בעקבות ההתפרצות של הנגיף SARS-CoV-2, המוכר בציבור פשוט כ"נגיף הקורונה" (אף על פי שהשם הוא השם של משפחת הנגיפים הכוללת גם אותו, ואינו מדויק מדעית), נוצרה בהלה כלל-עולמית: מדינות רבות בעולם, בהן ישראל, נוקטות מדיניות של בידוד, ביטול טיסות, ריבוי בדיקות לאבחון חולים ואף סגר. אחת מדרכי ההתמודדות שנצפו עוד בתחילת ההתפרצות הייתה ריסוס של חומרי חיטוי. כמו כן, אנשים רבים החלו להשתמש בחומרי חיטוי לידיים מתוך מטרה למנוע הדבקה. האם צעדים אלו מוצדקים? ומהם חומרי החיטוי שבהם משתמשים?
- ראשית, נזכיר את אופן ההדבקה של הנגיף: הוא מידבק בעיקר ישירות מאדם לאדם, דרך טיפות רוק ושיעול, אולם בתנאים מסוימים מסוגל לשרוד זמן רב יחסית גם על משטחים. נראה כי הדבקה אפשרית על ידי נגיעה במשטח מזוהם ולאחר מכן נגיעה באף, בפה או בעיניים, שדרכם חודר הנגיף לגוף. הדרכים למניעת הדבקה כוללות שיעול למרפק במקום לתוך כף היד, ושטיפת ידיים מרובה במים ובסבון במטרה לסלק את הנגיף.
אנשים רבים החלו להשתמש בחומרי חיטוי לידיים. חומרים אלו בעצם מכילים ריכוז גבוה של כהלים – משפחה של תרכובות כימיות שמהן מוכר לנו בעיקר האתנול, הוא האלכוהול המצוי בכל המשקאות המשכרים. אתנול הוא גם מהנפוצים בנוזלי החיטוי לידיים. הסיבה לכך היא שהוא מסוגל לחסל את הנגיף עצמו.
- לנגיף יש מעטפת חלבונית שכהלים הורסים אותה, והריסתה משמידה את הנגיף. לשם כך דרוש ריכוז גבוה מאוד של הכוהל, ואכן, רוב נוזלי החיטוי לידיים מכילים כוהל בריכוז של עשרות אחוזים. מעניין לציין אגב כי בריכוז של 100% הכוהל דווקא מעט פחות יעיל בחיטוי, ולכן מוסיפים גם מים לנוזלי החיטוי לשיפור האפקט. בכהלים נעשה שימוש רב גם בחיטוי משטחים בקנה מידה קטן יחסית, ולא רק ידיים. חשוב לזכור כי כהלים הם דליקים מאוד, ולכן יש להיזהר בשימוש בנוזל לחיטוי ידיים המכיל אלכוהול, העשוי להיות דליק אם תכולת האלכוהול שבו גבוהה.
שטיפת הידיים במים ובסבון עדיפה משטיפה בעזרת נוזל חיטוי משום שהיא גם מחסלת את הנגיף ביעילות רבה יותר מנוזלי חיטוי לידיים, וגם זולה וזמינה יותר. סבונים מכילים חומרים פעילי שטח – אלו חומרים המסוגלים להיקשר היטב גם למים וגם לשמן, ובכך לסייע למים לשטוף את השומנים.
סבון מסוגל לפגוע בחיידקים מאחר שהוא פוגע בקרומי התאים שלהם, המורכבים בעיקר משומנים. סבון יעיל גם נגד הנגיף SARS-CoV-2, מאחר שהחומרים פעילי השטח מסוגלים להרוס את המבנה של המעטפת החיצונית השומנית של הנגיף, וכך לחסלו. מים וסבון גם יעילים יותר בהסרה פיזית של הנגיף מעור הידיים, ובכך מונעים הדבקה על ידי מגע היד בפנים. גם לאחר שיעול לכף היד, מים וסבון עדיפים על נוזל חיטוי מכיוון שהם יעילים יותר בהסרת טיפות קטנות של ריר ורוק, המכילות את הנגיף ומספקות לו הגנה מסוימת מפני נוזל החיטוי.
