בשיתוף המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד מקבוצת כללית
"הגיל השלישי נתפס כאוכלוסייה אשר נוהגת להשתמש בטכנולוגיה באופן חלקי עד מועט, אבל במציאות היומיומית שלנו, במפגש עם אוכלוסייה זו בעולמות הריפוי והשיקום – ההפך הוא הנכון", מספרת בגאווה טלי גפן ויס, סגנית מנהלת השירות לריפוי בעיסוק, במרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד בגדרה. "אדם אשר חווה אירוע בריאותי משמעותי, המחייב את אשפוזו בבית חולים שיקומי גריאטרי דוגמת הרצפלד, חווה שינוי דרמטי בחייו. טכנולוגיות, גם כאלו אשר לא פגש לפני כן, יכולות לסייע לנו, כצוות המטפל, לקדם את תהליך השיקום שלו; וכן, הרבה אנשים שהצהירו שהם לא יתקרבו למחשב או לכל אמצעי טכנולוגי מתקדם, מתחברים, משתמשים, נהנים ומרוויחים מהתועלת שלו".
קראו עוד:
"למרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד מגיעים בין היתר מטופלים אחרי נפילות, תאונות, או ניתוחים אורתופדיים וכן אנשים אשר זקוקים לשיקום נוירולוגי, למשל אחרי אירוע מוחי, פגיעת ראש וכדומה" מסבירה ד"ר טטיאנה ונדר, סגנית מנהל המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד. "אנו מסתכלים על מטופל שמגיע לבית החולים בראייה הוליסטית, ועובדים בצוות רב מחלקתי על מנת לקדם את תהליך השיקום ולהחזיר את המטופל לתפקוד מירבי, ככל הניתן. לצד הצוות המיומן, אנחנו עמלים כל העת על רכישת טכנולוגיות חדשות. זאת, לאור מחקרים רבים בתחום השיקום, שהוכיחו כי שימוש בטכנולוגיות מייצר שיתוף פעולה טוב יותר עם המטופל ובכך גם שיפור בתהליך וקיצור משך ההחלמה".
גפן ויס מוסיפה לדבריה של ד"ר ונדר: "כמרפאים בעיסוק, המטרה שלנו היא לשפר את תפקוד המטופל, הן ברמה הבסיסית של להתלבש ולהתקלח והן ברמה המורכבת יותר של לעשות קניות, לבשל, לנהוג ועוד. השימוש בטכנולוגיות מסייע לנו, גם לייצר התאמה אישית למטופל וגם לגייס אותו על ידי יצירת עניין והגדלת המוטיבציה".
"לדוגמה", היא אומרת, "יש לנו בבית החולים מערכת בשם - See me, שפותחה במיוחד לשיקום, וכוללת אפשרויות להתאמת המשחק לסוג התרגול המוטורי והקוגניטיבי המומלץ לשיקום המטופל. המטופל למעשה רואה את עצמו בטלוויזיה שמולו, ובעזרת תנועה הוא מפעיל את ה"משחק": הוא יכול לפגוע בכדורים או להזיז אביזרים באמצעות תנועת ידיים. העבודה באמצעות משחק טכנולוגי מגבירה את המוטיבציה לבצע את התרגול בזכות ההנאה, האתגר והתוצאה הברורה שנראית לעין במשחק. גם במחקרים נראה שבזכות פעילויות מסוג אלו יש יותר תנועה, תזוזה וחזרות של תנועה מאשר באמצעים אחרים".
אצל מטופלים הנזקקים לשיקום קוגניטיבי, לדוגמה, לאחר אירוע מוחי, נעשה שימוש על ידי הצוות המטפל בטכנולוגיה מתקדמת נוספת, הנקראת MYRO. "מדובר בטאבלט טאצ' גדול, עליו יש "משחקים" המסייעים למטופל לבצע מטלות קוגניטיביות כגון מיון, סריקה, שימור או פיצול קשב, במטרה לשפר את התפקוד. לטכנולוגיה יש מספר רמות, ולמטפל יש שליטה ובקרה- האם המטופל נשאר באותה רמה או שהוא מתקדם".
