בכל פעם שיש בדרום הסלמה ביטחונית חריגה או מבצע צבאי, מדווחים תושבי האזור שהם סובלים מלחץ נפשי יוצא דופן. עכשיו יש לכך הוכחה מדעית: שעונים חכמים שניתנו לתושבי הדרום במהלך מבצע "שומר החומות", לפני כשנתיים, במסגרת מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הוכיחו שנגרם להם נזק פיזיולוגי ונפשי גדול יותר מזה שנגרם לישראלים שגרים באזורים אחרים.
קראו עוד:
מהמחקר עולה כי תושבי הדרום חוו שינויים בכל אחד מהמדדים האובייקטיביים שנוטרו: התארך הזמן שהם הקדישו להתבוננות במסך הטלפון הנייד, מספר הצעדים ירד, קצב הלב הממוצע עלה, הזמן ללא תנועה עלה, זמן הערות במהלך השינה עלה, ושעת ההירדמות התאחרה. במקביל, נצפתה הרעה בכל המדדים הסובייקטיביים שדווחו על ידי המשתתפים: מצב הרוח הורע, רמת הסטרס עלתה, מספר המפגשים החברתיים ירד, פרק הזמן שהוקדש לספורט התקצר, משך השינה התקצר, ואיכות השינה הורעה.
הנשים והצעירים הושפעו יותר
המחקר נולד כשהחוקרים הבחינו שלרופאי משפחה אין מספיק נתונים רפואיים כשהם באים לאבחן מטופל. בעקבות זאת פתחו במחקר קליני רחב, שבמהלכו צוידו אלפי ישראלים מכל קבוצות האוכלוסייה בשעונים חכמים ובאפליקציה ייעודית שפותחה במיוחד, ובאמצעותם הם ניטרו את בריאותם באופן יומיומי. המטרה המקורית הייתה לנטר הידבקות במחלות מדבקות כמו קורונה, אבל מבצע "שומר החומות" סיפק לחוקרים הזדמנות נדירה לבדוק שינויים פיזיולוגיים ונפשיים של אזרחים בזמן מלחמה.
עד מאי 2021 הספיקו החוקרים לגייס 954 ישראלים ולצייד אותם בשעונים החכמים. כשהחל המבצע, ב-10.5, השעונים החכמים כבר מדדו את השפעתו. כך, למשל, קצב הלב של אחד הנבדקים, שעמד על 50 פעימות בדקה במצב שגרה, קפץ ל-76 פעימות בדקה ברגע שנשמעה אזעקה, וחזר לקדמותו רק לאחר 20 דקות.
במהלך הניסוי עקבו החוקרים אחר 12 מדדים שונים, שחלקם נאספו מהשעונים באופן אובייקטיבי, וחלקם דווחו על ידי המשתתפים באמצעות האפליקציה. בכולם נצפתה הרעה משמעותית. מהממצאים עלה שהדרומיים בילו יותר זמן (6.2 שעות) מול המסך מתושבי המרכז (5.3 שעות), ושתושבי המרכז בילו יותר זמן מול המסך מתושבי הצפון (5 שעות). מגמה דומה נצפתה גם במדדים אחרים, כגון מצב רוח (3.24 בדרום, 3.45 במרכז, 3.75 בצפון), סטרס (2.8 בדרום, 2.6 במרכז, 2.3 בצפון), פעילות גופנית (20 דקות בדרום, 34 דקות במרכז ובצפון), משך השינה (6.1 שעות בדרום, 6.2 שעות במרכז, 6.5 שעות בצפון) ואיכות השינה (2.9 בדרום, 3.3 במרכז, 3.5 בצפון). הבדלים מובהקים נוספים נמצאו בין נשים לגברים ובין צעירים למבוגרים: הנשים והצעירים חרגו בזמן הלחימה יותר מהגברים ומהמבוגרים.
קצב הלב של אחד הנבדקים, שעמד על 50 פעימות בדקה במצב שגרה, קפץ ל-76 פעימות בדקה ברגע שנשמעה האזעקה, וחזר לקדמותו רק לאחר 20 דקות
התברר גם שמיד בסיום המבצע חזרו כל המדדים לקדמותם, נתון שמוכיח את החוסן הנפשי של הישראלים. עם זאת, החוקרים הבחינו שאלו שגרים סמוך לעזה ושהיו נתונים להתקפות טילים תכופות ומסוכנות יותר, שילמו מחיר נפשי ופיזיולוגי גדול יותר מאלו שחיים במרכז הארץ, ואילו תושבי המרכז שילמו מחיר גדול יותר מתושבי הצפון.
המחקר הבא - משהו אחר לגמרי
פרופ' ארז שמואלי, ממובילי המחקר, אומר: "טוב לראות שמיד בתום המבצע חזרו האזרחים לשגרה, אבל קשה לדעת איך הם הושפעו קלינית. במהלך מלחמה יש פגיעה משמעותית בהרבה אספקטים בחיים. המדינה צריכה לדעת מה קורה לאזרחיה בזמן מלחמה, ולהעניק תמיכה מיוחדת לקבוצות שמועדות יותר לפגיעה. במחקר המשך צריך יהיה לאתר אינדיבידואלים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה ולא חזרו לשגרה בסיומה. אנחנו משערים כי תמיכה מהירה וממוקדת לאנשים אלו עשויה למנוע התפתחות של תסמונת דחק פוסט-טראומטית".
פרופ' ברוריה עדיני, ראש החוג לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הוסיפה: "סטרס יכול להחריף סימפטומים של חרדה, דיכאון, עצבנות וחוסר שקט. זה לא אומר שכל מי שחווה מתח ביטחוני יפתח תסמינים זהים. תקופה כזו יכולה לגרום לעלייה בסטרס אבל גם להעצים את האדם".
בצוות החוקרים השתתפו גם פרופ' דן ימין והדוקטורנטים מירב מופז ומתן יחזקאל מהפקולטה להנדסה, פרופ' נגה קרונפלד-שור מהפקולטה למדעי החיים ופרופ' חיים עינת מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו. הממצאים שלהם פורסמו בכתב העת Communication Medicine. בקרוב יבדקו החוקרים איך הגיבו הנחקרים שלהם לאירוע משמעותי אחר שחוו – המונדיאל.
