משחקי בריאות - דנה רון ופרופ' איתמר רז - מיקרוביום 2 – השתלת צואה
"ככל שאנחנו מעמיקים ולומדים מה החיידקים הרבים, הטריליונים, שגרים בגוף שלנו, עושים במצבי בריאות ומחלה, אנחנו מבינים שהם יכולים לגרום לסיכונים רבים ולמחלות שונות", אומר פרופסור ערן אלינב, ראש המחלקה לאימונולוגיה מערכתית מכון וייצמן למדע.
פרופ' אלינב התארח בפודקאסט "משחקי בריאות" אצל דנה רון ופרופ' איתמר רז כדי לשוחח איתם על חקר החיידקים ותפקידם בגוף האדם בהיותו שותף למחקר על השפעת החיידקים על השמנה שנגרמת כתוצאה מהפסקת עישון.
"ניסינו להבין האם גם בסוג הזה של השמנה, החיידקים תורמים להשמנה וגילינו שאכן כך הדבר. זיהינו את המנגנונים שבעזרתם הם עשו את זה ואלה רלוונטיים להשפעה של חיידקים במגוון גדול של מחלות אותן אנחנו חוקרים - החל ממחלות דלקתיות כמו מחלת מעי דלקתית קרוהן וכלה בסרטן ואפילו במחלות של המוח", הוא מסביר בתחילת דבריו.
כיצד משפיעים החיידקים על התחלואה?
החיידקים, מסביר פרופ' אלינב, תורמים למחלות על ידי הפרשת חומרים הנקראים מטבוליטים, שמגיעים רחוק מאד בתוך גופנו ומזהמים אותו.
"למשל, גילינו שאם נבדוק את כל החומרים שנמצאים בדם של בן אדם בריא, עד 80% מהם מקורם, בדרך כזו או אחרת, בחיידקים", הוא אומר, "בהשמנה הנגרמת בגלל הפסקת עישון, זיהינו לפחות שני חומרים כאלה שמופשרים מחיידקים שנמצאים במעי מגיעים לרקמת שומן וגורמים להשמנה המאסיבית וגורמים להפרעות בתאי שומן".
להאזנה לפודקאסט
חקר מחלות אחרות
המחקר בו קשור פרופ' אלינב מנסה למצוא את הקשר בין חיידקים לקיומן של מחלות שונות. "הקשר בין אכילת מזונות כמו בשר ונטייה לטרשת עורקים ולמחלת לב הוא קשר ידוע אבל גילינו שהחיידקים יודעים לקחת חומרים שנמצאים בבשר, להפוך אותם לחומרים אחרים, ששוחים לתוך הגוף ומשפיעים לרעה על התפתחות של טרשת עורקים ומחלות לב", הוא מדגים.
דוגמה נוספת שהוא נותן מגיעה מעולם התרופות: "גילינו, שאפילו התרופות עצמן, שרבים מאיתנו נוטלים למחלות שונות, עוברות פירוק ושינוי על ידי חיידקים שונים בדרכי העיכול ושההשפעה שלהן משתנה מאדם לאדם".
"כשמסתכלים למשל על סרטן, שהיא אולי המחלה הנחקרת ביותר בתחום של רפואה מותאמת אישית כיום, הצלחנו להראות שטיפולים חדשניים לסרטן, למשל טיפולים שמעוררים את מערכת החיסון להילחם בסרטן, מושפעים מאוד על ידי הרכבים שונים של חיידקים באנשים שונים", הוא מספר.
קפסולות צואה
פרופ' אלינב מספר על הגילוי המסעיר של השנתיים האחרונות, שכולל טיפול באמצעות חיידקי צואה, שעשויים אפילו לעזור ולהגיב במקרה של טיפולים למחלות האגרסיביות ביותר, כמו סרטן.
"ניסיונות ראשוניים שעשו הרבה מאוד רעש בשנתיים האחרונות היו של חולי מלנומה, סרטן עור גרורתי, שמגיב בדרך כלל טוב לטיפול ביולוגי, ומעורר את מערכת החיסון.
"בניסוי לקחו אנשים שלא הגיבו לטיפול והשתילו להם קפסולת צואה מחולים שכן הגיבו לטיפול היטב", הוא מספר ואומר שהחומר מועבר בעזרת נוזל המוחדר בזונדה או בעזרת קפסולות הנקראות "crapsuls".
אם כל זה נראה לכם מופרך, הרי שתוצאות ההצלחה של הטיפול ישנו את דעתכם. אחת הבעיות בבתי החולים היא ההדבקה בזיהום חיידקי של חולים ממחלקות שונות, שאם הוא מכיל חיידקים שכבר עמידים לאנטיביוטיקה, עלול להרוג את המטופלים שנדבקו.
"על ידי השתלת צואה מאנשים בריאים לאנשים האלה, שעבורם לא היה לנו שום פתרון, הגענו לקרוב ל-100% ריפוי", הוא מפתיע. הטיפול הזה, אגב, ניתן כיום בכל בתי-החולים בארץ.
פרופ' אלינב מבקש לצנן את הדמיון המשתולל לגבי מחלות אחרות ואומר: "כשאנחנו מדברים על מחלות מורכבות בהרבה, כמו טרשת נפוצה ואפילו השמנה, הטיפול בהשתלת צואה הרבה פחות ברור. יש ניסיונות שמראים שיפור, יש ניסיונות אחרים שלא מראים שיפור ויש אפילו ניסיונות שמראים החמרה, ולכן אנחנו לא בטוחים שההתערבות הברוטלית הזאת תעבוד גם במקרים האלה".
"מטרתנו היא לנסות ולהבין בצורה יותר ממוקדת מי הם החיידקים ומה הם התוצרים שלהם, שתורמים למחלה ורק באמצעותם להתערב", הוא אומר, ומסביר שחיידקים יש לנו כמעט בכל מערכת בגוף – בעור, באוזניים, באף ובפה, בדרכי העיכול, השתן ובמערכות המין והם אחראיים על מחלות שונות.
בעתיד, חקר החיידקים עשוי לספק פתרון למחלות אלה על-ידי שימוש בחיידקים עצמם וזה עשוי לשנות את עולם הרפואה סביבנו, ואת חיינו, לא פחות מזה.
"אני מאוד מקווה ומאמין, שהמשך המחקר של החיידקים בגוף האדם יביא אותנו למצב של לא רק נזהה קשר בין אוכלוסיות חיידקים לבין מחלות אלא נזהה את הסיבתיות ונדע איך חיידקים מסוימים יודעים להשפיע על תהליכי בריאות ומחלה, ונכניס את מדע החיידקים לתוך רפואה מותאמת אישית", הוא מסכם.
