ברקע החשש לקראת החורף מתחלואה של שפעת וקורונה יחד ומתן החיסון לשפעת על ידי קופות החולים, מתרבות הטענות בימים האחרונים מצד מבוטחים של קופות החולים כי הם אינם מצליחים לקבל את החיסון – וזאת על אף שהם זכאים לו.
יש לציין כי משרד הבריאות הודיע כי השנה הוזמנו כ-4.3 מיליון מנות חיסון לשפעת, ואולם אלו מגיעות לישראל באופן מדורג ובכמויות קטנות באופן יחסי והביקוש, למעשה, עולה על ההיצע.
ישנן ארבע קבוצות של חיסוני שפעת ובהם תרכיבים מומתים נגד שלושה זנים של הנגיף, תרכיב מומת במינון מוגבר נגד ארבעה זנים, תרכיבים מומתים נגד ארבעה זנים ותרכיבים חיים מוחלשים נגד ארבעה זנים של הנגיף.
בחודש שעבר פרסם משרד הבריאות את הקבוצות באוכלוסייה שלהן תינתן עדיפות בקבלת החיסון. ללא ספק, מבוגרים מעל גיל 65 הם בראש הרשימה. בתחילת החודש חידש המשרד את ההנחיה והדגיש כי הוא "יעקוב מקרוב אחר שיעורי ההתחסנות ומלאי התרכיבים, ובהמשך העונה עשוי להציע את החיסון לקבוצות נוספות באוכלוסייה". בשטח, המציאות שונה וביתר שאת, משום שבקופות מנסים לחסן את המבוטחים הרחק מהסניפים – והדרישה לפעמים עולה על ההיצע.
"לקחתי את אמי בת ה-82 הביתה, בגלל כמות האנשים שהמתינו בחוץ"
המקרה הבא עשוי להמחיש את תוצאות השילוב בין הארגון המסובך של מתן החיסונים לצד הפער בין כמות החיסונים למספר האנשים המעוניינים בו. "אמא שלי בת 82 וקיבלתי את ההודעה מקופת החולים שצריך להגיע למקום מסוים שהוא לא הסניף של הקופה כדי שתקבל את החיסון", מספר דורון אנקר, בן 44 וארט דירקטור במשרד פרסום מבת ים.
"בגלל הקורונה, דאגו להרחיק את המחוסנים מהסניפים. כשהגענו ראינו המון אנשים מחכים בחוץ. אני חושב שהיו 25 אנשים שהיו בחוץ, ומדובר באנשים מבוגרים, חלקם נכים. נכנסתי פנימה והבנתי שלמרות שהוזמנו לשעה מסוימת, אנשים נוספים הוזמנו לאותה שעה. היו שלוש עמדות בלבד למתן החיסונים. אנשים חיכו שם במשך שעתיים או שלוש. חשבתי שאם נצטרך לחכות את הזמן הזה אז עד שיגיע התור שלנו יגידו לנו ללכת הביתה.
"לא רציתי שאמא שלי תחכה בחוץ ושאולי תידבק בקורונה. לקחתי אותה חזרה הביתה והיא כעסה. היא לא הבינה למה היא לא מקבלת את החיסונים. בגלל כמות האנשים שהייתה בחוץ ובגלל שהחיסון נעשה בחדר יחסית קטן וכשסוגרים אנשים בפנים זה נראה לא מאורגן. יכול להיות שהשנה יש יותר היענות בגלל הפחד מקורונה אבל אמא שלי תמיד עושה את החיסון, אבל השנה זה לא עבד כמו שזה אמור לעבוד".
גם יצחק, תושב הרצליה בן 81 ניסה להתחסן לאחרונה. הוא מספר: "פניתי כמה פעמים לסניף ואמרו לי שאני לא באוכלוסיית היעד. יש כנראה שלבים ואני לא כל כך מבין איך זה עובד. פניתי כמה פעמים לרופא המשפחה וביקשתי להתחסן. אמרו שאני לא באוכלוסיית היעד ושאין יותר חיסונים, ולכן אני ממתין. צריך לבדוק איך זה קורה שלא נותנים את החיסונים. אני מרגיש שיש פה הזנחה מצד מי שמייבא את החיסונים. דובר על כמה מיליוני חיסונים, אז איפה הם?".
