השמנת יתר היא מחלה של העולם המודרני ומסכנת את בריאות העולם: ארגון הבריאות העולמי (WHO) חשף בסוף השבוע שאחד מכל שמונה אנשים בעולם סובל מהשמנת יתר. הנתונים החדשים הראו שבשנת 2022 יותר ממיליארד אנשים בעולם סובלים מהתופעה.
עוד פורסם כי מאז 1990 השמנת היתר הוכפלה בקרב מבוגרים ועלתה פי ארבעה בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 19. בנוסף, 43% מכלל המבוגרים סובלים ממשקל עודף.
לפני שנתיים אימצו מדינות רבות את תוכנית ארגון הבריאות העולמי למיגור ההשמנה. עד כה, כ-31 ממשלות מובילות את הדרך לבלימת מגפת ההשמנה על ידי יישום של אותה התוכנית. בין הפעולות שהחליטו לנקוט: סימון מזון ומשקאות מזיקים ומשמינים, חינוך וקידום מודעות ציבורית לתזונה נכונה ופעילות גופנית, תמיכה בהנקה ועוד. לפי ארגון הבריאות העולמי, השמנת יתר עלולה לגרום למחלות לב וכלי דם, סוכרת וסוגי סרטן שונים.
ובינתיים בארץ, ההתעסקות בהשמנת יתר הפכה ליומיומית, כך מעידה ד"ר סיגל סופר, דיאטנית ראשית במאוחדת, המספרת שבעקבות מצב התחלואה המדאיג יצרו בקופה רשם השמנה שעוקב אחרי תמונת המצב העגומה: "היום 50% מהמבוגרים שלנו חיים עם עודף משקל ו-22% עם השמנה, שזה חמור יותר. בקרב בני נוער בערך 30% בגיל 18-12 סובלים מעודף משקל ו-15% סובלים מהשמנה, ואצל ילדים 16.5% סובלים מעודף משקל.
ד"ר סיגל סופרצילום: ענבל מרמריד"ר סיגל פרישמן, דיאטנית ארצית של בתי החולים בכללית, מאשרת גם היא את הנתונים: "אנחנו נמצאים במקום גבוה בעולם, וזה לא מפתיע מאוד כי אנחנו אוכלים אוכל מערבי למרות שאנחנו בים התיכון".
לדברי ד"ר פרישמן, החברה הישראלית מושפעת מתרבות צריכת האוכל המוכן והאכילה המרובה מחוץ לבית שהפכה לבילוי מרכזי בקרב הישראלים, ולכך התווסף הממד של האכילה הרגשית. "בתקופות לא קלות כמו שאנחנו עוברים כרגע, יש נטייה גדולה לאכילה רגשית, לאכילה מעבר לצרכים הבסיסיים שנובעת מהמקום הרגשי, בשביל לטשטש רגשות לא נעימים, שמן הסתם כולנו חווים אותם מאז 7 באוקטובר ביתר שאת".
פרופ' נעים שחאדה: "ישראל מוגדרת כמדינה שמנה ביחס לעולם. יותר מרבע מהאוכלוסייה הבוגרת במדינה סובלת מהשמנה. זה מעל הממוצע הידוע של מדינות ה-OECD, וזה דבר שמאוד לא מחמיא לנו"
לדבריו של ד"ר רז הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה, בעתיד הלא רחוק רוב העולם יסבול מהשמנה, וכבר כיום ניתן לראות את היקף התחלואה הנלווית לה: "אם פעם חשבנו שהשמנה הולכת עם מחלות נלוות, היום אפשר להגיד שזאת אם כל המחלות". הוא מוסיף כי ישראל מובילה בעולם בקטיעות רגליים כתוצאה מסוכרת, ומספר שההשמנה מובילה ל-18 סוגים של סרטן באופן ישיר, למחלות פרקים, לחץ דם, החמרה בסוכרת, דום נשימה ועוד. "רואים את הקשר הישיר לעניין ההשמנה".
ד"ר רז הגואלצילום: רויטל טופיולפרופ' נעים שחאדה, מנהל מכון אנדוקרינולוגיה, מטבוליזם וסוכרת ומנהל המרכז לאורח חיים בריא בילדים ונוער בקריה הרפואית רמב"ם, מוסיף כי ישראל מוגדרת כמדינה שמנה ביחס לעולם. יותר מרבע מהאוכלוסייה הבוגרת במדינה סובלת מהשמנה. "זה מעל הממוצע הידוע של מדינות ה-OECD, וזה דבר שמאוד לא מחמיא לנו".
