(צילום: שחר גולדשטיין)
על רקע נתוני התחלואה העדכניים, יש כפי הנראה צורך להחמיר את ההגבלות. כך אומרת באולפן ynet פרופ' רונית קלדרון מרגלית, מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניבסיטה העברית בירושלים.
"ציפינו לירידה במספר החולים הבינוניים והקשים לפני שבוע, אבל בעצם מה שראינו זה בלימה של האטה, והתחלה של עלייה בתחלואה בינונית וקשה. זו עלייה מאוד מתונה ואנחנו חושבים שזה משקף עלייה בתחלואה בקהילה שלא רואים במספר המאומתים החדשים". לדבריה, העלייה באה לידי ביטוי בעובדה שחלק מהאנשים נמנעים להיבדק.
על המודל של פרופ' אלי שפרכר, שהתראיין באולפן לפני כמה ימים ואמר כי קיימת יציבות במספר החולים ואין סיבה לחששות, אמרה פרופ' קלדרון מרגלית: "אני חושבת שאחוז החולים החיוביים מבין כלל הנבדקים בחלק מהיישובים מגיע ל-20%, זה אחוז מאוד גבוה שמצביע על כך שמעט מדי אנשים נבדקים והתחלואה האמיתית הרבה יותר גבוהה".
"מדובר במודל שמסתכל אחורה על הקשר שבין תחלואה וחולים חדשים לבין חולים קשים שמופיעים שבוע מאוחר יותר", הסביר שפרכר. "אנחנו משליכים מהקשר הזה אל העתיד בטווח הקצר. המודל לא יכול לחזות התפתחות תחלואה בטווח של חודשים, אלא בטווח של שבועות. זה לרוב מספק לבית החולים זמן להיערך להגעתם של החולים".
הוא הוסיף ואמר אז כי המודל אמנם מספק מידע חשוב שיכול להקל על בתי החולים להיערך להגעתם של חולים קשים, אך הוא אינו מספיק כדי לפתור את העומס על הרפואה בקהילה. "במגפה יש יותר מממד אחד. המדינה צריכה להיערך להרבה יותר פרמטרים, ולא רק להתמודדות עם החולים הקשים. יש עומס גדול על קופות החולים ויש צורך לבצע חקירות אפידמיולוגיות. אנחנו צריכים לדעת כמה אנשים יש לחקור ברגע שמזוהה אדם שנושא את הנגיף".
על הדרכים לבלימת התחלואה היא אומרת שעדיף לא להשית סגר על האוכלוסייה. "עדיף שאנשים ינהגו יותר באחריות במובן של עטיית מסכות, הימנעות מהתקהלויות ושמירה על ריחוק חברתי". היא מוסיפה ואומרת כי הקלות לקראת החגים, זה לא דבר שניתן כלל לדון עליו במצב הנוכחי.