אקונומיקה נגד נגיפים
בחיטוי בקנה מידה נרחב, למשל של חנויות, מקומות בילוי, רכבות ואוטובוסים, שימוש בכהלים יהיה יקר מאוד. כאן משתמשים בנוזל חיטוי נפוץ אחר המוכר לכולנו: אקונומיקה. חומר הניקוי הנפוץ הוא תמיסה של המלח נתרן תת-כלורי, NaClO, בריכוז של כמה אחוזים. תמיסה זו היא מחמצן חזק המגיב עם תרכובות כימיות רבות, והורס מגוון רחב של תרכובות אורגניות: כך לדוגמה, האקונומיקה מלבינה בדים מכיוון שהיא הורסת את חומרי הצבע.
אקונומיקה משמשת לחיטוי רפואי עוד מימי מלחמת העולם הראשונה. עבור חיידקים האקונומיקה קטלנית מכיוון שהיא הורסת את קרומי התאים ובכך הורגת אותם, ולכן בריכוז גבוה היא מסוכנת גם לבני אדם. עבור הנגיף SARS-CoV-2 היא קטלנית מכיוון שהיא הורסת את המעטפת החיצונית שלו, ובנוסף גם פוגעת בחלבונים של הנגיף וב-RNA שלו (הנגיף אינו מכיל DNA).
לאקונומיקה שימושים רבים בחיי היומיום מעבר להיותה חומר ניקוי ביתי נפוץ: למשל, מוסיפים אותה לבריכות שחייה כדי לחטא את המים, ומשתמשים בריכוז נמוך שלה כדי לטפל במי השתייה לפני הזרמתם לצנרת כדי למנוע התרבות של מיקרואורגניזמים במים.
מאמצי חיטוי נרחבים נעשו בעזרת ריסוס של תמיסות אקונומיקה, במטרה לטהר רחובות ושטחים נרחבים. יש ויכוחים בנוגע לתועלת של הצעד הזה, משום שרובנו בדרך כלל לא נוגעים במדרכה עם היד או הפה, כך שזו אינה דרך סבירה במיוחד להידבק בנגיף. גם ריסוס סתמי של אקונומיקה באוויר לא צפוי להועיל במיוחד.
פוטנציאל רב יותר במניעת הדבקה יש לחיטוי משטחים שנוגעים בהם אנשים רבים, כמו מעליות, מעקים, ידיות דלתות, דלפקים ועוד. באופן כללי, ההדבקות מתרחשות בעיקר ישירות מאדם לאדם ולא דרך מגע עם משטחים נגועים, כך שכל מאמצי החיטוי מוגבלים מבחינת התועלת שהם עשויים להביא. חיטוי הידיים לפני כל מגע עם הפה או העיניים יעזור במידה מועטה בהשוואה לבידוד ביתי למי שחשוד כחולה או הימנעות ממגע צפוף עם אנשים אשר עשויים להתגלות כחולים.
חיטוי מסוכן
חשוב לזכור גם שיש להיזהר בשימוש באקונומיקה: היא עלולה לפגוע בעור ואף לגרום לכוויות, ובמגע עם חומצות או חומרי ניקוי אחרים יכולה לפלוט גזים רעילים, במיוחד כלור. חשוב להקפיד על ההוראות כאשר משתמשים באקונומיקה, וכמובן להשתמש בה רק כדי לנקות ולחטא משטחים, ולא את העור. מובן שאי אפשר להשתמש בה כדי להיפטר מהנגיף בגופו של אדם שכבר חולה, וחשוב במיוחד לא לשתות או לשאוף אותה בשום מצב.
אמצעי חיטוי נוסף הוא קרינה על-סגולה (קרינת UV). היא אומנם מסוגלת לחסל את הנגיפים, אך יש לה תופעת לוואי מסוכנת: היא פוגעת בעור ומהווה גורם סיכון לסרטן העור. לפיכך, ארגון הבריאות העולמי ממליץ שלא להשתמש בה לצורך חיטוי. כמו שראינו, יש מספיק חלופות אחרות לחיטוי ביתי.
ככלל, עד שהמגיפה תעצור, רצוי להסתמך על הנחיות של גופים רשמיים בלבד, כמו המרכז לבקרת מחלות או משרד הבריאות, ולא להסתמך על שמועות המופצות בוואטסאפ או באינטרנט ממקורות לא אמינים.
