בחסות אסטרהזניקה
מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,700 חולים חדשים בסרטן הריאה. מחלה זו נחשבת לגורם התמותה המשמעותי ביותר מבין סוגי הסרטן השונים. על פי נתוני משרד הבריאות, סרטן הריאה אחראי לכ-21% מכלל מקרי התמותה מסרטן בקרב גברים בישראל ול-12% מכלל מקרי התמותה מסרטן בקרב נשים ישראליות.
בעוד והגורם המרכזי לתחלואה במחלה זו הוא עישון, ניתן לראות בשנים האחרונות יותר ויותר מקרים של חולים בסרטן הריאה שלא עישנו כלל. למעשה, כ-85% ממקרי התחלואה הם בקרב מעשנים או מעשנים לשעבר ו-15% הם בקרב אנשים שלא עישנו מעולם. ניתן להעריך שהסיבות לתחלואה בקרב קבוצה זו כוללות בין היתר זיהום אוויר, עישון פאסיבי, חשיפה תעסוקתית והיסטוריה משפחתית של סרטן הריאה.
בדיקה מולקולרית לגילוי המוטציה שאחראית לשגשוג תאי הסרטן והתפתחות הגידול
כשמאבחנים סרטן ריאות - במיוחד אצל אנשים שלא עישנו - חשוב לבצע בדיקה מולקולרית. הבדיקה הזו, שמכוסה על ידי קופות החולים, מחפשת שינויים גנטיים (מוטציות) שגורמים לסרטן להתפתח. . המטרה של הבדיקה היא להעריך עד כמה המחלה חמורה, ובמקרים מסוימים לאפשר התאמה אישית של טיפול לחולה. הבדיקה נעשית על ידי ריצוף גנומי, תהליך שבו "קוראים" את החומר הגנטי של התא, כדי להבין אם יש שינויים שמובילים למחלה, כמו סרטן.
ריצוף זה יכול להתבצע על מאות גנים שנלקחו מרקמת הגידול או מהדי-אן-אי של הגידול שנמצא בדם. אם הדגימה שהתקבלה במהלך הביופסיה לא מספיקה לבדיקה רחבה, אפשר לבצע "ביופסיה נוזלית" – בדיקת דם שמאתרת את המוטציות בגידול דרך הדי-אן-אי שמשתחרר ממנו לדם (ctDNA).
תוצאות הבדיקה יכולות לגלות שינויים גנטיים בגידול (מוטציות משפעלות) שיכולים להגיב לטיפולים ביולוגיים. כיום מוכרים עשרה סוגי מוטציות בסרטן הריאה, שמאפשרות טיפול ממוקד ומותאם אישית .
הטיפולים שעוצרים את התקדמות המחלה
אחת המוטציות המשפעלות המוכרות היא מוטציה בגן.EGFR EGFR (Epithelial Growth Factor Receptor) הוא חלבון המתבטא על קרום תאי התא ומשמש כקולטן, שתפקידו להעביר אותות אל תוך התא הבריא בעת צורך לגדילה או חלוקה. מוטציה ב-EGFR גורמת להפעלה מתמדת של קולטן זה וכתוצאה מכך - לשגשוג של התא הסרטני. גילוי מוטציה משפעלת (שינוי גנטי שמעורר את התפתחות הסרטן) בחלבון EGFR ופיתוח הטיפול הממוקד מטרה הראשון המכוון כנגדה לפני כשני עשורים הביא לתוצאות משמעותיות במלחמה במחלה בקרב עשרות אלפי חולים ברחבי העולם.
מוטציה זו נפוצה יותר בקרב חולים שאינם מעשנים, נשים ואנשים ממוצא אסייתי. שכיחות של מוטציה זו בקרב חולי סרטן ריאה בישראל עומדת על כ-15%. יש להדגיש כי התנהגות של סרטני ריאה נושאי מוטציה משפעלת ב-EGFR לעיתים אגרסיבית עם נטייה לשלוח גרורות לאיברים פנימיים, וגם למוח.
כיום קיימים מספר טיפולים תרופתיים יעילים עבור מטופלים בסרטן ריאה נושא מוטציה משפעלת ב-EGFR. מנגנון הפעולה של מרביתם מבוסס על חסימה סלקטיבית של חלבון ה- EGFR ושיבוש המסלול שחיוני לשגשוג התא הסרטני. למעשה, טיפולים המשתייכים לקבוצות התרופות הללו יעילים ללא קשר לשלב המחלה: הם לא רק מאפשרים השגת שליטה ארוכת טווח במחלה הגרורתית אלא גם מונעים את חזרת המחלה ומאפשרים ריפוי בשלבים המוקדמים.
