תעשיית הכושר התפתחה מאוד בעשור האחרון, ובמיוחד תחום האימונים הפונקציונליים. בשנים האחרונות ניתן לראות מגוון אימונים כאלה הצצים בקרבת סביבת מגורינו, ממש כמו פטריות לאחר גשם.
עוד טרם תקופת הקורונה ניתן היה להבחין בנהירה הגדולה של רבים לשיעורים שונים אשר המשותף להם היה השם "אימון פונקציונלי". אך האם כל אימון הוא בכלל אימון פונקציונלי? מה ייחודו, ובמה הוא שונה מאימוני כושר אחרים?
כתבות נוספות:
המילה פונקציונאלי באנגלית נשמעת מאוד סקסית, אך כדאי להבין את המונח בצורה יותר מלאה על מנת להבין לאן אימון פונקציונלי מכוון. משמעות המילה נגזרת מהמילה תפקוד (Function) באנגלית. כלומר, ברמה הכללית, אימון פונקציונאלי מתיימר ואמור לתת מענה לצרכים תפקודיים כאלה ואחרים.
פונקציונליות היא כמובן פרמטר אינדיבידואלי, אישי המשתנה בין אדם לאדם. יחד עם זאת, ישנן פעולות חוזרות אשר יהיו רלוונטיות לרוב האנשים. דוגמאות קלאסיות לפעולות חוזרות ונשנות אצל מרבית האנשים הן קימה מכיסא, הליכה עם משקל כמו שקיות של קניות, עליה וירידה במדרגות, הרמת חפץ כבד משקל מהרצפה ועוד.
אימון פונקציונלי יעיל וטוב מתיימר להוביל לשיפור בביצוע פעולות אלה מבחינת כוח וסיבולת שרירית, כמו גם תיאום שרירי ושיווי משקל. למעשה, הוא מייצר תהליך של העברה בין התרגול לפעולות עצמן.
עם העלייה בפופולריות של אימוני הכושר הפונקציונליים נוצרו גם הרבה תאוריות וצורות הסתכלות לגבי מה נחשב ומה לא כאימון כושר פונקציונלי. עם זאת, הנחות אלו לא תמיד מתיישבות עם מה שהמחקר אומר בנושא זה. ננסה להבין ואף להפריך כמה מהנחות אלה.
הנחה ראשונה: אימון בעזרת מכשירים ומכונות הוא לא אימון כושר פונקציונלי
בהנחה שאימון פונקציונלי הוא אימון תפקודי, הוא אמור לחקות תפקודים יומיומיים כאלה ואחרים. בגלל שרוב הפעולות היומיומיות שלנו לא מבוצעות בישיבה ושכיבה על הגב, ישנה סברה שביצוע תרגילים במכשירים ובמכונות כוח שונות, שרובם ממקמים את המתאמן במנחי ישיבה ושכיבה, אינו פונקציונלי.
הדבר לא מדויק לחלוטין. ישנם מספר רב של מחקרים שבדקו את השפעת אימון מכשירים בחדרי הכושר באוכלוסיית הגיל השלישי, אשר הראו שיפור במדדי כוח ותפקוד לאחר מספר שבועות של תרגול במכונות. מחקרים מסוימים אף הראו שיפור בפרמטרים של שיווי משקל וקצב הליכה.
חשוב לציין שלצד המידע העולה מעולם המחקר, המציג את האימון במכונות כבעל יעילות תפקודית, עדיין יש לנסות ולייצר אימון המכיל תרגילים המחקים את התנועות הרלוונטיות לביצועים היומיים והספורטיביים של המתאמן.
אימון שכזה יביא לספציפיות באימון ולשיפור ביכולת ההתמודדות עם הדרישות הפונקציונליות אותן התרגילים מחקים. לשם השגת מטרות אלו אימון במשקולות חופשיות יהיה האופציה הטובה ביותר, אך עובדה זו לא מעלימה את הסגולות והיתרונות של אימון מכונות להשגת מטרות פונקציונליות.
