתהיה לנו אבחנה באמצעות דגימה מהגידול ולא משנה באיזו צורה נוטלים את הדגימה", אומרת ד"ר גוטפריד, "והדבר השני זה מידת ההתפשטות של הגידול. לכן אבחון מוקדם הוא חשוב כדי שנוכל להתחיל ולטפל ובכך להשפיע על סיכוי ההישרדות של החולה".
בשיתוף אסטרהזניקה
