אם לא יהיו הפתעות, בתוך שבועות אחדים תגיש לאישור חירום חברת פייזר חיסון מעודכן לקורונה, המתאים לכל הווריאנטים הדומיננטיים כיום, ובהם דלתא ואומיקרון. ייתכן שגם חברת מודרנה תגיש חיסון דומה זמן קצר לאחר מכן. אלא שכל זה קורה כשהגל החמישי מראה סימנים של נסיגה כלל-עולמית, מה שמעורר שאלה: האם עדיין יש צורך בחיסון הזה?
קראו עוד:
טכנולוגיית mRNA החדשנית חוללה מהפכה לא רק ביכולת ההגנה מהנגיפים, אלא גם במהירות הרבה שבה ניתן ליצור חיסון: החברות מודרנה ופייזר הצהירו כבר לפני שנה שהן יכולות להתאים כל חיסון לכל וריאנט אפשרי בתוך כשישה שבועות. אלא שהאומיקרון איתנו כבר כמה חודשים, והחיסון המעודכן יוגש לאישור של מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) רק בעוד מספר שבועות. מדוע, אם כן, תהליך השלמת החיסון אורך זמן רב כל-כך? הסיבה היא לא הייצור עצמו של החיסון: זהו תהליך פשוט יחסית שאותו ניתן לסיים אכן בתוך מספר שבועות. הבעיה המרכזית היא הניסויים הרבים שיש לבצע.
כל חיסון עובר ניסויי מעבדה, שבהם נבחנת יכולת החיסון לתקוף ולעכב את נגיף הקורונה. אחר-כך מבצעים גם ניסויים בבעלי חיים ובבני אדם. בניסויים אלו, שאורכים לפחות חודשיים, בודקים את בטיחותו של החיסון ולאחר מכן את יעילותו.
"לא סביר שמחלימים יהיו מוגנים לזמן אינסופי", אומר פרופ' נשר. "חיסון נגד שפעת צריך לקבל מדי שנה, כי הנוגדנים מחזיקים מעמד רק כמה חודשים. אין סיבה לחשוב שעם הקורונה זה יהיה שונה. ולראיה, היו אנשים שהחלימו מאומיקרון ונדבקו שוב"
פייזר, שישראל משתתפת בניסוי שלה, צפויה להיות הראשונה שתגיש ל-FDA את ממצאיה בחיסון המעודכן נגד אומיקרון. זה יקרה בסוף פברואר או בתחילת מרץ. מרגע קבלת החומר יחלו מומחי ה-FDA לבדוק אותו - תהליך שנמשך בדרך כלל מספר שבועות. אחר כך מתקיימת הצבעה של פאנל המומחים, וכעבור כשבוע מאשר ה-FDA את החלטות הפאנל.
בפייזר עדיין לא דיווחו על ממצאי המחקר, אולם לנוכח העובדה שהוא על סף סיום, ניתן להניח שהתוצאות משביעות רצון בהיבט הבטיחותי לפחות. כדי לקבל מידע על מידת ההגנה המדויקת של החיסון, נצטרך להמתין עוד קצת.
לפי לוח הזמנים הזה, החיסון המעודכן אמור לקבל אישור לקראת אפריל-מאי. התחזיות האופטימיות טוענות שמרבית העולם כבר יהיה אז מחוץ לגל האומיקרון, אבל נראה שעדיין יהיה צורך בחיסון הזה. "איש לא אמר שגל האומיקרון ייעלם לחלוטין", אומר פרופ' ליאור נשר, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. "מעבר לכך, חיסון לא יוצר רק סוג אחד של נוגדנים, אלא רפרטואר שלם שפועל נגד מגוון וריאנטים".
1 צפייה בגלריה
"חיסון לא יוצר רק סוג אחד של נוגדנים, אלא רפרטואר שלם שפועל נגד מגוון וריאנטים"
(צילום: AFP)
לדברי פרופ' נשר, החיסונים גורמים למערכת החיסון ליצור הן נוגדנים קצרי טווח כמו IgA, והן ארוכי טווח כמו IgG, שהם גם בעלי יכולת לזהות ולתקוף כמה סוגי וריאנטים. "עובדה שהחיסון המקורי, שכוון נגד הנגיף מסין, עובד יפה גם נגד האומיקרון", הוא אומר. "החיסון הזה אומנם לא יעיל כל-כך נגד הדבקה, אבל בהחלט בעל יעילות גבוהה נגד מחלה קשה, תמותה ולונג קוביד. התקווה היא שחיסון נגד האומיקרון ירחיב את טווח הנוגדנים הנוצרים, ואז הוא יעזור גם נגד וריאנטים עתידיים".
במהלך גל התחלואה הנוכחי היו מחלימים שחשבו שאין להם צורך להתחסן, שכן העובדה שחלו באומיקרון מגינה עליהם מפני הדבקות נוספות. מתברר שהחשיבה הזו מוטעית. "לא סביר שמחלימים יהיו מוגנים לזמן אינסופי", אומר פרופ' נשר. "חיסון נגד שפעת צריך לקבל מדי שנה, כי הנוגדנים מחזיקים מעמד רק כמה חודשים. אין סיבה לחשוב שעם הקורונה זה יהיה שונה. ולראיה, היו אנשים שהחלימו מאומיקרון ונדבקו פעם נוספת ואפילו יותר".
