חמישה בני אדם טבעו למוות בחופי ישראל בסוף השבוע האחרון - בחדרה, ליד קיסריה, בנהריה ושניים בבת ים. המקרים הטרגיים האחרונים הציפו התלבטויות אם לקחת את המשפחה לבילוי בחוף הים, וכיצד להבטיח שכולם ישובו הביתה בשלום. איך ניתן לרחוץ בים באופן בטוח, ובעיקר - איך נצליח להיחלץ בשלום לחוף במצב חירום שבו נסחפנו לעומק הים? ארבעה מצילים משתפים בטיפים חשובים: לנסות לשמור על קור רוח למרות הבהלה הטבעית, לא לנסות לשחות מהר מדי ולאגור כוחות, לנסות לשחות במקביל לחוף עד ליציאה מתוך הזרם המסוכן, לנסות לצוף. והכי חשוב: לא לרחוץ בחופים לא מוכרזים או בשעות שבהן אין שירותי הצלה.
עומרי זיו, המציל הראשי של עיריית נתניה, מסביר כי הסיבה למקרי הטביעות הרבים בחודשים האחרונים היא רחצה בחופים לא מוכרזים או מחוץ לשעות הפעילות של המצילים. "ישראלים מתנהגים כמו ישראלים. הרוב הגדול מקשיב, אבל לצערי יש גם הרבה שלא. אנשים הולכים להתרחץ בחופים לא מוכרזים או מחוץ לשעות הרחצה כשאין מציל לידם, ושם קורות רוב הטביעות, גם בעונה הזו". צפו בטיפים שימושיים של מצילי הארץ להתנהלות נכונה במקרה טביעה:
טיפים של המצילים: איך להימנע מטביעה צילום: יריב
(צילום: יריב כץ)
גם אלי שוורצברג, מנהל אגף חופים בראשון לציון ומציל בעצמו, מציין דברים דומים. "רוב הישראלים שמגיעים לחוף נשמעים להנחיות המצילים ומתמקמים בחוף. 90% מגיעים לחופים מוכרזים שיש בהם תחנות הצלה, ו-10% מחפשים חופים שהם לא מוסדרים כי בא להם קצת יותר שקט. זה בסדר להיות בחלק היבשתי בחוף לא מוכרז, אבל אסור להתרחץ שם בים. הים הוא פסטורלי והוא מהנה אבל הוא עלול להיות קטלני. אם חלילה נקלעת לאיזושהי בעיה, לא יהיה מי שיחלץ אותך. כנ"ל לגבי כניסה למים מעבר לשעות הרחצה. אין להיכנס ולו לדקה אחת מעבר לשעות פעילות המצילים. לצערי זה קורה. אתה שומע את האסונות שקורים כמעט בכל החופים במדינת ישראל. יש להישמע להוראות ולהנחיות, וכך כולם יחזרו הביתה בשלום".
עומרי זיולפי זיו, בעיה נוספת שאופיינית לישראל היא אי-ציות להוראות המציל גם בחופים מוכרזים. "המצילים מסמנים את האזורים הבטוחים לרחצה. הים משתנה, הוא אמורפי, הוא יכול להיות בבוקר בשקט ובצהריים סוער ולהפך. ישראלים לא אוהבים להקשיב, הם לא תמיד נשמעים להוראות המציל ובסוף התוצאה של זה היא שהם מסתבכים והמצילים צריכים להוציא אותם. אני רואה את זה לצערי בדור היותר צעיר. אני רואה גם שימוש באלכוהול, שאנשים שותים ונכנסים למים. בני הנוער נמצאים בחופש הגדול, הם מסתובבים בשעות לא שגרתיות. לפעמים זה נגמר לא טוב".
אלי שוורצברג, מנהל אגף חופים ומציל, ראשל"צ: "המציל הוא לא בייביסיטר. מבחינת החוק ילד עד גיל 13 הוא ילד. ההורה חייב להיות איתו במים. הרבה פעמים כשיש דגל לבן אני רואה הורים יושבים בכיסאות, אוכלים, שותים, מדברים בטלפון והילדים לבד במים. זה אסור בתכלית האיסור. פקחו עין על הילדים. אל תשאירו אותם לבד, לא בחוף ובטח שלא בתוך הים"
"מדובר על בני נוער, אך לא רק", מוסיף שוורצברג, "גם אנשים די מבוגרים ששותים ונכנסים שיכורים למים עלולים לטבוע. על אף זאת, בדרך כלל בשעות ההצלה גם מי שיהיה שיכור לחלוטין וייכנס למים, אנחנו נזהה את ההתנהגות שלו וננסה לנטרל אותו מכניסה למים – וזה קורה לא אחת. חשוב שכל אחד יבין שהוא עלול להיקלע למצב שאין לו שליטה על עצמו והוא נמצא באזור מסוכן. רבותיי, אם אתם מתכוונים להיכנס למים – לא לשתות".