לצד התרגול של מיומנויות פיזיות וקוגניטיביות, גפן ויס מוסיפה כי גם בתהליך החזרה לנהיגה עושים בהרצפלד שימוש בטכנולוגיות מהמתקדמות ביותר בארץ. "סוגיית הכשירות לנהיגה היא סוגיה מורכבת וחשובה, בייחוד עבור מטופלים שרוצים להמשיך בחיים. ישנם מצבים רפואיים כמו פרקינסון, טרשת נפוצה, אירוע מוחי ואחרים, אשר עלולים לפגוע ביכולת הנהיגה. אנחנו רואים שאנשים מוכנים לוותר על דברים רבים, אבל לא על היכולת לנהוג, שנתפסת אצלם כסמל להמשך התפקוד ולעצמאות". היא אומרת. "לצד זאת, חשוב להבין שנהיגה טומנת בחובה אחריות רבה, ואנחנו צריכים להיות סמוכים ובטוחים שלאדם יש את היכולת, לפני שהוא "עולה על ההגה". לשם כך, יש לנו מרפאות בעיסוק מוסמכות המבצעות הערכות כשירות נהיגה. הערכות אלו כוללות בדיקות מוטוריות, קוגניטיביות, שימוש בסימולטור נהיגה המתקדם בארץ ובדיקת נהיגה בפועל בכביש עם מורה נהיגה. הסימולטור נותן לנו אינדיקציה ראשונית בסביבה בטוחה עבור המטופל. בזכות השימוש בסימולטור הנהיגה המתקדם אנו יכולים לבחון מרכיבי נהיגה כגון - הבחנה בגירויים בכביש, מהירות תגובה להימנעות מהתנגשות, יכולת הפעלת כוח על דוושות הרכב, הפניית קשב למסיחים בדרך ועוד. בנוסף, מעבר להערכת כשירות המטופל לנהיגה, הסימולטור משמש גם ככלי לטיפול קוגניטיבי לשיפור המרכיבים בהם המטופל חווה קושי. כך, מתאפשר תהליך שיקום המגדיל את סיכוייו של המטופל לחזור לנהוג".
חשיבות תזונה בריאה
ד"ר הילה זהרוני, מנהלת יחידת הדיאטה והתזונה, המרכז הרפואי הרצפלד, מסבירה על חשיבות התזונה בשיקום. "תת תזונה היא בעיה שכיחה בקרב מטופלים לאחר אשפוז ארוך ועלולה לתרום לירידה במצב התפקודי ולמוגבלות. ממחקרים נמצא שכ49-67% מהמטופלים המגיעים לשיקום סובלים מתת תזונה וכ 40-46.5%, סובלים מסרקופניה .
תת תזונה וסרקופניה קשורות גם לתוצאות שיקום פחות טובות ולירידה בתפקוד הפיזי ולמוגבלות, ולכן היום ברורה המשמעות הגדולה והחשיבות של שילוב תזונה מתאימה בכל מהלך התהליך השיקומי , הן כתרומה לשיפור מצבו הפיזי של המטופל ושיפור היכולת שלו לעבור את התהליך הפיזי של השיקום והן מההיבט של איכות חייו של המטופל.
"אנשים לעיתים נוטים לחשוב שתהליך השיקום כולל רק את הפעילות הפיזית שהם מבצעים ולא מספיק מודעים למצב התזונתי בו הם נמצאים ולחשיבות התזונה לתהליך. כאן בהרצפלד אנחנו משלבים את הטיפול התזונתי כבר מתחילת השיקום ומאפשרים התאמה תזונתית נאותה בכל שלבי השיקום ע"י ליווי של דיאטנית לאורך כל התהליך.
"מכשיר הקלורימטר מאפשר מדידה מדויקת של ההוצאה האנרגטית במטופלים אשר לא ניתן להעריך את הדרישה הקלורית שלהם. ההערכה הקלורית אשר מתקבלת ע"י הקלורימטר נחשבת ל- Gold Standard בספרות המקצועית. באמצעות הקלורימטר ניתן לקבוע דרישות תזונתיות מדוייקות ובכך לספק למטופלים טיפול תזונתי מיטבי. הביו-אימפדנס הינו מכשיר נוסף הקיים בב"ח , מאפשר הערכה מדויקת של הרכב הגוף [מסת שריר ושומן] , מחובר לגוף באמצעות אלקטרודות. הטכנולוגיה העדכנית מאפשרת את רמת הדיוק הגבוהה ביותר הקיימת כיום, ומצליחה לשקף את הפרופיל הייחודי של המטופל ובהתאם לכך מתאפשר טיפול תזונתי מתאים ומדויק יותר".
חדר כושר למוח
אפרת נווה, מרפאה בעיסוק בהרצפלד, מרכזת תחום שיקום ראייה וחדר כושר למוח, מספרת שבהרצפלד קיים גם "חדר כושר למוח". "כמו שעובדים בחדר כושר רגיל על השרירים ועל הגוף, כך עובדים בחדר הכושר למוח על המוח - על קשב, זיכרון, תפיסה חזותית, גמישות מחשבתית, ופעולות נדרשות ליום יום. זאת למעשה תוכנת מחשב שיש בה תרגילים שונים, משחקים, ואנחנו עובדים עם המטופל על התפקוד הרצוי. לדוגמה, אם רוצים לשפר את הזיכרון, המטופל מבצע תרגילי זיכרון באמצעות משחקים שונים בחדר הכושר למוח, תוך שהמרפאה בעיסוק מלמדת ומדריכה אותו כיצד להשתמש באסטרטגיות חשיבה שונות שמשפרות את יכולתו לזכור".
