הפרעת קשב, ריכוז ופעלתנות יתר (ADHD) היא תופעה שממנה סובלים, לפי הערכות, 10-3 אחוזים מהאוכלוסייה. ההפרעה מזוהה בעיקר עם תסמינים שונים, בהם קשיי קשב, אימפולסיביות וקשיים בתפקודים ניהוליים. עבור סטודנטים, שנדרשים להיות מרוכזים במיוחד בזמן שיעורים, ובוודאי במבחנים ובהתכוננות לקראתם, ההפרעה הזו קשה במיוחד. בכל זאת, אפשר להתמודד איתה, ואפילו לנצח אותה – וחשוב לזכור את זה בעיקר עכשיו. עם התחלת תקופת המבחנים, קבלו כמה עצות חשובות.
קראו עוד:
2 צפייה בגלריה
ברוב האוניברסיטאות יש כיום מרכזי לימוד והכוונה לסטודנטים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, וכדאי להיעזר בהם
(צילום: shutterstock)
מהי הפרעת קשב וריכוז?
זו הפרעה נוירו-התפתחותית, המתבטאת בתסמינים שונים ובתנודות רגשיות. האבחון שלה מבוצע על ידי רופא מומחה בתחום או על ידי פסיכולוג מומחה. אם האבחון נעשה על ידי פסיכולוג, עליו להפנות את הנבדק בהמשך לרופא כדי לשלול תחלואה נלווית ולהמליץ על טיפול תרופתי על פי הצורך. האבחון כולל ראיון מעמיק עם הנבדק ובני משפחתו ונתמך על ידי שאלונים.
נמצא שההפרעה שכיחה בקרב גברים יותר מאשר אצל נשים, והפער קיים בעיקר בגיל הילדות. גברים גם נוטים יותר משילוב של תסמינים, עם שיעור גבוה יותר של היפראקטיביות ואימפולסיביות. בדרך כלל תופיע ההפרעה בגיל הילדות, לא בשלב מאוחר יותר, אם כי יש מקרים שבהם בגיל צעיר היא מופיעה באופן חלקי בלבד, והקשיים בולטים יותר בבגרות.
סטודנטים רבים הסובלים מהפרעת קשב אובחנו כבר בילדות, אבל יש כאלה המאובחנים לראשונה רק במהלך הלימודים האקדמיים, שכן הלחץ בתקופה זו עשוי לשמש זרז להופעת התסמינים, ומכאן קצרה הדרך לאבחון
סטודנטים רבים הסובלים מהפרעת קשב אובחנו כבר בילדות, אבל יש כאלה המאובחנים לראשונה רק במהלך הלימודים האקדמיים, שכן הלחץ בתקופה זו עשוי לשמש זרז להופעת התסמינים, ומכאן קצרה הדרך לאבחון. הלחץ בתקופת הלימודים והמבחנים עלול גם להגביר את התסמינים אצל סטודנטים מאובחנים, בעיקר עקב הקשיים הרגשיים שנלווים להפרעה ושמחמירים בזמנים עמוסים ולחוצים.
2 צפייה בגלריה
הלחץ בתקופת הלימודים והמבחנים עלול להגביר את התסמינים אצל סטודנטים מאובחנים, בעיקר עקב הקשיים הרגשיים שנלווים להפרעה ושמחמירים בזמנים עמוסים
(צילום: shutterstock)
הכלים שיכולים לעזור
מספר כלים שניתן להיעזר בהם במהלך תקופת המבחנים עשויים לשפר משמעותית את חוויית הלמידה ואת ההצלחה במבחנים עצמם.
תכנון יעיל של הזמן. חלוקה נכונה של הזמן בין מטלות הלמידה למטלות השגרה בעבודה, במשפחה ובחברה תסייע לכם להבין מה דחוף יותר ומה פחות, ובכך תימנעו מדחייה של משימות.
חידוד של אסטרטגיות הלמידה. ברגע שתבינו מהן האסטרטגיות היעילות ביותר עבורכם, גם בעת הלמידה למבחן וגם במבחן עצמו, זה יסייע לכם מאוד. הסובלים מהפרעות קשב נוטים לשים לב פחות לפרטים הקטנים, ולכן חשוב שהם יתרגלו שיטות למידה שיהיו יעילות עבורם בהתאם לזמנים המוקצבים. הבנה מעמיקה של השאלות ותכנון הזמן באופן מיטבי במהלך הבחינה, בהתאם למשקל השאלה בציון הכללי, יאפשרו להגיע להישגים גבוהים יותר.
קבלת טיפול התנהגותי. סטודנטים רבים עם ADHD מגיעים לאקדמיה לאחר שעברו טיפול תרופתי, בלי שקיבלו מענה להתמודדות הרגשית החשובה שמלווה הפרעות קשב. כיום קיימים טיפולים יעילים רבים, בהם CBT ומיינדפולנס, המרחיבים את סל הכלים להתמודדות ומסייעים להגיע לאיזון רציף לאורך זמן.
ד"ר רחל בן חיוןצילום: המרכז הרפואי רמב"םשמירה על אורח חיים בריא ומאוזן. שינה, תזונה נכונה ופעילות גופנית חשובות מאוד לשמירה על ריכוז. למרות לוח הזמנים העמוס המאפיין את חיי הסטודנט, בייחוד בתקופת המבחנים, מומלץ להיערך מראש ולהקפיד על ארוחות מסודרות, כולל ארוחות ביניים, ועל פעילויות גופניות יעילות בין המבחנים.
פנייה למרכזי הלימוד. סטודנט שאובחן כסובל מהפרעת קשב יכול לפנות ליחידה לקידום הסטודנט או למרכז הלמידה במוסד שבו הוא לומד, כדי להתייעץ, לבקש את ההתאמות שעליהן המליץ המאבחן ולקבל סיוע בהטמעת אסטרטגיות למידה. ברוב האוניברסיטאות יש כיום מרכזי לימוד והכוונה לסטודנטים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, וכדאי להיעזר בהם.
קבלת טיפול תרופתי. יש מגוון רחב של טיפולים תרופתיים שנמצאו יעילים בשיפור התפקוד ואיכות חייהם של הסובלים מ-ADHD. הטיפולים התרופתיים השונים מאפשרים משך השפעה שונה, כך שניתן להתאים את הטיפול לסדר היום ולצרכים המשתנים של כל מטופל. לרוב, השפעת התרופה תחל בין חצי שעה עד שעה מנטילתה.
רוב התרופות מבוססות על הגברת הנוירוטרנסמיטורים (המוליכים העצביים במוח) ומסייעות בצמצום התסמינים בצורה יעילה ובטוחה. חשוב להדגיש שטיפול תרופתי להפרעת קשב צריך להינתן רק על ידי רופא, לאחר אבחון מדויק, על מנת שיתאים את הטיפול תוך התייחסות לתופעות לוואי אפשריות (ירידה בתאבון, הפרעת שינה, כאבי בטן, כאבי ראש וכדומה), למצבו הרפואי של המטופל ולאורח חייו. מומלץ להתחיל בטיפול מספר ימים לפני מועד הבחינה, על מנת לוודא שאין תופעות לוואי.
הכותבת היא מנהלת השירות הקוגניטיבי במכון לשבץ מוח וקוגניציה במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה
