הזמן הירוק הגיע: בהסכם הקואליציוני החדש סוכם על רפורמת קנאביס, הכוללת חוק אי-הפללה של צרכנים, הסדרה מלאה של שוק הקנאביס, כולל הרפואי, קידום קמפיין להעלאת מודעות לסכנות שבשימוש, וטיפול בהתמכרויות.
קראו עוד:
לפי הסקר האחרון של הרשות הלאומית למלחמה בסמים, כמיליון וחצי צעירים ישראלים (בני 18 עד 40) עישנו או יעשנו קנאביס במהלך 2021. לרובם המכריע תהיה זו חוויה טובה, אבל כ-10% מהם ייפגעו בדרגות חומרה שונות. האפשרויות הן חרדה, פסיכוזה, דיכאון, מאניה, פרנויה, פגיעה במוטיבציה ולעיתים רחוקות אף התמכרות. מדובר בכ-150 אלף צעירים וצעירות שעלולים להיפגע.
אז רגע לפני שהמהפכה יוצאת לפועל, כדאי להזכיר לשר הבריאות החדש, ניצן הורוביץ, ולשר הרווחה החוזר, מאיר כהן, שהרפורמה הזאת, על כל מרכיביה, מחייבת היערכות נכונה, ושיש לנהל את התהליך בצורה מסודרת ועניינית ועם מתווה ברור, תוך התייחסות לאתגרים ולסיכונים המלווים אותו – והם לא מעטים.
אז מה צריך לדעת על מהפכת הקנאביס, ואיך יש להיערך אליה?
המשתמש הנורמטיבי והמתפקד
כשמדברים על הרגלי צריכה של קנאביס, חשוב להבדיל בין דרגות שונות של שימוש ופרופילים שונים של משתמשים (כ-60% הם גברים, ו-40% נשים).
הקבוצה שנחשפת לקנאביס הכי פחות נקראת "משתמשים מזדמנים": מדובר באנשים שלא רוכשים קנאביס בדרך כלל, אבל מעשנים בחברה כשמזדמן להם. קבוצה אחרת, "מעשני סופ"שים", כוללת אנשים שרוכשים קנאביס לעיתים רחוקות ועושים שימוש מועט בסופי שבוע.
יש גם "צרכנים של כל יומיים-שלושה", הרוכשים קנאביס לעיתים קרובות ומעשנים מספר פעמים במהלך השבוע; "מעשני ערב", הרוכשים קנאביס לעיתים קרובות ונתפסים כאנשים אחראים (הורים, סטודנטים וכו'); "מעשנים יומיומיים", הרוכשים באופן קבוע ומעשנים מדי יום; ומעשני "כל יום כל היום", שלא רק רוכשים קנאביס בקביעות, אלא גם משתמשים בו מספר פעמים ביום.
בשנים האחרונות התפתח בישראל המונח "משתמש נורמטיבי מתפקד". הכוונה היא לצעירים נורמטיביים מן המניין - עובדים, הייטקיסטים, סטודנטים וכד' – שמתפקדים היטב תוך שימוש כזה או אחר בקנאביס. רבים מהצעירים הללו אינם רואים בקנאביס סוג של סם, אלא חומר לגיטימי. בעת בנייתו של מתווה ההיערכות למהפכת הקנאביס, נכון יהיה ששרי הבריאות והרווחה יתמקדו בסוג המשתמשים הזה ויעזרו בפיתוח מודלים המתאימים להתמודדות עם האוכלוסייה הזאת ועם הצרכים שלה.
כשהגבול מיטשטש
כשאדם משתמש בקנאביס כשגם מרבית סביבתו מעשנת, מיטשטש הגבול בין שימוש להנאה או לרפואה לבין שימוש שעלול לגרום לפגיעה ואף להתמכרות. פעמים רבות המשתמשים עצמם לא יודעים לזהות שהם נפגעו, ורק בני משפחתם או חבריהם הקרובים מבחינים בכך.
