ייתכן וזוהה מנגנון היווצרות קרישי הדם הקטלניים בחלק ממתחסני אסטרהזניקה: הוול סטריט ג'ורנל מדווח היום (שישי) כי שני צוותי חוקרים בנורבגיה וגרמניה מצאו כי החיסון עלול לגרום לתגובה אוטואימונית הגורמת לקרישי דם במוח, מה שעשוי להסביר חלק מהמקרים שהתרחשו ברחבי אירופה בשבועות האחרונים.
2 צפייה בגלריה
אסטרזניקה
אסטרזניקה
החיסון של אסטרהזניקה
(צילום: AFP)
כמה מדינות אירופיות כבר עצרו השבוע את החיסון לאחר שאובחנו יותר מ-30 מקרי הפרעות קרישה. ברוב המקרים מדובר היה בקריש דם וורידי מוחי, רובם נשים מתחת לגיל 55.
על פי הוול סטריט ג'ורנל, פרופ' פאל אנדריי הולם, מומחה להמטולוגיה מבית החולים האוניברסיטאי באוסלו שעמד בראש חקירת המקרים בנורבגיה, אמר כי צוותו זיהה את הנוגדן שנוצר על ידי החיסון ועורר את תופעת היווצרות קרישי הדם.
"אין שום דבר בתרכיב החיסון שיכול להסביר מדוע המתחסנים פיתחו את התגובה הזו", אמר פרופ' הולם. משרד הבריאות הנורבגי ציטט את ממצאיו והודיע כי לא יחדש את מתן החיסון לתושבים.
צוות החוקרים הגרמני, בראשות פרופ' אנדראס גריינשר מבית החולים האוניברסיטאי בגרייפסוואלד, אמר כי הגיע למסקנות דומות.
לאחר חקירת סוכנות התרופות האירופית וארגון הבריאות העולמי, נקבע אתמול (ה') כי יתרונות החיסון גוברים על הסיכונים האפשריים, ולפיכך הומלץ להמשיך במבצע החיסונים. בעקבות זאת הודיעו כבר כמה מדינות אירופה כי הן מחזירות את מבצעי החיסונים בימים הקרובים. עם זאת חלק מהמדינות עדיין ממתינות עם החיסון.
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון קיבל היום את המנה הראשונה מתרכיב אסטרהזניקה והפציר בציבור לעשות כמותו. ג'ונסון, 56, אושפז ביחידה לטיפול נמרץ וקיבל חמצן דרך צינור באפו לאחר שחלה בקורונה לפני מספר חודשים. מאוחר יותר אמר שהיה כל כך חולה עד שהתכוננו להכריז על מותו.
היום לאחר החיסון אמר: "לא הרגשתי דבר. זה היה טוב מאוד ומהיר מאוד. כשאתם מקבלים את ההודעה להגיע לחיסון, אנא לכו ועשו זאת. זה הדבר הטוב ביותר עבורכם עבור משפחתכם ועבור כולם".
אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, אמרה במסיבת עיתונאים, כי תתחסן בתרכיב אסטרהזניקה.
גם ראש ממשלת איטליה מריו דראגי הודיע גם הוא כי יתחסן בתרכיב אסטרהזניקה. "קבוצת הגיל שלי היא בין הזכאים לקבל את החיסון, ואתחסן בו. הבן שלי חוסן בו שלשום באנגליה, ואין לי ספק שאין שום מניעה להתחסן", אמר הערב לעיתונאים ברומא.
נורבגיה פרסמה כי נתגלו בה שלושה מקרים של קרישי דם מוחיים, אחד מהם קטלני. המדינה חיסנה עד כה כ-120 אלף איש בזריקה. פינלנד השעתה את השימוש בחיסון של אסטרהזניקה הערב, לאחר שתיעדה שני מקרים של הופעת קריש דם. בגרמניה התגלו 13 מקרי קריש דם מוחי מתוך 1.6 מיליון איש שחוסנו בתרכיב של אסטרהזניקה. שלושה מהחולים מתו.
