הפעם השנייה שבה ניצלו חייו של סמי פרחאת (43) הייתה לפני כשבוע, כשחור גדול ומסכן חיים שהתגלה בליבו תוקן. סיעור מוחות שקיימו מומחים מבתי חולים שונים חסך את הצורך בניתוח לב פתוח, והחור נסגר בסופו של דבר בצנתור חריג שהתקיים במרכז הרפואי כרמל. צפו בו מספר על מה שאירע:
כך ניצלו פעמיים חייו של סמי
(צילום: דוברות בית חולים כרמל)
גם את הצלת החיים הראשונה שלו, שלוש שנים קודם לכן, חייב פרחאת, אב לשתי בנות ובן מדליית אל כרמל, לרופאים מהמרכז הרפואי כרמל. "בתחילת 2021 חליתי בקורונה קשה מאוד. עברתי החייאה, הרדימו והנשימו אותי. במשך חצי שנה אושפזתי מחוסר הכרה ביחידה לטיפול נמרץ כללי בכרמל". בשלושת חודשי האשפוז הראשונים לא ניכר כל שיפור במצבו וסכנת חיים ריחפה מעליו. בניסיון להציל את חייו של פרחאת, הוא חובר לאקמו, מכשיר חמצון חוץ-גופי המדמה פעולת לב-ריאה, למשך יותר משלושה חודשים. פרק זמן זה נחשב לארוך במיוחד, אבל האקמו בסופו של דבר הציל את חייו.
"בהדרגה נותקתי מהמכשיר וחזרתי לנשום בכוחות עצמי. ההתאוששות לקחה זמן", משחזר פרחאת. בגופו לא נשארו שרידים מהקורונה הקשה שבה לקה וכמעט מת בגללה. הוא חזר לחיים מלאי פעילות של אדם צעיר ובריא, עד למהלומה נוספת שספג. "לפני כשבועיים הוא הגיע שוב לבית החולים, כשהוא סובל מעייפות ומקוצר נשימה במאמץ", מתאר פרופ' אבינעם שירן, מנהל המערך הקרדיולוגי בכרמל. "בהתחלה חשבנו שכתוצאה מהקורונה נוצרה בעיה בשריר הלב, ולכן אשפזנו אותו לבירור. בבדיקת אקו לב אובחן שהחדר הימני של הלב גדול. המשכנו את הבירור בבדיקות משודרגות ומדויקות - CT ו-MRI של הלב".
כשהתקבלו התוצאות נדהמו הרופאים. "בליבו של המטופל אובחן חור יוצא דופן בממדיו, בקוטר 11 מ"מ, שנפער במיקום יוצא דופן, נדיר ובעייתי לטיפול - בין עורק הריאה הימנית לבין הווריד הנבוב העליון, שמנקז את הדם מפלג הגוף העליון ללב", מתאר פרופ' שירן. ברוב המקרים, חור בלב הוא מולד ומזוהה בדרך כלל כבר בגיל הילדות. לכן הרופאים לא הבינו כיצד נוצר החור בליבו של פרחאת. "ההערכה שלנו היא שהחיבור הממושך לאקמו אמנם הציל את חייו מהקורונה הקשה, אבל כעבור שלוש שנים גם סיכן אותו, משום שהצינורית (קנולה) של האקמו שהוחדרה לליבו לתקופה ממושכת, כרסמה בווריד הנבוב וגרמה להיווצרות חור גדול ממדים".
4 צפייה בגלריה
מימין: מנהל היחידה לטיפול נמרץ כללי ד"ר אריק עדן, מנהל המערך הקרדיולוגי פרופ' אבינעם שירן, מנהל יחידת הצנתורים בשניידר ד"ר אלחנן ברוקהיימר ומנהל יחידת הצנתורים פרופ' רונן יפה
(צילום: אלי דדון-דוברות בי"ח כרמל)
הדלף בלב גרם לכך שהדם לא הוזרם כרגיל לריאות, אלא חזר לחדר הימני בלב וגרם לעומס כבד עליו. "החדר הימני עבד בתפוקה כפולה, והעומס עליו היה רב. זה הסביר את העייפות ואת קוצר הנשימה שחש המטופל", אמר פרופ' שירן. מרגע הגילוי המפתיע הבינו הרופאים במערך הקרדיולוגי שחלון ההזדמנויות להציל את חייו של פרחאת קצר. "התייעצנו עם ד"ר ארז שרוני, מנהל מחלקת ניתוחי לב וחזה בכרמל, שהמליץ על ניתוח לב פתוח, אבל הסכים לבדוק חלופות טיפול בצנתור". מחוזקים בדעת מומחה מתחום מקביל, יצאה ההכנה המורכבת לדרך.
ד"ר רפי הירש, מנהל היחידה למומי לב במבוגרים מהמרכז הרפואי רבין (בילינסון), שאליו הועברו ההדמיות של פרחאת, הדפיס בתלת-ממד מודל של העורקים, כלי הדם והחור, שסייע למצנתרים לדייק את הפעולה. בהמשך פנו רופאי כרמל גם לד"ר אלחנן ברוקהיימר, מנהל יחידת הצנתורים במרכז שניידר לרפואת ילדים. "לא אחת מזעיקים אותי לבתי חולים שונים לסייע בסגירת חורים באמצעות צנתור. רכשנו ניסיון רב בטיפול בלב קטן של ילדים קטנים מאוד, ואנחנו עושים דברים גדולים בלבבות קטנים, מה שמכשיר אותנו לטיפול גם במבוגרים".
פרופ' שירן וצוותו העבירו למומחה משניידר את ההדמיות וביקשו את חוות דעתו. "הם התיעצו איתי אם ניתן לסגור את החור במהלך צנתור ולחסוך ניתוח לב פתוח. הגבתי בחיוב והגעתי לבית החולים כרמל, שם הצטרפתי לצוות המצנתרים", סיפר ד"ר ברוקהיימר.
ניתוח לב פתוח, שהוא האופציה המקובלת במצבים אלה, היה עלול לסכן את פרחאת. "הוא אמנם התאושש מהקורונה, אבל פתיחת בית חזה הייתה עלולה לאתגר יתר על המידה את הריאות ואת הלב שלו. ולכן החלטנו ללכת על אופציית הצנתור, כשאנחנו מגבים את עצמנו בחדר ניתוח זמין, לכל סיבוך שעלול להתרחש", שחזר פרופ' שירן. אחרי שהורדם, עבר פרחאת הליך צנתור רגיל. "באמצעות צנתר שהוחדר למפשעה, הועבר תיל מתכת גמיש, עם שסתום ייחודי שהותקן בקצהו, הונח על החור בלב וסגר אותו היטב".
הפעולה נמשכה שעתיים מורטות עצבים ונגמרה בהצלחה. למחרת, כשהוא כבר על רגליו ומצהיר שהוא חש בטוב, שוחרר סמי פרחאת לביתו.
