ממכשירים חכמים כמו Apple Watch ו-Garmin ועד לטבעות Oura המפורסמות והצמידים הטרנדיים WHOOP, טכנולוגיית הניטור התקדמה מאוד, וכבר מזמן לא מדובר רק בספירת צעדים. מדדים רבים יכולים לשפר את איכות חיינו, לסייע לנו במעקב אחרי הבריאות שלנו ואפילו להדליק אורות אדומים לגבי מחלות שעלולות לצוץ, למשל דום נשימה בשינה. ד"ר טל אגמי, מומחה לרפואת משפחה ורופא ספורט במכבי שירותי בריאות, משתף: "אבחנתי במרפאה שלי מקרה של ספורטאי עם מחלת לב בעקבות הנתונים של השעון החכם".
פרופ' אמנון להד, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה של הכללית במחוז ירושלים, מסביר: "כשיצאו השעונים החכמים הראשונים שמדדו דופק וצעדים, המחשבה העיקרית הייתה שזה יעודד פעילות גופנית, למשל להגיע לעשרת אלפים צעדים ביום. כיום מדובר בטכנולוגיה מתקדמת יותר, שאומנם לא תמיד מדויקת בכל המדדים, אבל ללא ספק יש בה תועלת".
אז אילו מדדים כדאי לנטר?
ניטור, אגב, הוא מושג שפירושו השגחה ומעקב רצופים או מחזוריים באמצעות מכשירים של מדדי תפקוד הגוף (האקדמיה ללשון עברית).
"כיוון שהמכשירים האלה מצויים כיום, אפשר לנצל אותם לבריאות שלנו, בעיקר להתרעות. למשל, התרעה מאוד פשוטה אך שימושית 'לא קמת מהכיסא כבר שעה' - זו התרעה שמזכירה לך לקום ולמתוח את הגוף, להתהלך קצת. אפשר גם להגדיר שהשעון יזמזם כתזכורת. יש לכך חשיבות אורתופדית רבה", מסביר פרופ' להד.
פרופ' אמנון להדצילום: ארנון בוסאנילהבין אם השינה איכותית
אחד המדדים החשובים ביותר לבריאות שלנו הוא השינה. רוב המבוגרים הבריאים יכולים להרוויח מלעקוב אחרי שינה ברמה כלשהי. לדברי פרופ' להד, אנשים נוטים פחות לדבר על המדד הזה, לעומת ספירת צעדים, למשל.
לדבריו, רוב הישראלים ישנים פחות מדי, "אם אין לך שבע שעות שינה בין הכניסה למיטה ועד שהשעון המעורר מעיר אותך, מדובר בחוסר שינה שעלול פגוע בתפקוד שלך. מחקרים רבים מראים שמבוגרים צריכים לפחות שבע שעות שינה כדי לתפקד היטב. בעזרת טכנולוגיה כמו השעונים החכמים, ניתן לנטר את מחזור השינה ולהבין אם השינה איכותית או לא".
עם העלייה בגיל, בעיקר בקרב גברים, מסביר פרופ' להד, קמים לשירותים לפחות פעם אחת בלילה. "השעון יציג בפניך את נתוני השינה שלך, למשל אם לוקח לך רבע שעה להירדם שוב בכל פעם שאתה קם לשירותים, אתה מפסיד שעות שינה. עם השעון אפשר להתחיל לעקוב אחרי מחזור השינה והיקיצה כדי להקים שגרה קבועה של שינה איכותית".
שעונים מסוימים אף בודקים אם אתה ישן מספיק ואם השינה שלך טובה ורצופה. "זה לא מדויק ברוב השעונים, אבל זה נותן לך מדד כלשהו", אומר פרופ' להד. "וזה חשוב מאוד. מחקרים הראו ששינה איכותית יכולה להוביל לשיפור בריכוז, עלייה בפרודוקטיביות ולהרגשה חיובית יותר באופן כללי".
ד"ר טל אגמי ממכבי מתייחס לפונקציה החדשה של "אפל" לאיתור דום נשימה בשינה ב-Apple Watch: "השינה היא מרכיב מאוד קרדינלי באיכות החיים שלנו. אדם שלא ישן טוב הוא חצי בן אדם, הוא לא מתפקד, הוא עייף ויש לכך השלכות בריאותיות משמעותיות כמו מחלות לב וכלי דם, אירועים לבביים ומוחיים, כאבי ראש וזה עלול להוביל לתאונות דרכים ועוד.
