שנה שלמה - זהו פרק הזמן הממוצע שחולי אנורקסיה צריכים להמתין עד שהם נכנסים לאשפוז בישראל. הסיבה לזמן הממושך: מספר חולי האנורקסיה בארץ נמצא בעלייה, וקיים מחסור חמור במיטות אשפוז ובאנשי צוות. מצבם של חלק מהחולים מידרדר לעיתים עד לסכנת חיים, והדרך היחידה כרגע למנוע החמרה היא לזהות סימנים שיכולים להעיד על הפרעת אכילה.
קראו עוד:
על פי ההערכות, מדי שנה מאובחנים כ-1,500 בני נוער ישראלים כסובלים מהפרעות אכילה, ורבים אחרים כלל אינם מאובחנים. מעריכים גם כי בתקופת הקורונה חלה עלייה של פי שלושה במספר הפניות למרפאות ולחדרי מיון בשל הפרעות אכילה, בעיקר אנורקסיה. לפי הערכה נוספת, בישראל סובלים מהפרעות אכילה כ-10% מבני הנוער; כ-75% מהם - בנות.
4 צפייה בגלריה
מעריכים שבישראל סובלים מהפרעות אכילה כ-10% מבני הנוער; כ-75% מהם - בנות
(צילום: shutterstock)
"הפרעות אכילה הן הפרעות נפשיות המתאפיינות בעיסוק כפייתי באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו עד לכדי פגיעה בתפקוד", אומרת פרופ' סילבנה פניג, מומחית לפסיכיאטריית ילדים ומנהלת המחלקה להפרעות אכילה בבית החולים שניידר בפתח תקווה. "ההפרעות הללו גורמות סבל נפשי ונזקים גופניים משמעותיים שעלולים להוביל לסכנת חיים. החולה מנסה לשלוט במשקלו דרך שינויים באכילה, וכל ההערכה שלו תלויה במשקל, מה שפוגע גם בתפקוד היומיומי. אצל ילדים מדובר בפגישות עם חברים, בנוכחות בבית הספר, בעמידה במטלות הבית והלימודים. אצל מבוגרים - זוגיות, עבודה, לימודים אקדמיים ותפקוד במשפחה".
לדברי פרופ' פניג, השכיחות בעולם של הפרעות האכילה עולה כל הזמן בשל פריחת הרשתות החברתיות והעלאת תמונות בסטורי, הגורמת לעיסוק אובססיבי במראה. לאחרונה נולדה אבחנה חדשה של אנורקסיה לא טיפוסית, שבה החולה לא יורד במשקל, אך עדיין סובל מהפרעת אכילה הפוגעת בתפקוד.
"הדיאטות הורסות את בריאותם של הילדים", אומרת פרופ' פניג. "רובם חוזרים למשקלם, אבל תוך עיסוק מתמיד באוכל ובמשקל. אצל בנים המצב חמור עוד יותר, כי מוותרים להם: בטוחים שהם רק מתחטבים. הם מבלים שעות במכון כושר על חשבון פעילויות אחרות, מעמיסים חלבונים וצורכים פחות קלוריות ואבות מזון, אבל ההורים בטוחים שהם רק נהיים חתיכים, בעוד הם מפתחים הפרעת אכילה שמחמירה עד לסכנת חיים.
פרופ' פניג: "הדיאטות הורסות את בריאותם של הילדים. רובם חוזרים למשקלם, אבל תוך עיסוק מתמיד באוכל ובמשקל. אצל בנים המצב חמור עוד יותר, כי מוותרים להם: בטוחים שהם רק מתחטבים"
"אנחנו יודעים היום שדיאטות בדרך כלל לא עוזרות, ושהדחיפה של ההורים שהילד יירד במשקל רק מחמירה את הפרעת האכילה. אנחנו קוראים למשפחה כולה לשנות הרגלים ולהכניס הביתה תזונה בריאה, מאוזנת, מבוקרת, יחד עם פעילות גופנית מבוקרת. כשכל המשפחה עושה זאת, ולא רק אחד מבניה, הסיכוי להגיע למשקל תקין ולבריאות, תוך הימנעות מהפרעת אכילה, הוא הגבוה ביותר".
4 צפייה בגלריה
פרופ' סילבנה פניג עם מטופלת. "יש גורמים המגבירים את הסיכון להפרעת אכילה"
(צילום: בית החולים שניידר)
רק 50% מהחולים יחלימו לגמרי
מדוע אנורקסיה מתפתחת מלכתחילה? לדברי פרופ' פניג, מדובר בשילוב של גורמים גנטיים וחברתיים. "אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק איזה גן גורם להפרעת אכילה", היא אומרת, "אבל ברור לנו שיש גורמים חברתיים שמגבירים את הסיכון להפרעה, כמו פרפקציוניזם קיצוני במשפחה, צורך בשליטה, עידוד רזון בסביבה החברתית ואירועים טראומטיים כמו דחייה חברתית. כולם מגבירים את הסיכון להפרעת אכילה.
"החברה כולה נעשית קיצונית יותר ויותר בחשיבות שהיא מייחסת למראה החיצוני. יש היום פחות דיבור ויותר תמונות, והמילה 'שמן', לצערי, נחשבת לעלבון. כשלכל אלו מצטרפת נטייה גנטית, עלולה להתפתח הפרעת אכילה. ברגע שהיא מחמירה, מתרחשת פגיעה באזורים הקדמיים של המוח. המחלה זולגת גם לכדי הפרעה דיכאונית".
"החברה כולה נעשית קיצונית יותר ויותר בחשיבות שהיא מייחסת למראה החיצוני. יש היום פחות דיבור ויותר תמונות, והמילה 'שמן', לצערי, נחשבת לעלבון"
האנורקסיה מאופיינת בשיעורי החלמה נמוכים: רק כ-50% מהחולים צפויים להחלים כמעט לגמרי, 30% צפויים להחלים חלקית, 20% ימשיכו לסבול מהבעיה לאורך שנים, וכ-15-5% ימותו בתוך עשר שנים מהאבחון. הטיפול באנורקסיה מורכב מכמה רבדים וכולל ליווי של פסיכיאטר ילדים, דיאטנית קלינית, פסיכולוג, ובמקרים קשים גם אשפוז לצורך קבלת מזון ישירות בזונדה לקיבה או לווריד.
להפרעות אכילה יש בדרך כלל סימנים מקדימים, שזיהוי שלהם עשוי למנוע הידרדרות. בין הסימנים ההתנהגותיים להפרעת אכילה: לבוש במידות גדולות מאוד, לכאורה כדי להסתיר את הירידה במשקל ואת העצמות הבולטות. הסובלים מאנורקסיה לרוב ילבשו גם בימים חמים שתי שכבות של בגדים, שיהיו גדולים ממידותיהם.