מהצד השני של המתרס אי-שתיית מים היא בעיה שעלולה לסכן חיים. "יש לנו המון מקרים גם של התייבשויות", מציין זיו. "אנשים באים, יושבים בשמש, לא שותים ומתמוטטים על החוף. אנשים רבים נכנסים למים ולא מרגישים צמא. יש להרבות בשתייה, להתגונן מהשמש על ידי חבישת כובעים וביגוד מתאים, ולשבת בצל. חשוב מאוד להקפיד גם עם ילדים על שתיית מים בחוף. השמש והמאמץ של השחייה וההתרגשות והריצה והמשחקים – ילדים מתייבשים".
אלי שוורצברגצילום: יריב כץמה עושים במקרה של טביעה? איך מגיעים בשלום לחוף מבטחים?
"כלל האצבע בהתנהגות במים הוא תמיד לנסות להישאר רגועים", מסביר זיו. "אנשים בסופו של דבר מתנגדים לזרם ושוחים בכל הכוח. גם השחיין הכי טוב לא יכול לשחות נגד הים. הם מתעייפים וטובעים. יש לשמור כוחות, לצוף, לא לאבד עשתונות. הים לבד יוציא אותך החוצה. עד כמה שזה קשה במצבים האלה, יש לשמור על קור רוח. אבל אני מדגיש: בואו לא נגיע לזה, נהיה חכמים לפני ונלך למקומות הבטוחים והמסודרים".
"לעולם אין לנסות לשחות לכיוון החוף", מדגיש שוורצברג. "כולם חושבים שיש מערבולות בים, אך אלה לא מערבולות, אלא תעלות הנוצרות מסחף מים חזרה אל הים. כשהמים חוזרים חזרה אל הים הם חורצים תעלה. התעלה הזו היא קטלנית כי היא מטעה. האדם הסביר חושב שהאזור הזה יותר שקט אך הוא בעצם סוחף אותך לעומק. הזרם הזה עוצמתי ומהיר יותר משחיין אולימפי. כל אדם שינסה לשחות נגדו ולהגיע לחוף חורץ את דינו. יש לצעוק מיד הצילו, להרים ידיים שייראו אותך ויקראו לכוחות ההצלה. עד שיגיעו כוחות ההצלה ניתן לשחות צפונה או דרומה בצדי התעלה או לנסות לעלות על גבעת חול. ניתן גם לצוף ולתת לזרם לסחוף אותך פנימה קצת לעומק. אין עם זה בעיה כל עוד אתה יודע לצוף".
יוסי אריאלצילום: דוברות עיריית חיפהיוסי אריאל מוסיף טיפים משלו: "חשוב מאוד לא להיבהל. פשוט לזהות איפה הגלים, ולתת לזרם לקחת אתכם לכיוון ההוא. במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף (כמו באיור הבא) עד שתצאו מחוץ לזרם, באזור שבו הגלים נשברים, עד שתמצאו את עצמכם 'נזרקים' לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם. אם אתם עייפים מדי לשחות הצידה אל מחוץ לזרם, נסו להסתובב, לשכב על הגב ולצוף על המים. זכרו שמרבית מקרי הטביעה הם תוצאה של עייפות, בליעת מים, ולחץ של מי שנאבק בזרמים החזקים הללו ומאבד כוחות".
ומה עושים אם רואים שאדם טובע לנגד עינינו?
אלי שוורצברג, המציל מראשון לציון, מדגיש לא לעשות טעויות שבהרבה מקרים יכולות להיות קטלניות. "מבחינתנו, טביעה המונית זה יותר מטובע אחד, ומתי זה קורה? כשאדם צועק הצילו ומישהו קופץ לעזור לו. אותו טובע, אין לו קרקע מתחת לרגליים. הוא צועק, הוא רוצה להישאר עם קנה הנשימה מחוץ לפני המים. מי שיבוא לעזור לו לא מכיר את שיטות ההצלה או את הים. אותו טובע ייאחז במי שבא להציל אותו, יישען עליו ויטביע גם אותו כי גם הוא בתוך הזרם. כאשר אתם מבחינים מבחין באדם שטובע שצועק הצילו יש להוציא מיד קריאה למד"א. אנחנו כמצילים גם מקבלים קריאה. זה עובר למוקדי רשויות מקומיות שמקפיצים את המצילים. דבר שני יש לצעוק לאדם שאתם רואים שיחזיק מעמד, כי הוא עלול להתייאש".