ד"ר טל אגמי: "השעון יודע לזהות מקרים חמורים של הפסקות נשימה בדיוק של עד 89%. עם זאת, הוא לא יודע לזהות את הדרגות הנמוכות-בינוניות, כלומר כשהרגישות היא נמוכה, ולכן אי אפשר להסתמך על זה כדי לזהות את המקרים הבינויים והקלים"
"אנשים לא תמיד יודעים להגדיר שמדובר בבעיות שינה. פעמים רבות פונים אליי בגין חולשה או עייפות או מצב רוח תנודתי, וכשנכנסים לגופו של עניין, אחת הבדיקות שאני עושה היא בדיקת דום נשימה בשינה. זו בדיקה שאפשר לעשות אותה בבית בעזרת מכשיר שמקבלים, או במכון שינה. הבדיקה בעצם בודקת את מספר הפעמים שיש לנו הפסקות נשימה בשינה בשעה ספציפית, ולפי הנתונים שמתקבלים אנחנו יודעים מה החומרה של הפרעת השינה. מעל ל-30 הפסקות נשימה בשעת שינה זו חומרה קשה של דום נשימה בשינה".
השעון החכם של אפל משתמש בחיישן תנועה כדי לזהות תנועות עדינות בפרק כף היד במהלך השינה. הוא מזהה הפרעות נשימה במשך 30 ימים, ואם הוא מזהה מספיק הפסקות נשימה (לפחות עשרה מקטעים) הוא שולח התרעה. "הרגישות היא נמוכה והסגוליות גבוהה", מסביר ד"ר אגמי. "כלומר: השעון יודע לזהות מקרים חמורים של הפסקות נשימה בדיוק של עד 89%. עם זאת, הוא לא יודע לזהות את הדרגות הנמוכות-בינוניות, כלומר כשהרגישות היא נמוכה, ולכן אי אפשר להסתמך על זה כדי לזהות את המקרים הבינויים והקלים".
ד"ר טל אגמיאם מקבלים התרעה, ד"ר אגמי ממליץ לפנות לרופא משפחה על מנת שיבצע בדיקה ובמקרה הצורך יפנה למומחים הרלוונטיים. גם אנשים עם משקל יתר, למשל, עלולים לסבול מדום נשימה בשינה, לכן רופא המשפחה ישאל את השאלות המכוונות על סמך ההיכרת עם המטופל, יעשה בדיקה גופנית, יבדוק לחץ דם וייקח מדדים נוספים כדי לאסוף מידע ולאבחן את הבעיה.
לדברי ד"ר אגמי, המשמעות של דום נשימה בשינה היא שחמצן לא מגיע למוח במידה מספקת. "השינה היא חלק משמעותי בהתאוששות של הגוף שלנו", הוא מסביר. "כרופא ספורט, אני בודק את הכושר של האנשים לא לפי כמה מהר הם רצים או איזה משקל הם מרימים, אלא איך הם מתאוששים, איך הם מגיעים לאימון הבא. 'השינה העמוקה', שבה מתרחשת ההתאוששות, היא משמעותית מאוד. במצב של דום נשימה בשינה לא מגיע חמצן למוח, השרירים של הגרון רפויים והם גורמים להתמוטטות של דרכי האוויר. אנחנו לא מודעים לזה, הרבה פעמים בני/בנות הזוג הם אלה ששמים לב לזה: מנחירות או מחוסר נשימה של הפרטנרים".
4 צפייה בגלריה
ד"ר אגמי: "התעסקות יתר בנתונים מגבירה חרדה שגורמת בפני עצמה להפרעת שינה"
(צילום: shutterstock)
"כספורטאי אני עוסק בטריאתלון, השעון החכם הוא חלק ממני", מספר ד"ר אגמי. "מצד אחד, המכשירים החכמים האלה נותנים לנו הרבה מידע חשוב שעוזר לנו לדייק ונותן לנו פידבק כמה טוב היה האימון שלנו, מה היה הדופק שלנו לאורך היום וגם בשינה. אבחנתי במרפאה שלי מקרה של ספורטאי עם מחלת לב בעקבות הנתונים של השעון החכם. מצד שני, בכובע המטפל, התעסקות יתר בנתונים מגבירה חרדה שגורמת בפני עצמה להפרעת שינה. זה נקרא אורתוסומניה (עיסוק מוגזם בהשגת שינה אידיאלית). במקרים כאלה השעון החכם יכול להיות לרועץ. הטכנולוגיה היא דבר מדהים אבל חשוב ליישם את זה באופן הנכון".
קצב הלב: חשוב להיות בבקרה
השעון העוקב אחר קצב הלב יכול לספק תמונה כללית על בריאות הלב שלך. פרופ' להד מדגיש את החשיבות של הנתונים שמספקים השעונים החכמים. "יש שעונים שיודעים לומר אם יש אי-סדירות בדופק, ובעיקר אם יש פרפור עליות," הוא אומר. "הקשר בין פרפור עליות לשבץ מוחי הוא ברור, ולכן חשוב להיות בבקרה".
