בשיתוף עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה הישראלית לטרשת עורקים
אירוע לבבי הוא מאורע משנה חיים עבור מי שעובר אותו, בני המשפחה והסביבה הקרובה אליו. רוב האנשים ששרדו התקף לב ינסו הכל כדי לא להגיע שוב לאירוע מסכן חיים נוסף. המפתח להצלחה טמון בגישה הוליסטית הכוללת טיפול תרופתי, שינוי אורח חיים ושיטות טיפול תומכות.
שוחחנו עם ד"ר אלנה יצחקוב, אחראית מרפאת ליפידים ומניעת טרשת עורקים, מנהלת מרפאות אנדוקריניות, המכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ויתר לחץ דם, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), על כל הנקודות שכדאי להכיר בנושא.
ההשלכות הפיזיות והפסיכולוגיות שאולי לא הכרתם
ראשית, חשוב להבין כי לאוטם שריר הלב ישנן השלכות פיזיות ופסיכולוגיות רבות. "אוטם שריר הלב, אשפוז, צנתור טיפולי עם השתלת תומכנים ולעיתים ניתוח מעקפים, הם לרוב אירועים פתאומיים המשנים חיי המטופל ומחייבים לשינויים משמעותיים באורח חיים המלווים בנטילת תרופות רבות על בסיס קבוע, מעקב רפואי רב-תחומי וחזרה הדרגתית לחיים הרגילים דרך שיקום לבבי במסגרת מרכזים רפואיים", אומרת ד"ר יצחקוב.
"בתקופה שאחרי השחרור, לרוב המטופלים מופיעים שינויים במצב רוח, עצבנות, רגישות יתר, חרדות ותחושת אי ודאות אשר משפעים משמעותית על איכות החיים". במידה שתופעות הללו לא חולפות כעבור מספר שבועות, "רצוי לקבל טיפול רגשי אצל פסיכולוג או להשתתף בסדנאות תמיכה לחולי לב אשר מתקיימות במרכזים רפואיים", אומרת ד"ר יצחקוב.
היעד החשוב ביותר - מניעת האירוע הלבבי הבא
"חשוב לציין כי אוטם שריר הלב הוא חלק ממחלה טרשתית כרונית אשר דורשת טיפול תרופתי קבוע לכל אורך החיים", מבהירה ד"ר יצחקוב.
על פי הסטטיסטיקה, לאחר אוטם שריר הלב הראשון כשליש מהמטופלים יפתחו אוטם שריר הלב חוזר, "ולכן יש חשיבות רבה בתכנית טיפולית להפחתת גורמי סיכון הידועים (כגון יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, רמות גבוהות של כולסטרול בדם, השמנה ומשקל יתר וחוסר פעילות גופנית) ובמעקב רפואי צמוד שכולל מעקב רופא משפחה, קרדיולוג, ליפידולוג, אנדוקרינולוג, דיאטנית ובמידת הצורך פסיכולוג" אומרת ד"ר יצחקוב. בנוסף, "חשובה לא פחות תמיכה של קרובי משפחה ושל חברים".
הטיפול אשר מפחית משמעותית סיכון לאוטם שריר הלב חוזר:
1) נטילת תרופות למניעת היצמדות של טסיות הדם וקרישי דם.
2) נטילת חוסמי בטא, תרופות המורידות דופק ולחץ דם, מפחיתות עומס על שריר הלב.
3) נטילת מעכבי ACE המפחיתים עומס על שריר הלב, מורידות לחץ דם ומשפרות תפקוד לבבי.
4) נטילת תרופות המורידות את רמת הכולסטרול בדם, כמו סטטינים ומעכבי חלבון 9PCSK.
על מנת לשמור על הבריאות בטווח הרחוק, חשוב להקפיד על מעקב רפואי
חלק משמעותי במניעת האירוע הבא והשמירה על בריאות תקינה לטווח הרחוק הוא מעקב רופא משפחה, ליפידולוג, אנדקרינולוג וקרדיולוג במסגרת אמבולטורית.
