סובלים מעשן הסיגריות של השכנים? אתם לא לבד: מחקר חדש שנערך בבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב מעריך שכמעט מחצית מהאוכלוסייה בישראל סובלת מעישון כפוי כתוצאה מחדירת עשן לדירה, בעיקר מעישון השכנים.
על פי המחקר, רק רבע מהסובלים מחדירת עשן הסיגריות יתלוננו בפני השכן המעשן או ועד הבית. בקרוב ידון בג"ץ בעתירה שהוגשה נגד משרדי הממשלה על כך שאינם פועלים כדי למנוע פגיעה של הציבור מפני חדירת עישון פסיבי משכנים שמעשנים במרפסות, חלונות, בתים ובחצרות הבתים.
עוד בנושא:
המחקר נערך בהובלת פרופ' לאה רוזן מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, יחד עם הסטודנטית נועה טייטלר ובשיתוף ד"ר מאיה פלד רז מאוניברסיטת חיפה, ד"ר מיכל ביתן מהמכללה האקדמית לניהול וד"ר וואן רייס מאוניברסיטת הרווארד. המחקר פורסם בכתב העת של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, Israel Journal of Health Policy Research.
המחקר הוא השלישי בסדרת מחקרים העוסקים בעישון כפוי. במסגרת המחקר הראשון, שפורסם לפני כשנתיים, בדק צוות החוקרים הימצאותן של שאריות ניקוטין בקרב ילדים להורים מעשנים – ונמצא כי 70% מילדים להורים מעשנים חשופים לעישון כפוי. בהמשך, צוות החוקרים בדק הימצאותן של שאריות ניקוטין בשיער של ילדים להורים שהגבילו את העישון למרפסות או מחוץ לבית. גם כאן הממצאים היו מדאיגים ביותר: אצל שישה מכל עשרה ילדים נמצאו שאריות ניקוטין בשיער.
כעת, המחקר החדש משלים את התמונה ומצביע על תופעה רחבה לפיה כמעט מחצית מהמשפחות בישראל סובלות מחדירת עישון פסיבי לתוך הבית, בעיקר מהשכנים, ורובם לא מתלוננים על כך.
פרופ' רוזן: "אין רמה בטוחה של חשיפה לעשן טבק ואפילו חשיפה לזמן קצר ובכמות קטנה - יכולה לגרום לנזק אדיר, כולל התקפי אסתמה והתקפי לב"
המחקר כלל כ-300 משתתפים מרחבי הארץ שנשאלו בשנת 2017 אם הרגישו או הריחו עשן סיגריות שחדר מחוץ לבית. כ-45% מהנשאלים דיווחו כי חוו חדירת העשן מבחוץ לתוך הבתים, כשלדיירים בבניינים משותפים היה סיכון גבוה פי 3.6 לחדירת עשן סיגריות לעומת בתים פרטיים. הנבדקים נשאלו האם לשכנים יש זכות לעשן במרפסת, אף כשזה פוגע בשכנים, או שלדיירים יש זכות לנשום אוויר נקי. 70% אמרו שזכותם לנשום אוויר נקי עולה על זכות המעשן לשן במרפסת ביתו. גם כמעט 50% מהמעשנים הסכימו שזכותו של אדם לנשום אוויר נקי בתוך ביתו.
"משתתפים רבים דיווחו על כך שהעשן מפריע להם מאוד והם חוששים לפגיעה בבריאותם אך מטעמים של אי נעימות ויחסים תקינים בין השכנים הם מעדיפים להימנע מהעימותים ולא להתלונן", אומרת פרופ' רוזן, "לצערי הרב, היו גם מקרים של אזרחים שהעידו שהם נאלצו לעבור דירה בגלל העשן הבלתי פוסק מהשכנים".
פרופ' לאה רוזן: "מאחר שעשן מסיגריה אחת יכול להגיע למרחק של עד תשעה מטרים באוויר הפתוח, צפיפות הדירות בבניינים משותפים מאפשרת חדירה לתוך הבתים של השכנים ופגיעה בבריאותם"
כיום החוק במדינת ישראל אוסר על עישון במרחק של עשרה מטרים ממקומות ציבוריים כמו בתי חולים ובתי ספר אולם אינו אוסר עישון במרפסת או בחלון סמוך לדירות אחרות. "זה מצב אבסורדי שמסכן את הציבור, שנותר חסר אונים מול התופעה שהולכת ומתעצמת", אומרת פרופ' רוזן, "אין רמה בטוחה של חשיפה לעשן טבק ואפילו חשיפה לזמן קצר ובכמות קטנה - יכולה לגרום לנזק אדיר, כולל התקפי אסתמה והתקפי לב. מאחר שעשן מסיגריה אחת יכול להגיע למרחק של עד תשעה מטרים באוויר הפתוח, צפיפות הדירות בבניינים משותפים מאפשרת חדירה לתוך הבתים של השכנים ופגיעה בבריאותם".
בימים אלה דן בג"ץ בעתירה שהגישו עמותת "אוויר נקי" ושישה אזרחים בהובלת עו"ד עמוס האוזנר נגד המשרדים להגנת הסביבה, הבריאות וביטחון הפנים, שלא שומרים על בריאות הציבור מפני עישון פסיבי שחודר לבתים. לטענת העותרים, החשיפה לעישון שחוו מהשכן הזיקה להם מאוד, והם דורשים לחייב את המדינה להסדיר את הנושא.
"המאמר שלנו מעריך את היקף הבעיה בישראל ואת זה שלעתים אנשים אף נאלצים לעזוב את בתיהם. העובדה שכמעט חצי מהאנשים סבלו מזה, מעידה על כך שלא מדובר בסכסוך שכנים מקומי, אלא בבעיה נפוצה מאוד שדורשת התערבות ממשלתית. קבלת עמדת העותרים בבג"ץ יכולה להגן על מיליוני ישראלים מנזקי עשן הטבק שחודר מבחוץ לתוך בתיהם", מדגישה פרופ' רוזן.