הוא מעלה את השאלה לגבי אנשים שעשו בדיקה קרדיולוגית של קצב הלב במשך 24 או 48 שעות, וזו הייתה תקינה - מה יקרה אם ינטרו אותם במשך 365 יום? ואולי פעם אחת ימצאו שהיה להם אירוע קצר של פרפור עליות? "במקרה כזה, כנראה הייתי ממליץ על התייעצות עם רופא המשפחה שלכם ולא בהכרח בהתחלת טיפול תרופתי. רופא המשפחה כנראה ישלח אתכם לבדיקות נוספות".
קצב נשימה חריג עלול להעיד על מחלה
נוסף על כך, פרופ' להד מדבר על חשיבות מדידת קצב הנשימה, במיוחד במהלך מחלות. "מעט מהשעונים, בעיקר היקרים יותר, יודעים למדוד את קצב הנשימה", הוא מסביר. הוא מציין כי אם קצב הנשימה עולה באופן חריג, זה יכול להעיד על בעיות בריאותיות, כמו קורונה או תסמינים של מחלות כרוניות כמו אי-ספיקת לב".
הוא אף אומר כי יש שעונים שיודעים לעשות יותר מזה ולמדוד ריווי חמצן, כמו מכשירי המדידה הקטנים שמשרד הבריאות חילק בזמן מגפת קורונה.
כושר גופני
רוב השעונים יודעים לספק נתונים לגבי הכושר שלכם. הנתונים לא מדויקים מאוד אבל הם די טובים. פרופ' להד מציין כי "המדידה מתבצעת על נתונים כמו מה הדופק הנמוך שלך, כלומר בזמן מנוחה, ולכמה אתה יכול לעלות במאמצים גופניים כשאתה עושה אותם. רובנו חושבים שאנחנו בכושר יותר טוב ממה שאנחנו באמת, ולכן יש לזה חשיבות".
4 צפייה בגלריה
פרופ' להד: "רובנו חושבים שאנחנו בכושר יותר טוב ממה שאנחנו באמת"
(צילום: Kaspars Grinvalds / Shutterstock)
כמובן, רובנו מכירים את הפונקציה של ספירת הצעדים, וחלקנו משתדלים להגיע ל-10,000 צעדים ביום. לפי פרופ' להד, הפונקציה הזאת אומנם מוכרת אבל היא דווקא פחות חשובה. לדבריו, אנשים שעושים ספורט יעשו ספורט גם בלי לספור את הצעדים שלהם, לעומת זאת רוב האנשים שלא עושים ספורט לא יטרחו לספור את צעדיהם.
בחלק מהשעונים החכמים קיימת גם פונקציה של מדידת עלייה במדרגות. כמו כן יש שעונים שמחשבים כמה קלוריות "שרפת". גם זה לא מדויק במיוחד, אבל אפשר להשוות את הנתונים של אתמול לנתונים של היום ולהיות בבקרה כלשהי על הוצאת הקלוריות שלנו.
האם זה מדע מדויק?
מכשירי מעקב בריאות עשו דרך ארוכה, אך לא כדאי להסתמך עליהם ב-100%. "הדיוק של חלק מהשעונים החכמים עדיין מוטל בספק, אם כי הם כמובן הולכים ומשתפרים עם השנים", אומר פרופ' להד. הוא מדגיש כי נתוני השעונים יכולים לשפר את שיתוף הפעולה בין רופאים למטופלים. "ככל שהיישומים הללו יהפכו לנפוצים יותר, בעיקר מכשירים לבישים - לא רק שעונים - היכולת להופיע לפגישה עם הרופא שלך ולהראות לו את המדדים שלך תהיה דרך מצוינת לשתף פעולה עם המטופלים ולעזור להם להבין את המצב הבריאותי שלהם".
יחד עם זאת, הוא מדגיש, מכשירי מעקב מסוג זה יכולים לעזור לחזק את המשתמשים להגדיר ולהשיג מטרות בריאותיות, אך אינם תחליף לאבחון רשמי או טיפול רפואי מקצועי.
שעונים חכמים יכולים לשפר את איכות חיינו על ידי מעקב אחר מדדים בריאותיים חשובים. עם זאת, חשוב לזכור שהנתונים אינם תחליף לאבחון רפואי מקצועי. "ככל הנראה זה איתנו כדי להישאר וכנראה רב הטוב על הנזק", מסכם פרופ' להד.
