אירועי מוח מקומיים או קבועים הם תופעות המתרחשות יותר ויותר ככל שמתקדמים בגיל, כשכלי הדם נעשים צרים יותר ומקשים על זרימת הדם אל המוח.
אחת הפרוצדורות, שהופכת להיות שגורה וזמינה יותר עם חלוף השנים, ומסייעות להיטיב עם זרימת הדם למוח, היא הצינתור המוחי.
פרופסור חוסה כהן הוא נוירוכירוג ומצנתר מוח רב זכויות ובמסגרת הפודקאסט "משחקי בריאות", ארחו אותו דנה רון ופרופ' איתמר רז וביקשו להבין ממנו איך נעשית פעולת הצינתור המוחי, למי היא מתאימה במיוחד וכיצד היא מסייעת למי שכבר לקה בפגיעה שכזו.
האזינו לפודקאסט:
ידע מציל חיים
ככל שאנחנו עולים בגיל עלולים להיווצר היצרויות בכלי הדם שעלולות לחסום את אספקת הדם למוח. זה יכול להתבטא בסחרחרות, בנפילות בלתי מוסברות ולהגיע עד אירוע מוחי חולף או קבוע.
"החשיבות שהציבור ידע ויכיר היא גדולה מאוד מכיוון, שבמצבים מסוימים, פניה מהירה, יכולה להיות מצילת חיים או לפחות כזו שתמנע פגיעה מוחית קשה ביותר", אומר פרופ' כהן, רופא מוערך מאד שעושה את הפרוצדורה.
"באמצעות צנתור המצאנו את הגלגל מחדש בעצם, כדי לתקן פציעות בכלי דם ואנחנו משרתים גם את הרופאי עיניים, בגידולי עין כמו רטינובלסטומה וגם כדי לתת כימותרפיה לעיניים, באף אוזן גרון, ובגידולים להם יש הרבה כלי דם וניתן לחסום אותם לפני ניתוח", הוא מסביר.
במקור, מסביר פרופ' כהן, צנתורי מוח התפתחו כדי לטפל במפרצת מוחית, שהניתוחים לתיקונה היו הרבה יותר מסובכים מהכנסת הצנתר.
"בגוף שלנו יש לנו מלא כלי דם, מה זה כלי דם? עורקים וורידים. העורקים הם כלי הדם החזקים, שדרכם הדם שזורם דרך הלב מתפזר בכל הגוף, אז אני נכנס לעורק אחד כמו העורק של הרגל או העורק של היד, או העורק של הצוואר", הוא אומר על הביצוע הקל יותר באמצעות צנתר.
הסימפטומים להצרת העורקים
פרופ' כהן מסביר שהאנשים מגיעים לביצוע הפרוצדורה הם מגוונים במיוחד: "יש אנשים שמגיעים עם הצירויות קשות ביותר בעורקי הצוואר, ללא סימפטומים בכלל ויש אנשים שמגיעים עם סימפטומים של אירוע מוחי עם הצירויות שהן לא קשות במיוחד".
מהי אותה הצרה של כלי הדם? היא מורכבת בדרך כלל משילוב של סידן, שומנים, ולפעמים גם דם ופרופ' כהן מתייחס אליה כפלאק.
"יש שני סוגים של פלאק אבל העיקריים הם כאלה שעליהם נוצרת צלקת וכאלה שלא", הוא אומר. "הפלאק מופיע אצל אנשים ולעיתים גורם לצלקות שעליהן מתרכזות הטסיות, גדלות, ויכולות ליצור קריש. הפלאק גם יכול להתפוצץ. גורמי הסיכון לאירועים כאלה הם לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול, עישון וחוסר פעילות גופנית.
מתי עושים צנתור?
"בהיצרות של עורקים אנחנו מטפלים בטיפול תרופתי ובשינוי באורח החיים", מסביר כהן ומוסיף: "רק אלה שיש להם סימנים אחרים, ב-MRI למשל, של פגיעה מוחית, להם עושים צנתור", הוא מסביר וגם מציין את הסיכון להיפגע באופן בלתי הפיך.
"המטרה של הצנתור זה לא להציל את מה שכבר מת אלא להציל את מה שסובל ועדיין לא מת". הוא מסביר שמה שנעשה בצנתור הוא בעצם הוצאה של ה"לכלוך", שחוסם את העורקים ובכך מחדשים את זרימת הדם. לרוב לכלוך זה במוח נעשה במקום אחר בגוף אבל לבסוף הוא מגיע אל המוח.
בישראל יש 9 חדרי צינתורים, מצפון ועד דרום, בבתי חולים גדולים וקטנים, מבאר שבע ועד נהריה.
מה קורה למי שמגיע עם חשד לאירוע מוחי?
אם אדם מגיע עם הפרעה בדיבור, נניח, סביר להניח שהוא חווה אירוע קטן אבל אם הוא מאבד הכרה, מסתכל ימינה, לא מדבר, לא מזיז יד ורגל, כנראה מדובר על אירוע מוחי הרבה יותר בולט.
"אם מגלים בבית החולים חשד לאירוע מוחי, ואם מגיעים בזמן, מקבלים תרופה דרך הווריד שממיסה קרישים קטנים. אם הקריש הוא גדול, החומר הזה לא יעיל, ואז צריכים צנתור", מסביר פרופ' כהן.
"השאלה היא מה גודל הדימום. אנחנו טובים בלהוציא קרישים מעורקים יחסית גדולים אבל ככל שהעורקים יותר קטנים אנחנו פחות טובים", הוא מודה ואומר שכל טיפול הוא אינדיבידואלי לאדם ולמקרה ממנו הוא סובל.
מניעה תציל חיים
פרופ' כהן מסביר שהיום הגישה היא לא רק טיפול מציל אלא להנחיל טיפול מניעתי.
"קודם כל תמנע ארוע על ידי פעילות גופנית, אכילה נכונה, הורדת הכולסטרול, הורדת לחץ דם וטיפול בסוכר. אלה הדברים החשובים ביותר מכיוון שהתערבות ניתוחית וכנראה גם צנתורית, בחלק גדול מהמטופלים, עלולה גם לגרום נזק ולא רק תועלת", הוא אומר.
לסיום, חשוב להדגיש שיש למהר לבית החולים מהר ככל האפשר אם רק עולה חשש לאירוע שכזה. "ברוב המקרים, ישנו חלון הזדמנויות של ארבע עד שמונה שעות, כדי להינצל".