על שרי הבריאות והרווחה להיערך בזמן לאתגרים החדשים והלא מוכרים הללו ולתת להם מענה. בין הנושאים שחייבים התייחסות: שימוש בקרב בני נוער, שימוש בעת נהיגה, אוכלוסיות בסיכון, כניסה אפשרית של אנשי פשע, זליגה לשוק הפנאי, שימוש בקרב חיילים בצבא, אמנות בינלאומיות, הגדרה נכונה של סוגי קנאביס וכמויות שימוש או גידול. חשוב גם להסדיר מראש תקציבים שיגיעו ממיסים, מקנסות וכד' לטובת מניעה והסברה מצד אחד ולטיפול ולשיקום מהצד השני.
קשה לדעת מראש כיצד ישפיע הקנאביס על המשתמש, מכיוון שאין קשר בין מספר השימושים, כמות הגרמים ואפשרות הפגיעה. בסופו של דבר, "סם צריך לפגוש בן אדם" – עם הרקע שלו, האישיות, הגנטיקה והמצב הנפשי, הרגשי והפיזי
מניסיון רב שנים אני יודע שקשה לדעת מראש כיצד ישפיע הקנאביס על המשתמש, ומי עלול להיפגע – זאת, מכיוון שאין קשר בין מספר השימושים, כמות הגרמים ואפשרות הפגיעה. בסופו של דבר, "סם צריך לפגוש בן אדם" – עם הרקע שלו, האישיות, הגנטיקה והמצב הנפשי, הרגשי והפיזי. שני צעירים יכולים לקחת יחד את אותו סם בדיוק, והם לא בהכרח יגיעו לאותם "מחוזות". אדם גם יכול לקחת את אותו סם פעמיים, וההשפעה תהיה שונה בכל אחת מהפעמים. לכן, חשוב להדריך את הצעירים, את בני הנוער ואת ההורים לשימוש מושכל ולהזהיר מפני הסכנות האפשריות.
סימני האזהרה ודרכי הטיפול
אם כל ההמלצות או רובן יילקחו בחשבון וייושמו, נוכל להפחית את הסיכונים ולמזער נזקים. ובכל זאת, אם נגרם נזק לכם או לקרוביכם, איך תזהו אותו? הנה רשימה של סימני אזהרה:
- התנהגות "מעופפת" והתייחסות ל"מציאות פנימית" המנותקת לעיתים מהמציאות בפועל.
- תחושת בלבול בזמנים, חוסר הבנת המרחב וחוסר התמצאות בשטח.
- דיבור לא ברור ולא רציף: שיח ללא הקשר ברור וחשיבה אסוציאטיבית מהירה.
- התבודדות, בשילוב עם תחושה של מצב רוח ירוד והסתגרות.
- התקפי זעם ואלימות כלפי הסביבה הקרובה (לא תנאי הכרחי, אבל זה קורה לא מעט).
- רגישות חושית מוגברת: רגישות יתר לקולות חזקים, למראות, לריחות ולרגשות.
- קונספירציה: פעמים רבות אנשים המשתמשים בסמים יאמינו שקושרים מזימות מאחורי גבם.
- ירידה במוטיבציה ובדרייב.
ואיך מטפלים בכך?
ראשית, אסור בשום אופן להתעלם מהמצב: יש ליצור שיח פתוח עם האדם שנפגע. צריך גם לדווח על מצבו לאנשים נוספים כדי לא להתמודד לבד ולא לקחת אחריות. מומלץ מאוד ליידע את קרובי המשפחה.
אסור בשום אופן להתעלם מהמצב: יש ליצור שיח פתוח עם האדם שנפגע. צריך גם לדווח על מצבו לאנשים נוספים כדי לא להתמודד לבד ולא לקחת אחריות. מומלץ מאוד ליידע את קרובי המשפחה
חשוב להקפיד איתו על שינה טובה ותזונה בריאה ומסודרת ולהרעיף עליו הרבה חום ואהבה. חשוב גם לשדר לו מסר ברור ש"זה מצב זמני, לא תישאר ככה הרבה זמן, אתה לא לבד, אנחנו איתך", וכן לשכנע אותו להתייעץ עם גורם טיפולי. בשלב הבא יש לפנות לגורם מוסמך להמשך טיפול.
הכותב הוא הנשיא והמייסד של כפר איזון ומומחה לטיפול בנפגעי חרדה, פוסט טראומה ומשברים נפשיים הקשורים בשימוש בסמים