בשיתוף סאנופי
כמעט שליש מחיינו אנו מעבירים בשינה. כמעט כולם חווים מדי פעם קשיים בהירדמות או שינה שאינה רציפה. למעשה, מתברר כי בעיית שינה היא תופעה נפוצה יחסית ממנה סובלים מבוגרים וילדים רבים בארץ ובעולם. ניתן להעריך שכ-15% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה כאלה או אחרות.
שתי הפרעות שינה השכיחות ביותר הן נדודי שינה ודום נשימה בשינה. נדודי שינה זהו מצב של קושי שינה שגורם לעייפות ותפקוד לקוי במהלך היום. מנדודי שינה סובלים כ-10% מכלל האוכלוסייה וניתן לראות קשר ישיר בין הגיל לבין שכיחות התופעה כאשר למעלה מ-50% מהמבוגרים בני 65 ומעלה סובלים מרמות שונות של נדודי שינה. דום נשימה בשינה, מתאפיינת בהפסקות נשימה חוזרות ונשנות במהלך הלילה. ניתן לראות קשר בין השמנת יתר לבין שכיחות תופעה זו. עם זאת, הפרעות שינה הן לא גזרת גורל וישנם פתרונות מגוונים לכלל הפרעות השינה הקיימות.
"נדודי שינה" היא תופעה הנגרמת מקושי ליצור או לשמור על רצף שינה כאשר אצל אנשים שונים תיתכן דומיננטיות של אחת התלונות יותר מהאחרות, למשל אנשים אצלם הבעיה העיקרית היא קושי בהירדמות, או יקיצות מרובות משינה, או יקיצת בוקר מוקדמת ועייפות מוגברת גם לאחר שעות שינה לכאורה מספקות.
הפרעות שינה עלולות לגרום גם לתסמינים עקיפים שמרבית האנשים אינם יודעים לקשר בינם לבין נדודי השינה שלהם. כך למשל אדם שאינו ישן ברציפות ומתעורר במהלך הלילה עלול לסבול מעייפות במשך היום, מנטייה לעצבות ולדיכאון, מכאבים, מתפקוד לקוי של מערכת הלב וכלי הדם, מהפרעות במנגנון הרעב (בד"כ תיאבון מוגבר ועלייה במשקל), מתנגודת לאינסולין (וקושי לאזן סוכרת), מתפקוד לקוי של מערכת החיסון (עד כדי שכיחות יתר של סרטן בקרב הלוקים בהפרעות שינה) ועוד.
בעיות שינה יכולות לגרום גם לפגיעה בהישגים בלימודים, לחוסר ריכוז במהלך דיון בעבודה ואפילו לקשיים חברתיים. בנוסף, מחקרים הראו שמחסור בשינה מעלה את הסיכוי למעורבות בתאונת דרכים. במקרים בהם הפרעות השינה נמשכות לאורך זמן רב, עלולים להתפתח סיבוכים כגון התקפי לב או אירועים מוחיים.
ישנם גורמים רבים שעלולים לגרום לנדודי שינה. לחץ וטרדות הם הגורמים הנפוצים ביותר לתופעה. במקרים בהם הם נמשכים תקופה קצרה בעקבות או לקראת אירוע מרגש או מלחיץ, שלאחריה הם צפויים לחלוף באופן ספונטני, הם נקראים נדודי שינה אקוטיים (קצרי טווח). במקרים אלה, פעמים רבות ניתן לזהות את הגורם הסטרסוגני/המלחיץ שהביא לנדודי השינה באמצעות שיחה עם המטופל תוך ניסיון לברר אילו שינויים קורים בחייו באותה העת.
במקרים מסוימים, גם שינוי מינורי של סביבת השינה עלול לגרום להפרעות שינה. שינויים כמו מזרן חדש, ריהוט שונה בחדר השינה ואפילו טמפרטורה וכמות האור בחדר עלולים להקשות על שנת לילה טובה ואיכותית אצל האנשים הרגישים לכך. יחד עם זאת, אם ההפרעות אינן חולפות והתופעה נמשכת לאורך זמן (מעל חודש), ההגדרה משתנה לנדודי שינה כרוניים.
במקרים אלו מומלץ לפגוש רופא, ולהשתדל לטפל בבעיה בטרם היא מתקבעת או מביאה לסיבוכים. בשנה האחרונה, עם התפשטות נגיף קורונה, ישנה עלייה בכמות הפניות לרופא המשפחה עקב הפרעות שינה. למרבה הצער, לא מדובר בנתון מפתיע משום שההתמודדות עם המצב החדש גורמת למצבי סטרס רבים ופוגעת באיכות השינה של ציבור גדול.
תפקודינו ביום אינו תלוי רק במשך שנת הלילה אלא גם באיכותה. השינה מחולקת למחזורי שינה (אצל מבוגרים מחזור ממוצע אורך כשעה וחצי), כאשר בכל מחזור שינה אנו חווים שלבי שינה שונים בהרכבים שונים (שינה שטחית, שינה עמוקה, שנת חלום). בשנת לילה אידיאלית הנמשכת כשבע וחצי שעות, אדם ממוצע עובר כחמישה מחזורי שינה. ליקיצה בתום מחזור שינה או באמצעו ישנה השפעה על תחושת הערנות שלנו.