"כמעט שנתיים בלי התקדמות של המחלה"
יוסף (62) תושב הדרום, נשוי ואב לשלושה חלה לפני שנתיים בקורונה. מאחר ויוסף לא הפסיק להשתעל, רופאת המשפחה המליצה על טיפול באנטיביוטיקה. חרף זאת, השיעול נמשך ולא ניכר שיפור ולכן הרופאה הפנתה את יוסף לצילום רנטגן. בבדיקת ההדמיה נצפה גוש חשוד בריאה ולכן החל תהליך בירור מהיר שכלל בין היתר בדיקת סי-טי וביופסיה שקבעה שמדובר בסרטן ריאה עם מוטציה ב-EGFR. "מעולם לא עישנתי ועד לאותו הרגע הייתי נחשב לאדם בריא לחלוטין", מעיד יוסף.
לאחר התייעצות ובירורים, החליט יוסף ורעייתו לפנות לטיפול אצל פרופ' דודניק באסותא. במסגרת הייעוץ ובעקבות הימצאות מוטציה משפעלת ב- EGFR בגידול של יוסף בתום טיפול משולב של קרינה וכימותרפיה המליצה פרופ' דודניק לקבל תרופה המשתייכת לקבוצת "מעכבי טירוזין קינאז". "החלטנו שאנחנו מוכנים לעשות את זה מתוך תקווה ואמונה שזה יצליח להביא לשיפור משמעותי במצב שלי", מספר יוסף. " לשמחתי התברר שהטיפול היה אפקטיבי מאוד. אני כבר 22 חודשים מקבל את התרופה שעוזרת לי באופן דרמטי. אין לי כמעט תופעות לוואי פרט למעט יובש בידיים והעובדה שאסור לי להיות בשמש", הוא מעיד.
יוסף טוען שכיום המחלה שלו נמצאת בשליטה ואין עדות להתקדמות שלה. "עד כה יש תוצאות מרשימות. זה ממלא אותי בתקווה. בזכות הטיפול זכיתי להמשיך להיות מוקף במשפחה הקרובה שלי ובאנשים שאוהבים אותי מאוד. זו הזדמנות להודות לפרופ' דודניק ולצוות רפואי במרכז אסותא רמת החייל על הטיפול המסור שהביא תוצאות חיוביות".
אבחון מוקדם – הסיכוי הגבוה ביותר לריפוי
ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מתקדם יותר, כך הסיכוי לריפוי פוחת. אחד האתגרים בתחום האבחון בסרטן הריאה הוא זיהוי החולים בשלב מוקדם כאשר סיכויי הריפוי הם גבוהים במיוחד.
בשנת 2021 החל פרויקט פיילוט של תוכנית תיג"ר – תוכנית ארצית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן הריאה. מטרת הפיילוט הייתה לבחון את המשמעויות הרפואיות, האפידמיולוגיות, הכלכליות והחברתיות של תוכנית סקר לאומית לאיתור מוקדם של סרטן ריאות בישראל באמצעות בדיקת CT חזה (low dose CT – LDCT). הבדיקה מיועדת למעשנים או מעשנים לשעבר בני 50-79 שנים עם היסטורית עישון של 20 "שנות קופסה" (למשל קופסה אחת ביום במשך עשרים שנה או שתי קופסאות ביום למשך עשר שנים) שעדיין מעשנים או הפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות.
תוכנית הפיילוט הסתיימה לאחרונה ומסקנותיה אמורות להיות מוגשות לבחינת ועד סל התרופות על מנת להחליט האם להפוך את תוכנית תיג"ר לתוכנית סקר לאומית. עם זאת, תוכנית סקר זו לא נועדה להכליל מטופלים ללא היסטורית עישון, וככלל, טרם קיימים קוים מנחים לביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה בקרב לא מעשנים. בעוד ובאוכלוסייה אסיאתית יעילות של סקר מבוסס CT חזה (low dose CT – LDCT) ידועה ומוכחת, יעילות של גישה זו באוכלוסייה ישראלית טרם ידועה ונדרשת להערכה. עם עליה בהיארעות של סרטן הריאה בקרב לא מעשנים מצד אחד, ופיתוח טיפולי מניעה יעילים עבור אוכלוסייה זו מצד שני, ישנה חשיבות גדולה לפיתוח שיטות לגילוי מוקדם של סרטן הריאה בקרב לא מעשנים.
הכותבת הינה פרופ' אליזבטה דודניק, מנהלת תחום אונקולוגיית ריאות, אסותא מרכזים רפואיים.
בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 13:38, 15.12.24
