(צילום: שמוליק דודפור)
למרות התנגדותם של גופי הבריאות והמומחים, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בבית החולים שיבא, פרופ' רגב, מסבירה הבוקר (ד') באולפן ynet כי היא תומכת בגישת מיעוט של דחיית מנת החיסון השנייה לאוכלוסייה שכבר התחסנה לטובת מתן מנת חיסון ראשונה לכמיליון אזרחי ישראל הנמצאים בסיכון למחלה קשה. "מדובר על דחייה של חודש שתאפשר לעוד מיליון אנשים בקבוצות הסיכון להתחסן. זה יכול לעזור לנו נגד העלייה בתחלואה ובתמותה.
"אני חושבת שזו אופציה טובה. אני מבינה את ההתנגדויות, והן בעיקר משיקולים לוגיסטיים ובירוקרטיים, אבל אם מדובר על דחייה של חודש - אז מדובר בזמן שיש מספיק היגיון ביולוגי והבנה של המחלה כדי להאמין שאין סיבה לדאגה. אם היינו מדברים על דחייה יותר ארוכה זו שאלה אחרת, ופה ואני לא חושבת שזה יכול לסכן מישהו. בעיניי, למרות ההיבטים הלוגיסטיים, יותר חשוב להציל אנשים. אנשים שקיבלו כבר את המנה הראשונה כנראה מחוסנים מספיק כדי לא לחלות בזמן הקרוב - ואנחנו יכולים להרוויח פה בתחלואה הקשה ובתמותה".
2 צפייה בגלריה
"דחייה של חודש במנת החיסון השנייה תאפשר לעוד מיליון אזרחים בסיכון להתחסן"
(צילום: עידו ארז)
שותף לעמדה של פרופ' רגב הוא המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, שהציע גם הוא לדחות את מתן הזריקה השנייה בחיסון, בעקבות מודל החיסונים שהוצע בבריטניה. זאת למרות הצהרת חברת החיסונים "פייזר" כי אין הוכחה לכך שהחיסון יעיל מעבר ל-21 יום אחרי מתן המנה הראשונה, וכי המנה השנייה נחוצה ליעילותו. מטעם החברה נמסר כי "הבטיחות והיעילות של החיסון לא הוערכו בלוחות הזמנים הללו, משום שרוב משתתפי הניסוי קיבלו את החיסון השני במסגרת זמנית שנקבעה מראש במחקר".
גם מנהל התרופות והמזון האמריקני (ה-FDA) הגיב להחלטת בריטניה שלעכב את מתן מנת החיסונים השנייה. בהצהרה השבוע נמסר מה-FDA כי "להציע שינויים בהנחיית מינוני החיסון אינה אחראית וחסרת שורשים מחקריים. ללא מידע מוצק התומך בשינוי שכזה, קיים סיכון משמעותי לבריאות הציבור. בלי להבין לעומק את השלכות הפעולה הזו של דחיית המנה השנייה, אי אפשר להיות בטוחים שלא נשקפת סכנה ליעילות החיסון ולמשך הגנתו".
בארגון הבריאות העולמי מצטרפים לטענה זאת. מומחי הארגון הצהירו כי אין הוכחות משמעותיות שתומכות באפשרות דחיית מתן המנה השנייה. "אנחנו מבינים מדוע מדינות יראו בדחיית המנה השנייה צורך", אמר ד"ר חוקאים הומבאך מארגון הבריאות העולמי. "אך חשוב לדעת שיש מעט מאוד מידע אמפירי על דחייה שכזאת".
חלק מהאוכלוסיות שזקוקות למנת חיסון, היא טוענת, צריכים להיות צוותי ההוראה: "אחת ההחלטות שמאוד קשה לי איתן, היא לא לחסן את צוותי ההוראה במבצע הראשון. זה ממש להפקיר את המורים, הם היו צריכים להיות במעגל המתחסנים הראשון ובמיוחד על רקע זה שהשאירו את בתי הספר פתוחים. זה מצוין להשאיר את בתי הספר פתוחים, אבל כל עוד מחסנים את צוות ההוראה. לא לחסן את המורים ומצד שני לפתוח את בתי הספר זה חוסר אחריות. זו אחת ההחלטות השגויות. כרגע אין ברירה אלא לסגור את בתי הספר, ואני מסכימה עם ההחלטה הזאת, אבל זו הזדמנות לחסן את המורים".
