הכול התחיל בעוד שבת שגרתית, 5 באוקטובר. מתישהו בשעות הצהריים כאבה לי יד שמאל. לא כאב רגיל, אלא כאב מפלח שכזה, והרגשתי גם מועקה בנשימה ובחזה. לא נעים.
בעוד שלושה חודשים אחגוג 50, אמנם אני לא מעשן כבר שש שנים ואני בריא באופן כללי, אבל לך תדע מאיפה זה ייפול עליך.
הכתבה הראשונה שעלתה כשחיפשתי בדוקטור גוגל את מרכיבי הכאב היה "בעלה של נילי התעורר באמצע הלילה מכאבים חזקים בזרועות ואמר לה שהוא חושב שזה מכיוון שהתאמן חזק מדי בבוקר. הוא תכנן לקחת אופטלגין ולהמשיך לישון, אבל למזלו, נילי ידעה שלא מדובר בסתם שרירים תפוסים, אלא במשהו הרבה יותר רציני. איך הכול נגמר"? ספוילר: הוא עבר אירוע לב.
1 צפייה בגלריה
חדר מיוןחדר מיון
למהר להגיע לחדר מיון במקרה של חשד להתקף לב? זה עלול לעלות לכם לא מעט כסף
(צילום: הרצל יוסף)
הכתבה השלישית שעלתה הייתה זו: "חשוב להכיר: אלו שמונה הסימנים שמעידים - התקף לב בדרך". ועוד אי אלו סממנים שהתקף הלב מגיע ועליך לטוס למיון או להזמין אמבולנס.
נחתי קצת, נרגעתי, שתיתי מים והכאב לא חלף. בלית ברירה נסעתי לבית החולים. יש לציין שהתקבלתי במהרה, ברצינות הראויה. בדיקת חמצן, בדיקת דם (זכיתי להיות באגף ההולכים).
לאחר שעתיים לערך, הוברר לי על ידי הרופאה לשמחתי שלא מדובר באירוע לבבי אלא בחרדה או לחץ, משולבים עם כאבי כתף. הגיוני, משמח ומרגיע.
כשהגעתי להשתחרר בדלפק בית החולים אמר לי הבחור הנחמד שם - אל תשלם, הקופה תחזיר לך. הנה המייל, שישלחו לכאן. בטח תהיה לך השתתפות עצמית. אבל הוא טעה.
רן רימוןרן רימון
לאחר הגשת בקשה לטופס 17 (שנת 2025 בפתח, מה יהיה עם הגשת טופס 17?) נעניתי שאני לא עונה על הקריטריונים של השתתפות עצמית ושעליי לשאת במלוא הסכום (למזלי לא הזמנתי אמבולנס). מסתמן שאם הייתי הולך למוקד, היו מעבירים אותי למיון ואז הייתי משלם הרבה פחות, אבל כעת עליי לשלם את מלוא הסכום. כמובן שהתקשרתי והגשתי ערעור. וכמובן שהערעור נדחה. הנזק: יותר מ-1,100 שקלים.
סימנים מקדימים להתקף לב אינפו
העניין פשוט מאוד. אני מבין את הצורך להפחית לחץ בבתי החולים, לחסוך כספים. אבל במקרה של חשד להתקף לב לא אמורים להגיע למיון? כיצד יכולים לסייע במוקד והאם זה לא בזבוז של זמן יקר? במקום לשמוח שאני חי, כלכלית משתלם יותר היה למות. גם הסבר על מצב המדינה והעובדה שכולנו חיים פה במציאות מטורפת וחרדתית לא עניינה איש.
בפעם הבאה, האם אפנה למיון כשיהיה לי לחץ בחזה? ברור שלא. ואם חלילה יהיה מדובר בהתקף לב? איני יודע את התשובה בוודאות אבל אני מקווה שההחלטה להתפנות תהיה עוד שלי ולא מצב שבו אשתי תצטרך לקבל החלטות עבורי כי אני כבר במצב קשה יותר. אבל היי, אז לא אצטרך לעבור במוקד.
רן רימון, עורך באתר ynet