פרופ' שחאדה מוסיף שבהקשר של השמנת ילדים המצב אפילו יותר גרוע: "אחוז הילדים השמנים במדינה הוא 12% בעוד הממוצע במדינות ה-OECD הוא 10%, וזה מדאיג. 84% מהילדים השמנים הופכים להיות מבוגרים שמנים, אז לא נכון להגיד שזה חולף".
ד"ר רז הגואל: "ישנה מגמת עלייה ניכרת בחמש השנים האחרונות בהשמנת ילדים. הם הופכים להיות מבוגרים שיסבלו מהשמנה. מחלות לב, כלי דם או סוכרת שפעם היינו רואים אצל מבוגרים עכשיו רואים אצל ילדים"
פרופ' שחאדה מוסיף כי ההשמנה היא גורם הסיכון העיקרי לתחלואה הנלווית: יתר לחץ דם, סוכרת, פגיעה במפרקים, בעיות נשימתיות, חסימות נשימה בשינה, מחלות לב וכלי דם, סרטן או תמותה, ומזהיר שאותן תופעות יכולות להופיע בעשורים המוקדמים בחייהם של צעירים הסובלים מהשמנה וללוות אותם שנים רבות מחייהם.
ד"ר הגואל אומר שאנו עדים למגמת עלייה ניכרת בחמש השנים האחרונות, ומעלה בדאגה את נושא הילדים הרבים שסובלים מכך: "הילדים האלו הופכים להיות מבוגרים שיסבלו מהשמנה, ובקרב אותם צעירים שסובלים מהשמנה ומגיעים לבגרות התחלואה מקדימה, ואז שנות הבריאות שלהם מתקצרות, הם סובלים מסימפטומים יותר מוקדם לעומת אנשים עם BMI תקין. מחלות לב, כלי דם או סוכרת, שפעם היינו רואים אצל מבוגרים, עכשיו רואים אצל ילדים".
ד"ר סופר מוסיפה שגם בזמן מגפת הקורונה החולים שהיו בסיכון גבוה או בתמותה גבוהה יותר היו לרוב אנשים שסבלו מהשמנה: "השמנה קשורה למצב דלקתי שקורה בגוף, והדלקת הכרונית הזאת מביאה להרבה מאוד תחלואה".
תרבות השפע והמסכים
ד"ר פרישמן מסבירה שהשפע הגדול והזמין של המזון והמסעדות בחוץ וגם עד דלת הבית הוא גורם ישיר להשמנה: "ככל שהפיתויים גדלים ומגיעים אלינו הביתה, אז מן הסתם ההכנסה גדלה, ומצד שני ההוצאה יורדת. כלומר, לא צריך ללקט או לצוד מזון באופן יזום מבחינת חיי היומיום. נוסעים עם האוטו, מחפשים חניה הכי קרובה שיש ובקושי זזים".
ד"ר פרישמן מוסיפה שגם בעבודה מול המחשב, בעיקר מאז הקורונה, אנחנו זזים אפילו פחות, ורוב האינטראקציות האנושיות שלנו מתבצעות מרחוק דרך המסכים. אצל ילדים, אגב, המצב חמור עוד יותר, "אין יותר משחקי רחוב ולא נפגשים בחוץ. זה הולך ונהיה יותר נטפליקס ומשחקי וידאו, ופחות משחקים בגינה".
ד"ר סיגל פרישמןצילום: דוברות כלליתפרופ' שחאדה מוסיף כי פעם ילדים היו משחקים רק מחוץ לבית ורצים. כיום בגיל הזה הילדים הפכו ממשתתפים בפעילות אינטנסיבית מחוץ לבית לגיל שמשחק עם האצבע על המסכים. "זה שינוי מדהים. לצד האוכל הזמין הילד יכול לשבת מול הטלוויזיה, לצרוך 2,000 קלוריות בכמה שעות, ואחר כך עוד לאכול ארוחת ערב עם השתייה המתוקה, שהיא אויב רציני מאוד". הוא מעיד שישנה קורלציה חד-משמעית בין מספר השעות שהילד מבלה מול המסך לבין השמנת יתר, וגם בין מספר כוסות השתייה הממותקת שהוא צורך לתופעת ההשמנה. "אלו דברים שאפשר להשפיע עליהם ולהפחית אותם, וחשוב להחזיר את המס על המשקאות הממותקים".
