בשיתוף אלי לילי
משחקי בריאות - דנה רון ופרופ' איתמר רז - כאב כפול – פציעות ספורט והירידה בכושר
ספורט ואימוני כושר קבועים הם המלצה רפואית בכל גיל. הספורט תורם לבריאות, הוא מחזק את המערכת החיסונית, מחזק את הגוף שלנו ומשפר את הביצועים שלנו.
בנוסף, לספורט יכולות לאזן מצבים רפואיים קיצוניים כמו מחלות לב וכלי דם, ומצבים מטבוליים רגישים כמו סוכרת.
אך לצד כל יתרונותיו של הספורט, כדי שהנזק לא יעלה על התועלת, חשוב להתאמן בצורה נכונה, מדורגת ומותאמת למצב הכושר הגופני. מהן פציעות הספורט הנפוצות וכיצד ניתן להקטין את הסיכון להיפצע במהלך אימונים או משחקי ספורט?
בפרק זה של "משחקי בריאות", דנה רון ופרופ' איתמר רז, מראיינים את ד"ר קובי שפירא, מומחה בכירורגיה אורתופדית ומומחה בפציעות ירך.
מהן פציעות הספורט השכיחות?
ד"ר שפירא מקטלג את פציעות הספורט על פי מדדי הפגיעה הפיזיולוגית. "בדרך כלל, מדובר בפציעות שמערבות רצועות, גידים וכל מיני אלמנטים במפרק עצמו", הוא מסביר.
"לדוגמה, במפרק הברך יש את המיניסקוסים ואת הרצועות - הרצועות הצולבות, הרצועות הצידיות - במפרק הירך יש את הלברום את הגידים שמסביב".
לדבריו, "גם פציעות קרסול מאוד נפוצות ופציעות שמערבות חוסר יציבות של הקרסול וכך גם בכתף. שברים, נקעים ומתיחות שרירים גם הן נחשבות לפציעות שכיחות".
האזינו לפודקאסט:
איך יודעים מתי מדובר בנקע או בשבר?
בשני המקרים יכולה להופיע נפיחות. "בשברים נשיאת משקל תהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרית ובנקע כן אפשר ללכת אבל התנועות הן מאוד כואבות", מסביר ד"ר שפירא. "בדרך-כלל זה מה שמבדיל בין שבר לנקע".
מתי נדע אם נתפס לנו שריר או נמתח לנו גיד?
"כל המונחים הללו מתארים ספקטרום של בעיה אחת", מסביר ד"ר שפירא ומתכוון לדלקת של גידים. אבל כשיש קרע בגיד, יש לבדוק איך לפתור את העניין ולא תמיד חייבים להגיע למצב ניתוחי.
"לא כל קרע מיניסקוס ולא כל קרע רצועה מחייב ניתוח, צריך להתחיל בפיזיותרפיה רצינית, בחיזוק השרירים. כמעט ואין המלצות גורפות לניתוח אחרי פציעות כאלה ואחרות אלא צריך להעריך כל מקרה לגופו. זה תלוי גם בבן אדם", הוא מדגיש.
מתי מנתחים פציעות ספורטיביות?
ד"ר שפירא מסביר שיש תרחישים מצדיקי ניתוח, שהם מכלול של אירועים. למשל, פיזיותרפיה שאינה משפרת את המצב או אם יש פגיעה באיכות חיים. הוא מדגיש גם שבניתוחים עצמם יכולים להיות סיכונים. "יש סיכונים בהרדמה: יכולה להיות פגיעה בכלי דם, בעצבים, זיהומים. לא תמיד הניתוח מצליח".
רוב הניתוחים באורתופדיית ספורט, בניתוחים משמרי מפרק, הם ניתוחים ארתרוסקופיים, בהם לא פותחים את המפרק, אלא עושים את התיקון בתוכו על יד 3 חתכים קטנים.
משככי כאבים לא יעלימו את הדלקת לאורך זמן
"דלקות הן למעשה התוצר של רוב הכאבים באורתופדיה", אומר ד"ר שפירא ומסביר שבדרך-כלל נותנים מיד משככי כאבים ונוגדי דלקת ולדעתו כדאי גם לבדוק במקביל מדוע הגיעה הדלקת. "צריך לאבחן מה גרם לכך, ולכן הטיפול היותר רלוונטי לטווח יותר ארוך, יהיה הפיזיותרפיה".
