פרופ' שמואל אורן (77) הוא איש עתיר זכויות. בעבר ניהל מחלקה בבית החולים ברזילי וקיבל צל"ש מהרמטכ"ל על לחימתו במלחמת יום הכיפורים. אתמול (א') נוסף "הישג" מפוקפק לרזומה שלו, הוא הוכה על ידי שוטרים כשהפגין מול ביתו של ראש הממשלה בקיסריה, הוטח אל הקרקע ונלקח למעצר. "חטפתי כמה מכות, יש כמה סימנים כחולים בגוף. כואב פה ושם אבל אני מרגיש בסדר, וזה קטן לעומת מה שקורה במדינה", סיפר ל-ynet בבוקר שאחרי. צפו בריאיון איתו:
פרופ' שמואל אורן בראיון לאולפן ווינט
( צילום: ירון ברנר)
איך מגיעים למצב שאדם כמוך נקלע לעימות עם שוטרים?
"אני חושב שצריך לשאול את השוטרים לא כל כך אותי. אנחנו מפגינים כבר הרבה מאוד זמן. אני כבר מפגין מהתקופה של המהפכה המשפטית. הפגנו בירושלים והפגנו לאחרונה בקיסריה. שם ההפגנות הרבה יותר קטנות מבחינת מספר המפגינים, אבל בגלל התנהגות משטרת חדרה הם הפכו לאט לאט, ואנחנו רואים את זה בעיניים, להיות יותר אלימות. יש שם שוטרים שאנחנו כבר מזהים חלק מהם, והם תוקפניים מאוד. זו אלימות לשמה, ללא שום קשר לצורך שלהם לעשות סדר באזור הזה".
מה זה אומר "אלימות לשמה"?
"אלימות לשמה זה כאשר אני נדחף ומוטל על הקרקע, על החול, וקופצים עליי כמה שוטרים כשאני לא מתנגד ולא הייתי אלים כלפיהם ולא הפגנתי כוח מלכתחילה כלפיהם. אני כבר אדם בן 77 והם חבר'ה צעירים ואני כבר מוטל בחול עם משקפיים שבורים, עם שעון שנקרע לי מהיד. מחזיקים אותי והמפקד באזור, שאני כבר מכיר את פניו, מעבר לכל הדברים האלה, ניגש אליי מהצד ככה ותפס אותי בפטמה השמאלית מהחולצה וסובב אותה בכוח, שזה דבר כואב ולא משאיר סימנים כמובן. מאיפה האדם מגיב בשנאה כזאת?
"זה כבר לא הצורך לעצור אותי, שגם זה לא היה צריך, כי לא התנגדתי לזה, אבל נגיד, אתה רוצה לעצור אותי אפילו אם אתה צודק בסדר, תעצור אותי. אני שיתפתי איתם פעולה, קמתי, הלכתי, הגעתי לניידת, הגעתי למשטרה, פתחו לי תיק על לא יודע מה. הוענשתי ב-15 יום הרחקה מקיסריה והיום אני שמח מאוד שבגיל 77 עם איזשהו רקורד לא קטן במדינה הזאת, יש לי סוף סוף גם תיק במשטרה. אבל הדבר הזה של לתפוס לך את הפטמה ולסובב אותה זה כבר בא משנאה אישית".
יש מי שטוענים שזו רוח השר, אתה מתחבר לאמירות האלה?
"לגמרי. אבל אותם שוטרים מסכנים שעומדים שם אני לא יודע באיזו רוח הם נאלצים לעבוד. יש להם מפכ"ל שאומר משהו אחד ושר שאומר משהו אחר. והשר הזה, אנחנו כולם יודעים מי הוא. אנחנו יודעים איך הוא התנהג לפני עשרות שנים ולמה הוא הביא, בעקיפין גם בסופו של דבר לרצח ראש הממשלה. לצערי הרב, במדינה שכל חיי אני גר וכל חיי אני מנסה להיות חיובי כלפיה, עבורה הגעתי למצב שפתאום מי מושל בנו? איזה שלטון יש לנו?