3 צפייה בגלריה
דורון אנקר. "הגעתי עם אמי בת 82 לקבל את החיסון וראיתי אנשים מחכים שעתיים, שלוש"
(צילום: אביגיל עוזי)
הנחיות לטיפול באוכלוסיות סיכון
ובתוך כך, משרד הבריאות הפיץ למנהלי בתי החולים וקופות החולים הנחיות לטיפול באוכלוסיות בסיכון ותגבור בתי החולים. בין היתר קובעות ההנחיות כי אוכלוסיות בסיכון יחוסנו נגד שפעת ודלקות ריאות, ואלה שמגלים תסמינים ייבדקו לקורונה ויטופלו בתרופה טמיפלו נגד נגיפי השפעת.
בחוזר מיוחד, קובע המשרד תרשים זרימה לטיפול בחולים המגלים תסמינים של שפעת או קורונה, שעלולים להיות חופפים זו לזו. בחוזר נקבע כי חולים שמצבם קשה יש להפנות לחדר מיון. חולים שמצבם הקליני מאפשר השארתם בקהילה, יידגמו לקורונה אם מופיעים לפחות אחד התסמינים ובהם חום, שיעול, קושי בנשימה, כאב גרון, שינוי חוש טעם או ריח, חולשת שרירים או כל תסמין אחר שהופיע בפתאומיות ומעלה חשד למחלה ויראלית.
בנוסף, דורש משרד הבריאות מקופות החולים לחסן את הקבוצות בסיכון בחיסון לשפעת, אבל גם בחיסונים נגד חיידק הפנאומוקוק, הגורם לדלקות ריאות. חיידק זה העלול לגרום למחלה נפרדת המתבטאת בחום, שיעול, קוצר נשימה והקאות, תסמינים העלולים לחפוף לתסמיני קורונה או שפעת.
קיימים שני חיסונים למניעת הדבקה בחיידק הפנאומוקוק: פרבנאר הניתן לתינוקות במסגרת חיסוני טיפת חלב וגם לקשישים, והחיסון פנאומובקס הניתן לקשישים מעל גיל 65. על פי ההנחיות המעודכנות, אלה בקבוצת סיכון יקבלו מעתה חיסון בשני החיסונים בהפרש של שנה זה מזה: תחילה החיסון פרבנאר, וכעבור שנה פנאומובקס. קשישים שאינם בקבוצות סיכון, ימשיכו לקבל את החיסון פנאומובקס מגיל 65. את החיסון מקבלים אצל אחות המרפאה ללא צורך במרשם או בהפניה.
בשבועיים האחרונים החלו להתחסן אנשי צוות רפואי וקשישים בסיכון תחלואה גבוה. לכל מבוטח נקבע סולם סיכון, ואלה שבציון הסיכון הגבוה ביותר מחוסן תחילה. בחודשים נובמבר ואילך יחוסנו קבוצות נוספות. המשרד הורה לחסן גם את כיתות א' עד ד' שאמורים היו להתחסן בבתי הספר, אולם במשרד טרם התוו מדיניות חיסונים של התלמידים שטרם חזרו לספסל הלימודים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בהנחיית שר הבריאות יולי אדלשטיין, משרד הבריאות הצטייד השנה בלמעלה מ-4 מיליון מנות חיסון שפעת, לעומת כ-2 מיליון בשנה רגילה. זאת, על אף הקושי האובייקטיבי להשיג חיסונים השנה.
"אף על פי כן, בשל הצפי לביקוש גדול מהרגיל, משרד הבריאות הורה בשלב הראשון על חיסון שפעת לפי תעדוף, ולא לכלל האוכלוסייה כבשנים עברו. חיסוני השפעת אינם מגיעים לארץ בבת אחת אלא במשלוחים ידועים ומתוכננים מראש, על פי יכולות היצרנים.
"נכון להיום אנו נמצאים עתה בשלב מוקדם מאוד של מבצע החיסון השנתי ולעת עתה הגיעו לארץ כמויות קטנות של תרכיב, כצפוי. יתרת הכמות צפויה להגיע במהלך חודשים אוקטובר ונובמבר".
