(צילום: ירון ברנר)
מבצע החיסונים לקורונה כבר התחיל בישראל, דבר שהופך את ישראל למדינה המערבית הרביעית שהחלה לחסן את אזרחיה לצד בריטניה וארצות הברית. עם זאת ולמרות האישור של מומחים רבים מספור כי החיסון אכן בטוח - החשש מפני קבלת החיסון החדש יחסית ומפני תופעות הלוואי ממשיכות ללוות ישראלים רבים. פרופ' יהודה אדלר, יו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, וד"ר אורי לרנר, מומחה במיקורביולוגיה ואפידמיולוגיה סביבתית, משיבים באולפן ynet על השאלות והחששות:
1. האם נשים בהריון יכולות להתחסן?
"כן, נשים בהריון יכולות ללכת להחסן", אומר פרופ' אדלר. זאת, בהמשך לפרסום של מסמלך עמדה של מומחי משרד הבריאות, בו נקבע כי אין מניעה לחסן נשים בהיריון, נשים מיניקות ואף נשים בטיפולי פוריות. קביעה זו היא על סמך כלל הספרות הרפואית שנסקרה אודות החיסונים בעולם, ועל סמך דיווחי חברות החיסונים.
"חשוב להדגיש שהנושא הזה של איסור חיסון של נשים בהיריון או מניקות, לא קיים בכל העולם", מוסיף ד"ר לרנר. "היו מדינות שקבעו את זה על סמך זה שנשים בהריון לא נכללו בקבוצת הניסוי. בארה"ב זה בכלל לא היה קיים. מה שישראל עשתה זה ללכת לפי המלצות של ארגונים בינלאומיים ולפי ארגון הגניקולוגיים האמריקאי. נשים בהריון הן קבוצת סיכון לקורונה, אסור למנוע מהן את החיסון. לא חייבים להמליץ להן, אבל אסור למנוע. זאת אומרת, רופאה שנמצאת בהריון או רופאה מניקה התועלת מהחיסון עולה על הסיכון הפוטנציאלי שאולי בכלל לא קיים".
2. האם אנשים הסובלים מאלרגיות יכולים להתחסן?
"הסובלים מאלרגיות יכולים להתחסן לקורונה. זה נכון שיש אנשים שסובלים מהרבה אלרגיות כמו למשל חולי אסתמה, שכדאי שלפני שהם מתחסנים ילכו להתייעץ עם רופא האלרגיה שלהם", אומר פרופ' אדלר. "נכון, היו כמה תגובות, לא אנפילקטיות או מאוד קיצוניות, אבל היו מספר תגובות במספר אנשים שהיו עם רגישויות, כולם הבריאו, כולם בסדר".
ד"ר לרנר מוסיף כי המניעה היחידה להתחסן לאדם שסובל מאלרגיות היא כאשר אדם יודע שהוא חווה תגובה אלרגית קשה לפוליתלין-גליקול: "זהו כרגע החשוד המיידי בתגובות האלרגיות הבודדות שהיו בעולם. כך שמי שהולך עם אפיפן או מזרק אפינפין, או אלרגי ל-PEG, צריך להתייעץ עם הרופא שלו".
3. האם חולים במחלות כמו סרטן וחולים כרוניים יכולים להתחסן?
"חולים כרוניים במחלות לב, כלי דם, סוכרת ולחץ דם הם הראשונים שצריכים להתחסן", מדגיש ד"ר לרנר. "הדבר הזה נכון גם לפי מחקרים של פייזר שנעשו על 40 אלף אנשים. בנוגע לחולי סרטן שמקבלים כימותרפיה, כרגע לא. הם יאלצו להמתין".
"הקורונה מפחידה אותי הרבה יותר מהחיסון": 60 שניות עם פרופ' אדלר על חיסון הקורונה
(צילום: ירון ברנר)
4. האם מחלימי קורונה צריכים להתחסן?
"בהיעדר בדיקות סרולוגיות באוכלוסייה שמטרתן לבדוק מי חלה בקורונה והחלים ובגופו נוגדנים, הגישה היא שאנשים שהייתה להם מחלה פעילה, בינונית וקשה, יכולים לוותר על החיסון כרגע והם בסוף הרשימה", מסביר פרופ' אדלר. "אנשים שהייתה להם מחלה קלה או מחלה לא סימפטומטית, כדאי להם לקבל את החיסון כי רמת הנוגדנים שלהם כנראה נמוכה".
לדבריו של פרופ' אלדר מצטרף ד"ר לרנר ואומר כי "בניסוי של פייזר השתתפו אנשים שחלו בעבר והחלימו. תוצאות הניסוי בהם היו מאוד דומות לאלה שלא חלו, כלומר החוקרים מצאו שהחיסון יעיל גם עבור מי שחלה בעבר בקורונה קלה והחלים".
5. לכמה זמן החיסון יגן מפני קורונה?
"כרגע אין אפילו הערכות בנושא", אומר פרופ' אדלר. "אנחנו לא יודעים. אנחנו בסך הכל פחות משנה במגפה הזאת והמעקב שיש אחרי החולים הוא שלושה, ארבעה חודשים. המעקב ממשיך לעוד שנתיים, אנחנו גם נעקוב בעולם ובארץ אחרי חולים שמתחסנים ולכן אנחנו לא יודעים לכמה זמן. מה שכן, צריך לזכור, גם בשפעת לוקחים חיסון כל שנה. מאוד יכול להיות שגם בקורונה ניקח חיסון כל שנה. אגב, בשפעת זה לא אותם החיסונים, זאת אומרת, זה בווריאציות משתנות".
"יכול להיות שלא יהיה חיסון חדש שנצטרף לקחת אלא בוסטר שמטרתו להחזיר שוב את הזיכרון החיסוני לפעולה", מסביר ד"ר לרנר. "התהליך הזה דומה לקבלת חיסון בוסטר לטטנוס כל 5 עד 10 שנים. בקורונה כנראה נצטרך חיסון חוזר כל שנתיים".
6. האם מנת חיסון אחת מספיקה או שיש צורך בשתיים?
"אחרי המנה הראשונה קיימת יעילות מסויימת, אבל זה לא מספי", מספיר פרופ' אדלר. "לכך יש צורך בזריקה השנייה שניתנת שלושה שבועות אחרי הזריקה הראשונה. אפשר גם טיפה יותר משלושה שבועות, כלומר זה בסדר לקחת את המנה השנייה אחרי 25 ימים. לפי הגרפים במחקרים שקראתי, יעילות של 95% קיימת בין 7 ל-10 ימים אחרי המנה השנייה".