"יש לנו כאוס לא נורמלי במדינה. אנחנו בהתמוטטות מוחלטת בכל התחומים, אין שום תוכנית לכלום ומי שיושב למעלה רוצה שהעסק הזה יימשך. לא למדנו כלום מ-18 שנות ישיבה בלבנון עד שנסוגנו משם? אז אנחנו עכשיו הולכים לשבת בעזה? הרי ככל שנשב שם יותר המחירים יאמירו ואנחנו רואים את זה כל יום, מה המטרה במלחמה הזו בכלל".
עם כל הרקורד שלך ובגילך, הרי אתה אדם שלא אמור להיעצר.
"זה עצוב מאוד. אני בטח לא אמור להיעצר, אבל מי נעצר? רואים בדיוק. בסרטון שיצא מההפגנה הזאת וצולם ורואים את זה ברור מאוד, גם בת זוגי שגם היא לא צעירה, ניגשה אליה חיילת או שוטרת בת 21-20 ודחפה אותה בכוח. איך אפשר? היא יכולה להיות סבתא שלה. גם אני הייתי פעם בן 20, יש מצב שהייתי מסוגל מכל סיבה בעולם, לבוא להתנפל על בן אדם, על אישה בת 70 ומשהו?"
אולי השוטרים הרגישו שקיים איום על ראש הממשלה ורק עשו את עבודתם?
"אני מרחם עליהם, בפירוש אני מרחם עליהם כי אני חושב שיש להם תפקיד סיזיפי לחלוטין, זה מצד אחד. מצד שני, אנחנו לא אלימים. כולם רואים את מהות ההפגנות במדינת ישראל שכבר נמשכות יותר משנה, מעולם לא הייתה אלימות בהפגנות האלה. הקהל הזה זה לא קהל אלים. אם במדינת ישראל הייתה עד היום אלימות של מישהו כלפי מישהו זה של הצד השני כלפינו וזה גם מה שקורה היום.
"גם אם אנחנו הולכים ברחוב ומזהים אותנו לפי חולצות או משהו כזה אז מי שיחטוף זה אנחנו ולא הם, וזה מגובה על ידי השלטון. אבל בסופו של דבר, מי שחוטף זה אנחנו ומי שהתגייס לתמוך במדינה הזאת כאשר לא היה שלטון ולא הייתה ממשלה מ-7 באוקטובר זה אנחנו. ומי שהלך לעזור בחקלאות ובמושבים ובמקומות שהחקלאים שם הם לאוו דווקא מהמגזר שלנו, זה אנחנו".
אתה זוכר תקופה כזאת שבה ישראל נמצאת במלחמה עצימה בשתי גזרות ובארץ משתוללות הפגנות שלא מפסיקות?
"אני חושב שהסיטואציה לא הייתה קיימת מעולם. אני באופן אישי הבעתי את מחאתי גם אחרי מלחמת יום כיפור והשלטון היה שלטון אחר. במהלך המלחמה הייתי ברמת הגולן שלושה שבועות וגם אחר כך הייתי במילואים שלושה חודשים והיינו בשטח, לא היינו בארץ, לא היינו כאן. אבל ברגע ששוחררנו מהמילואים, חלק גדול מתוכנו יצא להפגנות מיד".
אבל האם המחאות תוך כדי מלחמה, תורמות לניצחון שאנחנו רוצים שיבוא?
"אני לא מאמין בניצחון הזה. אני חושב שכל הסיסמאות האלה של "ביחד ננצח" הן סיסמאות שקריות שמשרתות רק צד אחד וזה את ראש הממשלה. כולנו יודעים שאנחנו כבר לא ננצח, כולנו יודעים שב-7 באוקטובר אנחנו הפסדנו ובוא נסיק מהמצב הגרוע הזה מסקנות וננסה להשיג את המיטב. והמיטב יש אותו גם, יש הצעות, אבל ראש הממשלה לא מעוניין כי הוא מעוניין להמשיך בשלטונו והוא תלוי היום באופן מוחלט בבן גביר ובסמוטריץ' והם אלה שקובעים, לא העם.
"איך יכול להיות שבסיטואציה כמו היום, שיש מלחמה בו זמנית ויש חסר של חיילים, באותו זמן הממשלה הזאת יושבת לה ומשחררת סקטור שלם, ויומיים אחר כך, יושבת בדיון בממשלה ורוצה להגדיר את החוק להארכת שנות המילואים לגיל 41. דבר שלא היה פה מעולם".
