לאנשים הסובלים מהשמנת יתר לוקח 9 שנים בממוצע לפנות לרופא לעומת 6 שנים בעולם. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. במחקר השתתפו 750 ישראלים מגיל 18 ומעלה, הסובלים מהשמנה (המוגדרת כ-BMI מעל 30), ו-169 רופאים ומטפלים בהשמנת יתר ובהשמנה חולנית.
מניתוחי ממצאי המחקר עולה כי רק 44% מהסובלים מהשמנה בישראל אובחנו עם מחלת השמנה בידי הרופא או המטפל, ורק 17% מכלל המאובחנים זכו לפגישת המשך הקשורה בטיפול במצב. עוד עלה מהמחקר כי 42% מהסובלים מהשמנה בישראל מייחסים חשיבות למחלות אחרות ונותנים להן קדימות טיפולית על פני השמנה, בעוד 74% מהאנשים החיים עם השמנה סובלים מתחלואה נלווית נוספת, כגון לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת מסוג 2 ומחלות לב וכלי דם. זאת, למרות שמחלות אלה נובעות מההשמנה.
יש לציין כי מנתוני חולי הקורונה שאושפזו במחלקות טיפול נמרץ בישראל עולה כי לפחות מחציתם סבלו מהשמנת יתר, הנחשבת למחלה כרונית הדורשת ניהול ארוך טווח וקשורה ביותר מ-195 סיבוכים רפואיים. משרד הבריאות התריע לפני כשנתיים מפני מגפת ההשמנה ההולכת ומתפשטת בישראל, והצביע על השמנה כגורם להעלאת שיעור התחלואה והתמותה ממחלות כרוניות וקיצור תוחלת החיים.
ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה לחקר וטיפול בהשמנה, מנהל מחלקת קורונה בבית חולים השרון וחבר באיגוד האירופאי ללימוד וחקר השמנה (EASO), אשר הוביל את המחקר, מסביר כי השמנת יתר היא אחד מגורמי הסיכון הגבוהים ביותר לתחלואה קשה בקורונה. "דווקא כעת, בעיצומה של המגיפה חשוב לשנות את התפיסות ולטפל בחסמים לאבחון וטיפול יעיל בהשמנת יתר, הן מצד אנשים החיים עם השמנה והן מצד הרופאים והמטפלים".
2 צפייה בגלריה
68% מהאנשים עם השמנת יתר היו רוצים שהרופא המטפל שלהם יזום שיחה בנושא
(צילום: shutterstock)
לדבריו, במחקר שהוא הגדול מסוגו שנערך אי-פעם, אמרו 82% מהנשאלים הישראלים כי הם ערים לכך שלהשמנת יתר יש השפעה משמעותית על בריאותם. "ולמרות זאת", הוא מסביר, "בישראל יעברו 9 שנים בממוצע מהמועד שבו אנשים עם השמנה מתחילים להתמודד עם השמנת יתר ועד שינהלו שיחה ראשונה בנושא עם גורם רפואי כלשהו, וזאת לעומת 6 שנים בממוצע בעולם".
בניגוד לתפישה הרווחת, עלה מהמחקר כי 68% מהאנשים עם השמנת יתר היו רוצים שהרופא המטפל שלהם יזום איתם שיחה בנושא וכי רק 5% דיווחו כי חשו פגועים לאחר שיחתם עם הרופא בנושא השמנה.
במחקר התגלה כי 88% מהאנשים החיים עם השמנה מחזיק באמונה השגויה כי הם האחראיים הבלעדיים למצב ההשמנה שלהם ולירידה במשקלם. לעומת זאת רק 19% מהרופאים מטילים את אחריות הירידה במשקל על המטופלים.
"ברגע שיצומצם הפער בגישות בין רופאים ומטופלים, ניתן יהיה לטפל באופן יעיל יותר באנשים החיים עם שמנה", מסביר ד"ר דיקר. "גם הנתונים מעידים על כך: 92% דיווחו במחקר על לפחות ניסיון אחד לרדת במשקל בשנה האחרונה, אבל רק 28% דיברו על כך עם מטפל.
"ככלל, האנשים החיים עם השמנה נאבקים גם לרדת במשקל וגם לשמר אותו. לפי נתוני המחקר, בשלוש השנים האחרונות 38% הצליחו לרדת 5% ממשקלם, ומתוכם רק 26% הצליחו לשמר את הירידה במשך שנה לפחות".
"מניתוח נתוני ישראל הופתענו להיווכח כי מרבית האנשים החיים עם השמנה היו רוצים שהמטפלים יהיו הראשונים ליזום שיחה בנושא ניהול המשקל וכי 85% מהנשאלים סבורים כי בישראל אין מספיק תשתיות תומכות של מערכת הבריאות או פתרונות לאנשים החיים עם השמנה. חשוב מאוד להנגיש טיפולים להשמנה במסגרת הציבורית ולהוריד את חסם העלויות", מדגיש ד"ר דיקר.
יצוין כי על אף שהשמנת יתר מושפעת מגורמים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, גנטיים, סביבתיים וסוציו-אקונומיים בישראל, ישנם רק מרכזים ספורים המעניקים מעטפת תמיכה רב-תחומית לאנשים החיים עם השמנה. כך למשל, הנתונים הצביעו על כך שבעוד שליותר ממחצית האנשים החיים עם השמנה יש תואר ראשון, הם משתכרים פחות.
45% מהאנשים הסובלים מהשמנה בישראל מרווחים מתחת ל-8,000 ש"ח, ורק 53% מחזיקים בעבודה במשרה מלאה. "זוהי עדות נוקבת לסטיגמה עמה מתמודדים האנשים החיים עם השמנה, להשלכות על איכות חיים ובעיקר לקושי שלהם להשיג נגישות לטיפולים", אומר ד"ר דיקר.