דבר נוסף המעצים דלקתיות היא השמנת יתר. "זה בעצם גורם מעצים של בעיות שריר שלד קיימות בגלל העומס, אך לא רק. ההשמנה, השמנה גורמת להפרשה של הרבה מאוד חומרים שיגרמו דלקות באיברים שונים, אחד מהם יכול להיות המפרק או הגיד".
כתף קפואה: ההחלמה אורכת כשנתיים בממוצע
"כתף קפואה מתארת מצב של היצרות של קופסית מפרק הכתף. תהליך הטיפול בכתף קפואה נחשב לארוך מאוד", הוא מציין.
"תחילה, מזריקים סטרואידים לאזור הגיד וההזרקה יכולה להקל זמנית על הכאב אבל בפועל, בכתף קפואה באופן ספציפי, יידרש תהליך טיפולי ממושך, כך שהחלמה ממצב זה יכולה לקחת כשנתיים בממוצע".
לפיזיותרפיה תפקיד מאד חשוב בכל פציעות הספורט. היא חשובה מאוד להחזרת התנועתיות, לחיזוק השרירים ולהורדת העומס מהמפרקים.
מה תפקידן של תרופות בטיפול בפציעות?
"לתרופות יש מקום בהקלה סימפטומטית של הכאב. אם מטופל מגיע והוא מאוד כאוב וקשה לו להזיז, אז קודם כל לא צריך לסבול, אפשר להקל עם טיפול תרופתי", מציין ד"ר שפירא.
"לתרופות האנטי-דלקתיות יש מקום להקלה, אך הן לא מה שיגרמו לריפוי. הדלקת אולי תפחת, אך אם מטופל סובל מכאבים חוזרים במקום מסוים, סביר להניח שזה כתוצאה מעומס על גיד או מפרק.
"עד שלא נפתור את הסיבה לדלקת, היא תחזור שוב ושוב. לכן, פיזיותרפיה, אוסטאופתיה והדרכת המטופל לתרגילים שיבצע בקביעות, הם מה שימנעו את חזרת הדלקת לאורך זמן".
ד"ר שפירא מציין גם את הצורך להיעזר בבדיקות הדמיה לטובת אבחנה ואומר: "השימוש בבדיקות עזר כמו בדיקות הדמיה הן מסייעות באימות האבחנה, אך הן לא מה שקובע את האבחנה הסופית. באופן אישי, אני מאוד מאמין בבדיקה גופנית של מטופלים. יש המון מידע שאפשר לשאוב מהבדיקה הגופנית.
לדבריו, "רבים רצים לעשות MRI כאילו זה מה שיגרום לריפוי ולהעלמת הכאבים, אך אין מנוס מהבדיקה הגופנית של האורתופד ומהקפדה על סדרת טיפולים ושמירה על שגרת כושר ותרגילים המחזקים את השרירים ואת אזור הפציעה".
מהם ההבדלים בין פציעות נשים לפציעות גברים?
ד"ר שפירא אומר שיש שכיחות גבוהה יותר של פציעות אצל נשים. "הסיבה לכך היא גמישות היתר של הנשים וכן שינויים במבנה הברך של הנשים".
כיצד ניתן להקטין את הסיכון לפציעות?
"ראשית, צריך לעשות ספורט בצורה הדרגתית, ולא להכריז על יעדים קיצוניים כמו השתתפות במרתון תוך פרק זמן קצר, או היגררות אחרי טרנדים (טרנד מתקני הנינג'ה, למשל), ויש לבנות את הפעילות הספורטיבית בצורה מדורגת.
"שנית, יש להיעזר במנגנון הכאב הטבעי של הגוף. אין מה ללכת נגד הכאב, ואם חוזרים על עצמם, גם אחרי טיפול תרופתי, חשוב לפתור את הבעיה מהשורש ולא להתמכר למשככי כאבים שלא יפתרו את הבעיה אלא רק את הסימפטום.
"אמנם אפשר להמשיך להתאמן גם עם כאבים, אך רק עם פעילות מתונה שלא מחמירה את הכאב. יש להקפיד על חיזוק האזור הפצוע, כל עוד אין החמרת הכאב. הכאב כאן כדי לשמור עלינו והוא בהחלט סימן שצריך להיזהר".
בשיתוף אלי לילי