"המוטציה החדשה מתפשטת - אדם אחד יכול להדביק עד עשרה אחרים"
דבריה מגיעים נוכח הזינוק במספר הנדבקים והחולים בנגיף הקורונה בישראל. אתמול אובחנו בישראל 8,164 נדבקים בנגיף, 824 חולים מוגדרים במצב קשה, מהם 207 מונשמים. לדבריה, נקודת האור במלחמה בנגיף הקורונה היא החיסון שנמצא בארץ ונמצא יעיל גם כנגד מוטציית הקורונה. "אנחנו צריכים להגיע לחסינות עדר, אבל אין לנו מספיק חיסונים כרגע. אנחנו עוד רחוקים מזה. החיסון בסך הכל עובד, והאוכלוסייה היותר מבוגרת מתחסנת ולכן אין ספק שנתחיל לראות ירידה בגילאי המאושפזים והחולים. אני מקווה שברגע שמספיק אנשים יהיו מחוסנים, התחלואה הקשה הכללית תהיה מצומצמת יותר".
"אנחנו ללא ספק מרגישים את העלייה בתחלואה בצורה מאוד קיצונית", מסבירה פרופ' רגב. "אנחנו פותחים מחלקות קורונה וטיפול נמרץ שמתמלאות מהר בכל יום. חלק מהמרכיב של העלייה המשמעותית מאוד בחולים היא בוודאי המוטציה החדשה שמתפשטת בארץ. המוטציה בהחלט מדאיגה, בעיקר בגלל התפוצה שלה והמהירות שבה הנגיף הזה יכול לעבור מאדם אחד לשני. אם עד היום דיברנו על כך שכל אדם יכול להדביק בין שניים לחמישה אנשים בלי מסכות, הנגיף הזה מדבק משהו בין חמישה לעשרה אנשים. לכן אנחנו מדברים על נגיף הרבה הרבה יותר מידבק".
"אנחנו לא על סף קריסה, אבל אין ספק שהעלייה בתחלואה היא קיצונית והגל השלישי צפוי להיות הגל הכי קשה", אומרת פרופ' רגב באולפן ynet. "ברגע שיש יותר תחלואה אז יש יותר תחלואה קשה - אלא אם כן נצליח לחסן את כל האוכלוסייה בסיכון, מה שלא יקרה כרגע. בתחרות הזאת מול הנגיף - אנחנו מפסידים".
אתמול עמד מספר חולי הקורונה בבתי החולים ברחבי הארץ על 1,408 מאושפזים. פרויקטור הקורונה, נחמן אש, הציג לשרי הממשלה נתונים על התפוסה במחלקות הקורונה – שעומדת על 77 אחוז בממוצע בכל בתי החולים בארץ, בעוד עיקר העומס מתרכז בצפון ובירושלים.
כך, בעוד בבתי החולים במרכז הארץ לא צפויה פגיעה בפעילות המחלקות שאינן מיועדות לחולי קורונה, בית החולים רמב"ם בחיפה – שמתפקד כמרכז הרפואי הגדול של הצפון – הודיע על צמצום הפעילות בארבעה חדרי ניתוח אלקטיביים. מדובר בהפחתה בהיקף של 17 אחוז מהפעילות האלקטיבית בבית החולים. מחלקות הקורונה ברמב"ם עובדות בתפוסה של 64 אחוז ובבית החולים העמק ב-68 אחוז.
"האור בקצה המנהרה הולך וגדל", מסכמת פרופ' רגב, "אבל יש לנו את הקילומטרים האחרונים במרתון הזה, והם בדרך כלל הקילומטרים הכי קשים. אנחנו נמצאים במקום הכי טוב שאפשר בעולם עם מבצע החיסונים, אבל אנחנו עדיין בהפסד מול הנגיף כרגע".