אוכלוסיות שיכולות ליהנות מאימון מכונות כאימון תפקודי יעיל בצורה משמעותית הן אוכלוסיות עם מגבלה של הרמת משקלים כבדים או כאלה המתמודדים עם קשיים בייצוב הגוף בעבודה כנגד משקולות חופשיות. למשל, אנשים אחרי פציעה, אוכלוסיית גיל שלישי לא מאומנת וכדומה.
גם בקרב אוכלוסיות אלה, יש לשקול לבצע עם הזמן מעבר הדרגתי מאימון מכונות לאימון המשלב מכונות ומשקולות חופשיות - וזאת כדי להביא את היעילות התפקודית מהאימון למקסימום האפשרי.
הנחה שנייה: אימון עם משטחים לא יציבים - האימון הפונקציונלי היעיל והטוב ביותר
אימון על גבי משטחים לא יציבים, כמו פיתה, פטריית אימון (Wobble Board), מכשירים כמו בוסו (BOSU) ועוד - כולם נכנסים תחת הכותרת "משטחים מערערי שיווי משקל" (Unstable Surfaces).
הרעיון שעומד מאחורי אביזרי כושר אלה הוא לייצר אלמנט של עבודה על שיווי המשקל, המהווה אתגר נוסף בעת ביצוע התרגיל. הצפי הוא לשיפור ביכולות השליטה השרירית, הקשר העצבי-שרירי, שיווי המשקל והיכולת לבצע פעולות תפקודיות ביעילות רבה יותר.
עובדה חשובה נוספת בנוגע למשטחים לא יציבים היא שאלת הנחיצות שלהם לכלל האוכלוסייה. רבים הפוקדים את חדרי הכושר באים עם מטרות "צנועות" וספציפיות כמו ירידה במשקל, שיפור בתפקוד נתון כזה או אחר ועוד. פעולות שכאלה לאו דווקא מחייבות שימוש במשטחים לא יציבים.
בנוסף, רוב פעולות היומיום שלנו מבוצעות על גבי משטחים יציבים ושטוחים, ועל פי עיקרון הספציפיות שציינו מקודם אין היגיון לייצר אימון על משטחים לא יציבים להשגת שיפור בעבודה על משטחים יציבים.
אין הדבר פוסל את השימוש במשטחים לא יציבים לשם שיפור בפרמטרים שונים, אך יש צורך בסופו של דבר להתאמן גם על משטח העבודה ומשטח האימונים עליו מתבצעת הפעילות בפועל, ומשטח זה כאמור, ברוב רובם של המקרים יהיה משטח יציב.
אלמנט נוסף שחשוב לזכור הוא שאחת הסיבות השכיחות והמרכזיות לאיבוד יכולות פונקציונליות היא חולשה על רקע איבוד מסת שריר, דבר שיכול להתרחש עקב הפסקה ממושכת באימונים, חזרה מפציעה, דלדול מסת שריר בקרב בני הגיל השלישי וכדומה.
במקרים אלו רק חיזוק ושיפור רכיבי כוח בעזרת אימונים קונבנציונליים, ללא שימוש במשטחים לא יציבים, יוביל לשיפור המיוחל באופן היעיל ביותר. ואם נתמקד לרגע באופן ספציפי על שיפור כוח והגדלת מסת שרירי הגוף – עבודה על משטחים יציבים תהווה אימון יעיל יותר מאשר עבודה דומה על שטחים לא יציבים.
היתרונות הבלעדיים בשימוש במשטחים יציבים ולא יציבים מובילים להבנה ששילוב בין השניים הוא האופציה המומלצת יותר. המינון בין שני אימונים אלה יוכרע על פי הצרכים הספציפיים של המתאמן.
לסיכום,
המונחים "תרגילי כושר פונקציונליים" ו"תרגילי כושר לא פונקציונליים" צריכים לעבור רענון והתאמה למידע הקיים כיום, המכוון אותנו להבנה שישנה חלוקה לתרגילים המתאימים יותר להשגת המטרות הספציפיות של המתאמן וכאלה שפחות, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית.
נקודת המבט בבניית תכנית אימון למטרות פונקציונליות צריכה להיות הוליסטית, כזו העושה שימוש בתרגילים מכל הסוגים וחותרת להשגת שיפור ביכולות התפקודיות הספציפיות לצרכיו של המתאמן.