נווה מדווחת כי מחקרים מראים שככל שהמטופל משחק יותר, הוא משפר את מיומנויות המשחק שלו, אבל זה לא בהכרח משליך על התפקוד היום יומי שלו באותו התחום. "לכן", היא מסבירה, "אנחנו לא מאפשרים למטופל פשוט לעבוד על התוכנה, אלא מלווים אותו ועובדים איתו על התרגום של האסטרטגיות לעשייה בפועל – לשפר ולשקם את התפקוד בחיי היום-יום, ולא רק במשחק".
מה הקשר בין אפליקציות, אפס כבידה והליכון מתקדם?
עמרי קנוטופסקי, פיזיותרפיסט, רכז תחום נוירולוגיה במחלקת הפיזיותרפיה ב"הרצפלד", מספר על אמצעי חדשני ומתקדם נוסף, והוא הליכון Gait better: "מדובר בהליכון מסילה רגיל, עליו הולך המטופל, כאשר הוא מחובר לרתמה (לשם בטיחות). אבל בהליכון הזה קיימת גם מצלמה עם חיישנים המזהים את תנועת הרגליים של המטופל. הפיזיותרפיסט מסמן את רגלי המטופל והמצלמה מזהה אותן. על גבי המסך הממוקם בקדמת ההליכון, המטופל יכול לצפות במסלול הליכה משתנה ובאמצעות תנועת הרגליים שלו לנווט ליעד אליו התבקש להגיע. במהלך ההליכה, ועל פי החלטת הפיזיותרפיסט, יתמודד המטופל עם מכשולים שונים על ידי הרמת הרגליים או שינוי בגודל הצעד ויקבל משוב שמיעתי וויזואלי המעידים על הצלחה או כישלון בביצוע המשימות השונות. השימוש במכשיר מאתגר גם אלמנטים קוגניטיביים כמו שיקול דעת, תעדוף ומיקוד קשב".
קנוטופסקי מסביר כי שיפור התפקוד, הוא הדבר החשוב ביותר במקצוע הפיזיותרפיה, כאשר "השימוש בטכנולוגיה מתקדמת, מסייעת להפוך את הטיפול הפיזיותרפי למגוון, מעניין ויצירתי ויכול לענות על צרכים שונים". כך לדוגמא, הוא מספר על מכשיר טכנולוגי נוסף בו עושים שימוש הפיזיותרפיסטים בהרצפלד, והוא מכשיר האנטי גרביטי: "מכשיר זה מאפשר למטופל לתרגל הליכה בנשיאת משקל פחותה ובכך לסייע בהורדת כאב, בגיוס כל מערכות הגוף לצורך התרגול, בשיפור תבנית ההליכה ותפקוד מערכת הלב-ריאה".
הטכנולוגיה האחרונה עליה מספר קנוטופסקי, והיא לא האחרונה בה עושים שימוש בהרצפלד, היא דווקא אפליקציה: "wise-care היא אפליקציה לשימוש אישי, אליה מוזנת תוכנית תרגול אישית מותאמת ותזכורת יומית לביצוע התכנית. המכשיר נותן מענה נהדר לתרגול בשעות הפנאי, כתרגול לשעות הפנאי, במחלקה, כשאין טיפולים אחר הצהריים, או אפילו כתרגול בבית".
קנוטופסקי מוסיף: "ישנם כלים נוספים שנועדו לתמוך בטיפול הקונבנציונאלי והם משולבים באופן יום יומי במהלך העבודה. כל טכנולוגיה בעלת ערך מוסף אחר לטיפול, האחת מסייעת לשיפור שיווי משקל, האחר תשפר את מהירות תגובה וכדומה וכולן יחד תורמות לשיפור תפקודו של המטופל בשיקום".
ד"ר ונדר מסכמת: "טכנולוגיות רבות משתלבות היום כחלק בלתי נפרד מהטיפול, הן מגוונות את עבודת המשתמש ומאפשרות קשת רחבה יותר של טכניקות תרגול. האוכלוסייה המבוגרת והצעירה נהנית ממגוון של שיטות המאפשרות להתאים את החליפה השיקומית לכל אחד ואחת, להוסיף עניין, אתגר, הנאה ומשחק לטיפול עצמו. אבל חשוב להבין, הטכנולוגיה היא לא חזות הכל – היא רק האמצעי. בסוף של יום, ההון האנושי המיומן והמקצועי שלנו הוא זה שמוביל לתוצאות טובות פעם אחר פעם. הטכנולוגיה – רק מסייעת".
בשיתוף המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד מקבוצת כללית
