(צילום: שחר גולדשטיין)
על האופוריה של תחילת מבצע החיסונים בארץ, כמו גם בארה"ב ובריטניה, ומתחילת השבוע הבא גם במדינות אירופה, מעיב הגילוי על המוטציה החדשה של הנגיף, שהתגלתה בבריטניה. ארגון הבריאות העולמי, הכריז הבוקר (ג') כי אין עדיין מספיק מידע כדי לקבוע האם המוטציה עלולה להשפיע על יעילות החיסון. גם חברות התרופות פייזר ומודרנה, הודיעו כי על פי הנתונים שבידיהן, יעילות החיסון לא תיפגע, ושהן ממשיכות בבדיקות בנושא. אלא שעננת המוטציה עדיין מעלינו והיא מדאיגה גם את גורמי המקצוע וגם את האזרחים.
כדי לעשות סדר במידע, אירח הבוקר (ג') אולפן ynet שני מומחים בתחום: פרופ' קובי מורן - גלעד, מומחה למיקרוביולוגיה קלינית ובריאות הציבור ופרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, וראש קבינט המומחים המייעץ לתוכנית 'מגן לישראל'.
פרופ' קובי מורן-גלעד מסביר כי כדי לקבוע האם אכן יש השפעה של המוטציה על יעילות החיסון, יש לבדוק זאת בכמה שיטות. "אפשר לעשות זאת בגישות תאורטיות, כלומר לנתח את הרצף של הנגיף לאחר המוטציה ולנסות לחזות לפי מה שאנחנו יודעים על הרכב החיסון, האם יכולה להיות שחיקה ביעילות של החיסון. בנוסף, אפשר לבדוק את זה גם בשיטות שונות במעבדה, וכמובן שאפשר לבדוק את זה גם בחיים האמיתיים בניסויים קליניים, כפי שכבר התחייבו חברות החיסונים לעשות".
לדבריו, נוכל לדעת את התשובה תוך זמן קצר מאוד מיצרניות החיסונים והממשלות שבודקות את העניין לעומק, אולם להערכתו - לא נראה ירידה משמעותית ביעילות החיסון.
"פרופ' קובי מורן-גלעד: "אם תהיה פגיעה בחיסון, בסבירות גבוהה תהיה פגיעה שתבוא לידי ביטוי בירידה מסוימת ביכולת ההגנה שלו, זה לא אומר שהחיסון לגמרי יפסיק להגן עלינו"
הוא מסביר כי "מערכת החיסון שלנו היא מתוחכמת, וכאשר אנחנו מחסנים אדם, אנחנו בעצם מלמדים את מערכת החיסון שלו להתמודד עם הנגיף הזה, במקרה הזה נגד חלבון מסוים של נגיף. הגוף שלנו מייצר מגוון מאוד גדול של נוגדנים ולכן לא מדובר בדרך-כלל באיזשהו תהליך של הכל או לא כלום. גם אם יש שינוי מסוים במבנה של החלבון הנגיפי, שגורם לנוגדנים מסוימים לא להיות יעילים כנגד הנגיף, זו רק ירידה מינורית. כלומר, אם תהיה פגיעה בחיסון, בסבירות גבוהה תהיה פגיעה שתבוא לידי ביטוי בירידה מסוימת ביכולת ההגנה שלו, זה לא אומר שהחיסון לגמרי יפסיק להגן עלינו".
הוא מוסיף כי שינוי בנגיפים מתבצע כל הזמן. "יש אלפי מוטציות בנגיף כל הזמן, למרות שפה מדברים על אירוע חריג של הצטברות של 17 מוטציות תוך זמן קצר שחלק מהן יכולות להשפיע על הקשירה של הנגיף בדרכי הנשימה של הנדבק, ולכן המוטציות האלו משמעותיות יותר אבל אני לא חושב שכל כך מהר יחליפו את הרכב החיסון. מבחינה טכנולוגית, אחד היתרונות של הפלטפורמה הזאת של ה-mRNA, אפשר די בקלות לשנות את רצף של החומר הגנטי שאנחנו מזריקים בחיסון".
הוא מסכם ואומר כי לא מדובר בתהליך קונספירטיבי, כי אם באירוע טבעי לחלוטין. "הנגיף הזה הוא נגיף שהיה קיים בטבע כנראה לא מעט שנים, המפגש שלו עם האדם הוא משהו שקרה רק לאחרונה, וזה אך טבעי שהנגיף יבצע השתנות כדי להתאים את עצמו יותר טוב לגוף האדם שזה כרגע המאחסן שלנו".
פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, וראש קבינט המומחים המייעץ לתוכנית 'מגן לישראל', התייחס אף הוא בראיון לאולפן לנושא המוטציה. צפו בו מסביר:
(צילום: שחר גולדשטיין)
לדבריו, יש סיכוי סביר שהמוטציה כבר הגיעה לישראל. אבל הוא מרגיע ואומר כי אין סיבה לחשש שלמוטציה יש השפעה על יעילות החיסון. "מהרגע הראשון כל המומחים אמרו שאין שום עדות לכך שהחיסון לא יעיל כנגד הזן הספציפי הזה. לא בארץ ולא בעולם. החשש מהזן הזה הוא שכפי הנראה הוא ב-70% יותר מדבק. גם אם הוא ברמת אלימות זהה ל"נגיף המקורי", וגם אם הוא לא משפיע על החיסון, עצם העובדה שהוא מדבק יותר, גורמת לכך שהוא משפיע על העלייה של ה-R ואם זה מעלה את ה-R אנחנו כבר מבינים, מה קורה הלאה".