כשאדם מתעורר באמצע מחזור השינה, גם אם ישן מספר שעות אידאלי, הוא עלול להרגיש עייפות מוגברת ותחושה של שינה לא מספקת. לעומת זאת, אפילו אם אדם ישן מספר מועט של שעות, אך התעורר בתום מחזור שינה, סביר שירגיש ערני יותר. בנוסף, לרצף השינה ישנה חשיבות רבה כך שגם אדם שישן מספר שעות כולל תקין אך שנתו הייתה מקוטעת, יחוש בבוקר עייפות וירידה תפקודית לעומת אדם שישן ברצף. ולבסוף, חסך ספציפי של שלבי שינה מסוימים כגון שינה עמוקה או שנת חלום גם הם עלולים לגרום לעייפות יומית.
להפרעות השינה השונות ישנן במרבית המקרים טיפולים יעילים ובטוחים יחסית. כל טיפול צריך להיות מלווה בייעוץ של רופא המומחה לתחום. הטיפול מתחיל בדרך כלל בניסיון לברר מהם הגורמים להפרעת השינה. כאשר אפשרי לטפל בגורם, פעמים רבות השינה משתפרת במקביל. לעיתים לא נמצא גורם ברור כזה, או שטיפול בו איננו מספק, וישנו צורך להוסיף גם תרופות שינה.
תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים הינן תרופות מיישנות, אך עלולות להפחית מעומק השינה, וגם לגרום לתופעות לוואי ובעיקר פגיעה בזיכרון ונפילות עם סיכון לשבר בצואר הירך. תרופות מקבוצת Z לעומת זאת הינן סלקטיביות יותר ופועלות על אזור מרכז השינה במוח, ובניגוד לתרופות מהדור ישן, הן משמרות את כל שלבי השינה ומעניקות שינה עמוקה ורציפה. ישנן גם תרופות שאינן במישרין תרופות שינה אך עשויות לשפר את השינה במנגנונים שונים כגון תרופה נוגדת עירנות (אנטגוניסטית לקולטן לאורקסין) או תרופות למטרות אחרות שתופעות הלוואי שלהן הינן מעודדות שינה (כגון נוגדי דכאון, נוגדי אלרגיה, נוגדי פרכוסים או אנטיפסיכוטיים מיישנים).
אומנם, לכלל תרופות השינה ישנן תופעות לוואי די דומות, אך אם נוטלים את המינון המומלץ הדבר קורה בשכיחות נמוכה יחסית ובמרבית המקרים תופעות הלוואי פוחתות לאחר הסתגלות לתרופה. יש להיוועץ עם רופא המשפחה לפני תחילת טיפול, על מנת להתאים טיפול שיהיה מיטבי עבור האדם הסובל מהפרעת שינה ומאפייניו. בנוסף, יש מגוון רחב של תכשירים, לכן אם אתם מקבלים טיפול אך עדין לא מצליחים לישון באופן רציף, פנו לרופא להתייעצות.
כאשר אדם חש ששנתו איננה מרעננת והוא עייף בבוקר או מתקשה לתפקד, מומלץ לבצע אבחון ע"י רופא משפחה, ולטפל בהתאם על מנת להביא לשינה טובה. טיפול לנדודי שינה כולל הדרכה להרגלי שינה נכונים (הגיינת שינה), הרפיה (שיטות שונות כגון CBTI, ביופידבק, דימיון מודרך, מיינדפולנס, מדיטציה, יוגה ועוד), ולעיתים גם שימוש בתרופות שינה (בהיבט זה משתדלים לטפל במינון נמוך, לא כל לילה, ולבחור לכל מטופל את התרופה הנכונה לו). מלטונין ונגזרותיו עשויים לעזור במיוחד לאנשים עם נדודי שינה שהחלו סביב גיל 50, ואילו אצל צעירים יותר לעיתים נדרשות תרופות היפנוטיות כגון תרופות מקבוצה Z, בנזודיאזפינים, או נוגדי דכאון מיישנים. חשוב מאוד לא להעלות מינונים של תרופות שינה ואם תרופה אחת לא עוזרת אזי עדיף לשלב בין תרופות מאשר להעלות מינון של תרופה בודדת.
אם אדם מתאר כי ישן טוב, ואף הרבה, ובכל זאת עייף ביום ומתקשה לתפקד היטב כי אז נדרשת בד"כ בדיקת שינה להבין מה פוגע באיכות שנתו, כשהגורם השכיח ביותר הינו דום נשימה בשינה. במקרה כזה הטיפולים העיקריים יהיו בדיקת רופא א.א.ג. לזיהוי חסימה אפשרית והסרתה לפי הצורך, בדיקת פה ולסת / רופא שיניים לשקול התאמת התקן דנטלי מתאים, להפחית משקל (עודף משקל הינו הגורם השכיח ביותר לדום נשימה חסימתי בשינה), להימנע מאלכוהול בשעות שטרם השינה, או לישון עם מכשיר סיפאפ (הזרמת אויר בלחץ חיובי דרך מסיכה בשינה). עבודות הוכיחו כי טיפול יעיל בהפרעת השינה גם מביא לשיפור בערנות ובתפקוד ביום שלמחרת, וגם מפחית סיבוכים רפואיים.
לקבלת מידע נוסף יש להיוועץ עם רופא המשפחה.
הכותב הינו מנהל מרפאת שינה, "שירותי בריאות כללית" חיפה
פורסם לראשונה: 08:21, 29.12.20
