החיסון נגד קורונה של ג'ונסון אנד ג'ונסון יעיל פחות ממה שציפו: החברה מפרסמת את תוצאות שלב 3 של המחקר שמראה כי יעילות החיסון במניעת מחלה קלה עד בינונית מגיעה ל-66% בלבד. יעילות החיסון במניעת תחלואה קשה מגיעה ל-85%. הנתונים מצביעים גם על יעילות נמוכה יחסית נגד הווריאנטים: מ-72% בארה"ב ל-57% בדרום אפריקה.
באשר לתופעות הלוואי כתוצאה מקבלת החיסון, ציינו בחברה שהחיסון בטוח. המתנדבים חוו תופעות לוואי קלות וחולפות לאחר החיסון, ופחות מ-10% סבלו מעליית חום.
החברה מסרה כי בכוונתה להגיש את החיסון לאישור חירום של מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) בשבוע הבא, ועל פי הצפי תתחיל בחיסונים בתחילת פברואר. ישראל עמדה במשא ומתן מול החברה, אולם נראה כי לפי שעה ישראל תישאר עם ההסכמים הנוכחיים מול פייזר ומודרנה, שיעילות החיסונים שלהן גבוהה מכל שאר החיסונים שאושרו עד כה.
את החיסון המדובר פיתחה חברת יאנסן הבלגית, חברה בת של ג'ונסון אנד ג'ונסון, בשיתוף עם המרכז הרפואי בית ישראל דיקונס שבבוסטון. בשונה מהחיסונים של מודרנה ופייזר המושתתים על מולקולת ה-mRNA, החיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון משתמש ב-DNA של נגיף הקורונה, דבר המקנה לו כמה יתרונות משמעותיים לעומת המתחרות.
החיסון פותח לאחר שנים של מחקר בחיסונים המושתתים על נגיפים בשם אדנווירוסים. בחודש יולי השנה אושר החיסון הראשון שלהם נגד נגיף האבולה המבוסס על אותה שיטה, ובמקביל מתבצעים בימים אלו ניסויים בחברה עם אותה טכנולוגיה על מחלות אחרות כמו HIV וזיקה.
במקרה של החיסון לקורונה, נטלו חוקרי ג'ונסון אנד ג'ונסון נגיף בשם אדנוווירוס 26, אליו הוסיפו DNA מסונתז במעבדה, שבו קידוד לבניית חלבוני מעטפת דמויי מעטפת הקורונה. האדנווירוסים הם משפחה עצומה של נגיפים הגורמים לרוב לתסמיני הצטננות. החוקרים שינו את זן 26 של הנגיף, כך שלא יוכל להשתכפל בגוף ולגרום למחלה כלשהי.
ה-DNA שבחיסון של ג'ונסון אנד ג'ונסון הוא מולקולה עמידה יותר מה-mRNA של מודרנה ופייזר, והציפוי של האדנווירוס שבחיסון מגן על החומר ה-DNA. כתוצאה מכך, ניתן לאחסן את החיסון במקררי חיסונים רגילים, בטמפרטורה של 2 עד 8 מעלות ולמשך 3 חודשים.
איך החיסון עובד?
נגיף האדנו מוזרק לשריר הזרוע, מתקרב לתא השריר ונע לעבר גרעין התא, שם נמצא ה-DNA האנושי. האדנווירוס מהחיסון משחרר את ה-DNA שלו לתוך גרעין התא שאליו חדר וגורם לו לייצר חלבונים דמויי מעטפת הקורונה.
כעת, משנוצרו חלבונים דמויי מעטפת הקורונה, הם נצמדים למעטפת התא. מערכת החיסון של גוף האדם משוכנעת שמדובר בנגיף קורונה אמיתי, מסתערת ויוצרת נוגדנים מנטרלים ותאי T.
אם תתרחש הדבקה אמיתית, הנוגדנים ותאי ה-T יסתערו מיד על נגיף הקורונה, ינטרלו אותו ולא יאפשרו לו לחדור לתאי הגוף ולהשתכפל.
