מגפת הקורונה ממשיכה להתפשט בישראל באופן מדאיג שמותיר אותנו תחת ההגדרה של מדינה אדומה, וכללי הריחוק החברתי אינם מספיקים כדי למנוע הדבקה בקורונה: מחקר חדש שסקר את הספרות המדעית בעשרות השנים האחרונות, מגלה שרסיסי רוק עלולים להתפשט בסיטואציות מסויימות גם עד למרחק של 8 מטרים.
מגפת הקורונה - תמונת מצב
בדו"ח חדש המתפרסם בכתב העת BMJ, החוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ואוניברסיטת אוקספורד, מסבירים שבחישוב סיכון ההדבקה יש לקחת בחשבון גורמים נוספים כמו אוורור, גודל הקהל, זמן החשיפה ועטיית המסכה.
מאז תחילת מגפת הקורונה, העצה המרכזית היתה להתרחק למרחק של מטר וחצי לפחות מאנשים אחרים, בפנים ובחוץ. כך למשל, המרחק שנקבע כתקין במסעדות הוא 1.60 בין השולחנות, בעוד שהמרחק בהתקהלויות רבות ובהפגנות קטן הרבה יותר.
אלא שבדו"ח החדש, כותבים החוקרים כי התרחקות פיזית היא רק חלק אחד במניעת התפשטות הקורונה, וכי רסיסי הרוק עלולים להתפשט למרחקים רבים, כתלות בצפיפות, בצורת התקשורת המילולית בין האנשים, וכמובן בתלות בעטיית המסכה.
כמה ראיות מצביעות על כך שווירוס הקורונה עשוי לנוע במרחק של יותר משני מטרים דרך פעילויות כמו שיעול וצעקות. בסיכון הגבוה ביותר נמצאים אלה שמצויים בחללים בהם האוורור לקוי והצפיפות גבוהה, כשאינם עוטים סיכוי פנים. מקומות בקטגוריה זו כוללים ברים, מסעדות או איצטדיונים.
בתרחישים בהם סיכון ההדבקה נמוך, כמו למשל בחללים חיצוניים בהם יש מעט אנשים בקרבת מקום, כשאין תקשורת מילולית בין האנשים, ריחוק חברתי של שני מטרים עשוי להספיק. החוקרים פיתחו טבלה מקודדת בצבעים, כדי להמחיש כיצד מתרחשת ההדבקה האפשרית, על בסיס הסוגים השונים של חשיפה.
מחקר קודם שנערך במכון המחקר הטכנולוגי MIT, בראשות פרופ' לידיה בורויבה, מצא כי ענני רסיסי רוק עלולים לנוע גם עד מרחק של 8.2 מטרים. לדבריה, מהירות הנשיפה בעיטוש או שיעול עלולה להגיע עד 110 קמ"ש ארוכים. "אין לנו עדיין תשובות רבות לגבי מרחק ההדבקה האפשרי בקורונה, אבל הממצאים מראים כי עיקרון הזהירות אמור להניע את המדיניות בכל העולם".
מחקר אחר שבוצע ביחידות לטיפול נמרץ של בית החולים הואושנשן שבעיר ווהאן, שם פרצה המגפה לראשונה, נמצא כי רסיסי רוק, שעליהם נגיפי קורונה עשויים להגיע עד מרחק של ארבעה מטרים מהחולה, מרחק כפול מההמלצות של ארגוני הבריאות בעולם.
החוקרים מצאו כי באזור החולים הקשים, נמצאו נגיפי קורונה ב-70% מדגימות הרצפה. כאשר נכנסו ליחידה לטיפול נמרץ אנשי צוות, הם פיזרו את הנגיפים על הרצפה, כך ש-100% מהדגימות החוזרות מהרצפה היו חיוביות לקורונה. החוקרים דגמו גם את סוליות הנעליים של אנשי הצוות, ומצאו נגיפי קורונה במחצית מהדגימות שנלקחו.
נגיפי קורונה נמצאו גם במשטחים וחפצים בהם נגעו אנשי הצוות: השיעור הגבוה ביותר של נגיפי קורונה היה בדגימות מעכברי מחשב, פחי זבל, מעקה בטיחות של מיטות החולים וידיות דלתות. נגיפי קורונה נמצאו גם על כפפות אנשי הצוות וקצות שרוולי הבגד. קורונה נמצאה גם בדגימות שעל מסכות הפה.
צפו: הבדיקה שמראה כיצד רסיסי הרוק מתפזרים למרחקים
(צילום: JAMA)