"עם השחרור רוב המטופלים מופנים בנוסף לשיקום לבבי, אשר מאפשר חזרה לפעילות רגילה דרך פעילות גופנית מותאמת אישית תחת השגחה רפואית במסגרת מרכזים רפואיים שונים", אומרת ד"ר יצחקוב. בנוסף, במסגרת זו המטופלים מקבלים יעוץ תזונאי ובמידת הצורך יעוץ פסיכולוגי.
"תחת מעקב רופא משפחה מומלץ לחזור על בדיקת תפקודי כליות 7-10 ימים לאחר הצנתור, ועל ספירת דם פרופיל שומני דם, תפקודי כבד, CPK ובחולים סוכרתיים C1HBA 4-6 שבועות לאחר השחרור", מסבירה ד"ר יצחקוב.
תזונה, פעילות, שינה, חזרה לשגרה וגם טיפול תרופתי
לאחר אירוע לבבי, ישנן מספר המלצות לא מפתיעות במיוחד שיעזרו במניעת האירוע הבא.
- ראשית, תזונה נבונה חשובה לאיזון גורמי סיכון עיקריים כמו יתר שומני דם, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר. "הדיאטה המומלצת דיאטה ים תיכונית. מומלץ לקבל יעוץ תזונאי על מנת לשפר הרגלי האכילה", אומרת ד"ר יצחקוב.
- מבחינת פעילות גופנית, רצוי לחזור לפעילות גופנית תחת השגחה רפואית במסגרת שיקום לבבי. "ניתן להתחיל בהליכה של כרבע שעה פעמיים ביום עם הוספת חמש דקות כל שבוע עד 30 דקות פעמיים ביום, בהמשך לעבור ל30-60 דקות פעם ביום לפחות חמש פעמים בשבוע", אומרת ד"ר יצחקוב. אם מופיעים אי נוחות/כאבים בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת או דפיקות לב, יש להתייעץ עם רופא קרדיולוג.
"המלצות נוספות הן הפסקת עישון - במידת הצורך בעזרת סדנאות תמיכה או טיפול תרופתי, הקפדה על שינה איכותית של 7-8 שעות ביממה - במידת הצורך מומלץ להשלים בירור מרפאת שינה לשלילת דום נשימה בשינה וטיפול בהתאם לתוצאות הבדיקה".
בנוסף, יש להתייחס לנושא החזרה לעבודה בזהירות הנדרשת. "כל מטופל לאחר אוטם שריר הלב זכאי לחופש מחלה של כחודש ימים. במידת הצורך על מנת לקבל הקלות נוספות ניתן להפנות לרופא תעסוקתי או לקרדיולוג", אומרת ד"ר יצחקוב
מעבר להרגלי החיים של המטופל, ישנה חשיבות רבה לטיפול תרופתי בגורמי סיכון ידועים והגעה ליעדים הבאים: "מבחינת יתר לחץ דם – הערכים המומלצים הם מתחת ל-130 ממ״כ סיסטולי ומתחת -80 ממ״כ דיאסטולי", אומרת ד"ר יצחקוב. "בכולסטרול רע (LDL-C) היעד הוא ירידה לפחות ב-50% מהערך ההתחלתי ויש לשאוף לערך פחות מ-55 מ"ג לדצ"ל. לבסוף, מבחינת סוכרת, "השאיפה היא להוריד את ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) מתחת ל-7.0".
לסיכום, חשוב להבין שאירוע לבבי הוא לא אירוע חד-פעמי. "טרשת עורקים הגורמת בין היתר לאוטם שריר הלב היא מחלה כרונית שדורשת טיפול לכל אורך החיים", מסבירה ד"ר יצחקוב. "אחרי אוטם שריר הלב ישנה חשיבות רבה להקפדה על אורח חיים מתאים, טיפול תרופתי ומעקב רפואי צמוד".
בשיתוף עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה הישראלית לטרשת עורקים
