קללת שג'אעיה: רס"ר במיל' אמיר ירדנאי בן 36, שטיפל בפינוי הרוגי ופצועי חטיבת גולני במבצע צוק איתן משג'אעיה ונחשף למראות הקשים של הנגמ"ש הבוער באסון הנגמ"ש, שם אתמול (יום ב') קץ לחייו. זה קרה לאחר יותר משנתיים של מאבק קשה בהלם הקרב שבו לקה. בני משפחתו, חבריו לשירות וחברי מושב נהלל אבלים על מותו. הוא הותיר אחריו מכתב, שבו כתב: "זה גדול עליי, אני אוהב אתכם, לא יכולתי לזכות במשפחה טובה יותר".
ירדנאי נולד, גדל והתחנך במושב נהלל שבעמק יזרעאל כדור רביעי למייסדי המושב. הוא בן לסא"ל במיל' אייל ירדנאי שממשיך לעשות שירות מילואים ביחידה מובחרת ולענת, בעצמה בת שכולה שאיבדה את אביה, לוחם צנחנים במלחמת ששת הימים. הוא הותיר אחריו שני אחים, רון ועידן. הסב מרדכי ירדנאי ציין באחרונה 100 שנים להולדתו.
"מגיל צעיר התעניין אמיר בתחום המוטורי ובכדורסל. החלום שלו היה להיות נהג מירוצים מקצועי ולהשתתף בתחרויות בכל העולם", סיפר רון ירדנאי, אחיו הבכור בן 40. צפו בדברי האב והאח:
אביו ואחיו של אמיר, הלום קרב מ"צוק איתן" ששם קץ לחייו, מספרים עליו
(צילום: שרון צור)
אמיר התגייס ליחידת הקומנדו אגוז, היה חייל מצטיין, קלע חוד ונווט חוד ביחידה. לאחר סיום המסלול ובעקבות פציעה עבר לתחום הניוד והקים עם חבריו את מחלקת הניוד באגוז. אחרי השחרור יצא לטיול שחרור בהודו, הקים חברה לטיולי אופנועים בהודו ועבד בהדרכת טיולים בהודו, עם שותף מקומי.
"כשהחל צוק איתן כבר היה לו כרטיס טיסה ביד להודו והוא היה אמור להתחיל את ההכנות לראלי ההימלאיה, שנחשב לראלי הקשה והמאתגר בעולם בגובה 5,300 מטר מעל פני הים. יום לפני הטיסה הוא קיבל צו 8 והתעקש להתגייס גם כשמפקדיו אמרו לו שהם משחררים אותו. במשך 24 ימי המבצע, הוא עסק בחילוץ ופינוי פצועים של חטיבת גולני. הוא היה בכוח הראשון שהגיע לנגמ"ש הבוער", שיחזר בכאב אביו אייל.
לאחר סיום המבצע השתחרר אמיר וחזר להודו והצליח לרשום שיא אישי ומקצועי עולמי כשזכה במקום הראשון בראלי ההימלאיה, ועבר עם האופנוע שלו 1,650 ק"מ, כל זאת ללא כל הכנות.
"פינוי הרוגים צילק את נשמתו"
"במשך כמה שנים הכול היה תקין ורגיל איתו, ואז האירוע של איציק סעידיאן עורר אצלו את הפוסט-טראומה. עד אז לא ידענו עליו כלום. מאז הוא התחיל לשקוע, התפקוד התחיל לרדת, היה לו עד עסק מצליח והוא הידרדר. בדצמבר 22 היה לו את ההתקף הפסיכוטי הראשון והוא אושפז אשפוז כפוי. אחרי שלושה אשפוזים הוא השתחרר ונרשם שיפור במצבו ונהיינו קצת אופטימיים", תיאר האב אייל.
אייל, האב: "אם הטיפול באמיר היה אחר, הוא חד-משמעית היה חי היום. היו לו שמונה אשפוזים ומעולם לא קיבל כלום חוץ מתרופות. יש לנו תחושה שיש מחסור חמור בפסיכיאטרים, העומס עליהם הוא בלתי אפשרי וגורם לחלקם להיות אטומים, אמיר היה פצוע שקוף"
"בהתקף הראשון הוא צעק 'צוק איתן, צוק איתן', קרא את המספר האישי שלו וצעק, 'אני הצלתי אתכם ובזכותי אתם חיים'. בהתקפים שלו הוא נהג לקרוא לחבריו לצוות בשמות, חילק להם מספרי ברזל וממש חי את המשימות של צוק איתן", סיפר בכאב האח רון.
2 צפייה בגלריה
אייל ורון ירדנאי, אביו ואחיו של אמיר עם הכתבה שפורסמה אחרי הזכייה בראלי ההימלאיה
(צילום: שרון צור)
"ברור לנו שההתעסקות עם פינוי הרוגים ופצועים והחשיפה לנגמ"ש הבוער צילקו את נשמתו, הוא סיפר על הכניסה לשג'אעיה בכלים לא ממוגנים, ואמר 'אני עומד למות, הכרחתי את עצמי לעלות על ההאמר הלא ממוגן'", מספר אביו. לדברי האב, מאז יום העצמאות האחרון אושפז אמיר חמש פעמים נוספות ושוחרר ב-8 באוקטובר, יום למחרת פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
"אמיר הוא עוד קורבן של אסון הנגמ"ש. אנשי משרד הביטחון קבעו לו 70% נכות לצמיתות, אבל הוא קורבן נוסף לאסון הזה", אומר אייל האב.
מה המסר שלכם לנפגעי פוסט טראומה?
אייל: "חובה לדבר על הדברים האלה ולשתף. יש אלפי נפגעי טראומה נוספים ממלחמת חרבות ברזל ומערך הטראומה במדינה שלנו כושל. אם הטיפול באמיר היה אחר, הוא חד-משמעית היה חי היום. הוא אושפז שמונה פעמים ומעולם לא קיבל כלום חוץ מתרופות. יש לנו תחושה שיש מחסור חמור בפסיכיאטרים, העומס עליהם הוא בלתי אפשרי וגורם לחלקם להיות אטומים, אמיר היה פצוע שקוף, שמו אותו עם רוצחים, אנסים ועם מוסלמי דתי שהתפלל חמש פעמים ביום וצעק 'אללה אכבר'".
הוא מסכם: "חובה על המדינה להקים מחלקות שמיועדות רק להלומי קרב שיקבלו טיפול תרופתי לצד טיפול שמיועד רק להם. אדישות וחוסר רגישות הרגו את אמיר".
- אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. לפרטים על הרצאות להעלאת מודעות למניעת אובדנות היכנסו לאתר "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו, או ב-03-7487771.
- מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית מציעים עזרה: קו סיוע לנשים 1202, קו סיוע לגברים 1203 וכן סיוע בצ'ט.