החוקרים בגרמניה אמרו כעת כי ניתן לאבחן את קרישיות היתר בבדיקת דם, וכי מעט מאוד אנשים עלולים לפתח את הסיבוך, אולם גם אז – יש לו טיפול יעיל.
סוכנות התרופות האירופית אמרה כי היא בודקת את המקרים מגרמניה ונורבגיה ודנה בהם עם הרשויות הלאומיות הרלוונטיות וכי הם דבקים בדעתם שיתרונות החיסון עולים על הסיכונים ממנו.
אסטרהזניקה עצמה פרסמה אתמול (ה') הודעה שבה ביקשה להפיג את החשש מהשימוש בחיסון שלה. היא מסרה כי בדיקה שנערכה ליותר מ-17 מיליון מתחסנים שקיבלו את החיסון בבריטניה ובאיחוד האירופי העלתה כי אין ראיות לסכנה מוגברת של היווצרות קרישי דם, גם לא בקבוצות אוכלוסייה או מדינות ספציפיות.
לדברי הודעת החברה, עד כה דווחו 15 אירועים של פקקת ורידים עמוקה ו-22 מקרים של תסחיף ריאתי בקרב מקבלי החיסון, ולדבריה מדובר בנתונים דומים לאלה של חיסונים אחרים נגד קורונה שאושרו לשימוש. דובר החברה אף אמר כי למעשה מספר המקרים מסוג זה בקרב מקבלי החיסון נמוך ממספר המקרים האלה הצפויים להירשם באופן טבעי באוכלוסייה הלא-מחוסנת.

תגובה רבת עוצמה גם של תאי T

שמו של החיסון הוא AZD1222, המסמל את ראשי התיבות של החברה היצרנית אסטרהזניקה (AZ) ואוניברסיטת אוקספורד (D). השם המקורי של החיסון היה ChADOx1 שהוא קיצור של שימפנזים (Ch) אדנווירוס (AD) ואוניברסיטת אוקספורד (O).
החיסון מבוסס על נגיף בשם אדנווירוס, בעל מאות זנים, חלקם פוגעים גם בבני אדם וגורמים לרוב לתסמיני הצטננות. הפעם, לקחו החוקרים נגיף אדנווירוס משימפנזים, שאינו גורם למחלה בבני אדם, החלישו אותו, והפכו אותו לווקטור (נשא). המדענים הינדסו את הנגיף הזה באופן גנטי, כך שלא יוכל להשתכפל ולהתרבות בבני אדם, והלבישו עליו DNA שיכיל קידוד ליצירת חלבון המעטפת של נגיף הקורונה – Spike Protein.
הנגיף הונדס כך שאינו יכול לגרום למחלה בבני אדם או להתרבות בגופנו, והוא כעת מכיל את ה-DNA המהונדס החודר לתא המחוסן, ופוקד עליו להתחיל ליצור את חלבוני המעטפת של נגיף הקורונה. החלבונים נוצרים ומוצגים על פני התא המחוסן.
מרגע זה חלה הסתערות של מערכת החיסון שמזהה את מעטפת הקורונה המלאכותית, אך אינה יודעת שבתוכה יש וירוס לא מזיק – ומיד מתחילה לייצר נוגדנים מנטרלים ותאי T שימנעו הדבקות עתידיות.
הממצאים שפורסמו מוקדם יותר משלבי הניסוי הראשוניים בחיסון, הראו כי חודש לאחר מנה אחת של החיסון, רמת הנוגדנים המנטרלים נגד קורונה עלתה פי 4 ב-95% מהמתחסנים. בכל המתחסנים עלתה גם רמת תאי ה-T, והגיעה לשיא 14 ימים לאחר הזריקה. לאחר המנה השנייה, נמצאו נוגדנים מנטרלים אצל 100% מהמתחסנים.
למעשה, החיסון של אוניברסיטת אוקספורד היה מהראשונים שהראה תגובה חיסונית רבת עוצמה, לא רק של נוגדנים, אלא של השחקן המרכזי בהגנה מפני הקורונה – תאי T מה שיוביל על פי ההערכות להגנה ממושכת, אולי ממושכת הרבה יותר משאר החיסונים.