יוסי אריאל, מציל בעיריית חיפה, על סדר הפעולות במקרה של טביעה: "חשוב מאוד לא להיבהל. פשוט לזהות איפה הגלים, ולתת לזרם לקחת אתכם לכיוון ההוא. במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף עד שתצאו מחוץ לזרם, באזור שבו הגלים נשברים, עד שתמצאו את עצמכם 'נזרקים לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם"
שמירה על ילדים קטנים קריטית. במקרה הטוב הם עלולים ללכת לאיבוד, ובמקרה הגרוע יותר עלולים לטבוע בגלל חוסר תשומת לב של ההורים. "יש לנו המון ילדים שהולכים לאיבוד בקיץ", אומר עומרי זיו, המציל הראשי של עיריית נתניה. "מגיעים הרבה אנשים לחוף, וילד מאבד כיוון. חשוב להסביר לילדים איפה נמצאת תחנת ההצלה שבה יושבים המצילים, כי היא תמיד גבוהה ובולטת, ולהגיד להם שאם הם הולכים לאיבוד להרים את הראש ולגשת לתחנה. בנוסף, חשוב מאוד להשגיח על הילדים במים ולא להתעסק בטלפונים. זה אחד מגורמי הסיכון הגבוהים ביותר בחוף".
"המציל הוא לא בייביסיטר"
"אני הכי פוחד מדגל לבן. מדוע? כי כשיש דגל לבן הורים מרשים לעצמם יותר, יש להם איזה ביטחון, הם אומרים לעצמם 'איזה יופי, יש בריכה והילדים יכולים לרוץ לבד למים כי יש מציל", מוסיף שוורצברג. "המציל הוא לא בייביסיטר. מבחינת החוק ילד עד גיל 13 הוא ילד. ההורה חייב להיות איתו במים. הרבה פעמים כשיש דגל לבן אני רואה הורים יושבים בכיסאות, אוכלים, שותים, מדברים בטלפון והילדים לבד במים. זה אסור בתכלית האיסור. פקחו עין על הילדים. אל תשאירו אותם לבד, לא בחוף ובטח שלא בתוך הים".
גם אלה שעושים ספורט ימי צריכים לקחת לתשומת לבם את כללי הבטיחות במים. "בסוף השבוע האחרון הרבה אופנועי ים נכנסו גם לחוף המוכרז וגם לחוף הלא-מוכרז", מספר יוסי אריאל, מנהל תחנת ההצלה בחוף הסטודנטים בחיפה. "היה לנו סיפור של אופנוע ים שנכבה לו המנוע ולאט-לאט הוא נסחף עם הגלים לכיוון החוף. זה מסכן את הציבור. היה עלינו לצאת, לחלץ ולגרור אותו לשיטור הימי. חשוב שמי שנוסע עם אופנוע ים, שייקח איתו מכשיר טלפון כדי שיוכל לדווח במקרים כאלה. במקרה אחר בסוף השבוע האחרון אופנוע ים התהפך, הוזנקנו לשם והוצאנו את האנשים שנלכדו מתחת לאופנוע. מי שלא מיומן בנהיגה, שלא ייכנס עם האופנוע. חשוב לא לתת לאנשים שאין להם רישיונות לנהוג. היכנסו רק לאזור מותר כדי שלא תסכנו אחרים".
הוא מוסיף: "בנוסף, אם יש גולשים באזור, ניתן להיעזר בהם. גולשים לרוב גולשים באזורים אסורים כי אסור להם לגלוש בחוף מוכרז. הגולש חותר אל הטובע וברגע שהטובע אוחז בגלשן הצלת אותו – נגמרה הפעולה, הוא יכול להיות גם שעה במים עד שיגיעו המצילים. אם אין גולש ויש חבר'ה על החוף שמשחקים כדורעף, ניתן לקחת את הכדור ולהשליך אותו לכיוון הטובע. ברגע שהוא ייאחז בכדור הוא יצוף. חשוב מאוד – אם החלטתם להיכנס למים להציל טובע, רק עם כלי צף. לעולם לא להיכנס עם ידיים חשופות. זה כמו לצאת למלחמה בלי נשק".
גם בבריכה חשוב לשמור על בטיחות, במיוחד כאשר מדובר על ילדים קטנים. "רוב הטביעות בבריכה הן של ילדים, לא של מבוגרים", אומר דניאל לוי, מציל בעיריית אשקלון. "המציל לא יכול להשתלט על כל הקהל. צריך להבין את זה שהמציל לא רואה את כולם. חשוב לא לשחרר את הילדים לבד בבריכה ולהגיד 'בסדר, יש מציל'. לא להסתמך על כלי ציפה כמו מצופים ולשלוח את הילדים לבד למים. להבין את הגבולות שלנו: בנאדם שלא יודע לשחות, אין לו מה לתפוס במעקה ולנסות להגיע למים העמוקים. שיישאר איפה שהוא מצליח להגיע ולדרוך בצורה בטוחה".
אם בכל זאת נתקלתם בבעיה, מציין לוי כלל בטיחות חשוב. "רוב הבריכות לא עמוקות, אך במקרה של טביעה כל אדם יכול לתת לעצמו לשקוע לקרקעית, לקפוץ, וברגע שהראש יוצא מהמים לצעוק למציל. הוא ישמע אותך ויבוא לעזור. גם אנשים מסביב יוכלו לתת יד. אני מאחל לכולנו עונת רחצה בטוחה".