פרופ' נעים שחאדהצילום: הקריה הרפואית רמב"םד"ר הגואל מוסיף שגם הפערים הסוציו-אקונומיים משחקים תפקיד משמעותי בכל הנוגע להשמנה, שכן אנשים עם בעיות כלכליות מתקשים הרבה יותר לרכוש ולפתח הרגלים בריאים. "הפער משמעותי יותר ככל שהמעמד נמוך יותר, אנחנו רואים את ההשמנה מוקדם יותר גם אצל נשים לעומת נשים במעמד גבוה יותר, בין היתר בגלל שיש להן יותר אפשרויות לאכול אוכל בריא, וגם המודעות שלהן לעניין התזונתי עולה בהתאם לאותם הפערים, לצד אפשרויות ספורטיביות כמו חדר כושר ואפשרות לרכוש טיפולים להשמנת יתר שאינם נמצאים בסל הבריאות".
ד"ר פרישמן מתייחסת אף היא לנושא, ואומרת כי בקרב שכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר יש פחות חינוך לפעילות ספורטיבית, לעומת מקומות עבודה נחשקים במרכז שרובם מצוידים בחדרי כושר, ומעודדים את העובדים להשתמש בהם לצד אכילה אחראית ובריאה.
ד"ר סיגל סופר: "50% מהילדים שחיים עם השמנה יהפכו לבני נוער שחיים עם השמנה, ו-80% מבני נוער שחיים עם השמנה יהפכו למבוגרים שיחיו עם השמנה, על כל המשתמע"
טיפול שמתחיל במודעות ובמניעה
לדברי ד"ר סופר, הטיפול החדש בהשמנה מתחלק לארבע שכבות: הראשונה היא מניעה; השנייה היא טיפול בעודף משקל בשלב מוקדם, לפני שהוא הופך לעלייה נוספת במשקל שהופכת להשמנה; השלישית היא טיפול רב-מקצועי בהשמנה שכולל רופאים, דיאטניות, פיזיותרפיסטים ואנשי מקצוע נוספים שיעזרו לטפל בתופעה, והשכבה הרביעית היא המוצא האחרון - הניתוחים הבריאטריים.
בעשור האחרון ישנה ירידה ניכרת במספר הניתוחים, לצד כניסתן של תרופות הרזיה לשוק. ד"ר הגואל מוסיף להגיד שאותם ניתוחים בריאטריים הם לא פתרון קסם, ואף שיש ירידה מסוימת במספר הניתוחים בארץ, ישראל מדורגת במקום גבוה בעולם במספר הניתוחים החוזרים לאחר השמנה. "זאת מחלה שצריך לטפל בה בהתאם למטופלים, ולמדנו עם השנים שהניתוח הוא רק הדחיפה - משם צריך לסגל אורח חיים ולעמוד בו לאורך זמן".
פרופ' שחאדה טוען שגם בחינוך צריך לתת חשיבות עליונה לתזונה בריאה ונכונה - "שזה יהיה חובה כמו מתמטיקה, היסטוריה ופיזיקה. הבריאות של הילדים היא הדבר הכי חשוב, והיא לא נלמדת בכמות מספקת של שעות, וזה צריך להפוך להיות שיעור רציני ביותר לילדים שלנו".
ד"ר פרישמן מסכימה, מוסיפה שצריך להיות חינוך לספורט ולתזונה נכונה, וגם מעלה את הבעיה של התחבורה הציבורית שאינה מפותחת מספיק - לכן רובנו נוהגים ברכב במקום ללכת יותר ברגל מהתחנה לבית או לעבודה, וכתוצאה מכך משמינים. "תחשוב על ניו יורק, לונדון או פריז. שם רואים אנשים הולכים, ופה לא. בפריפריה בכלל אין אפילו תחבורה ציבורית בסיסית, שם הכול נעשה ברכב, ורואים שם גם בעיה של השמנה". בהקשר הזה הוסיף פרופ' שחאדה שגם לעניין הבטיחות בדרכים יש חלק בהשמנת ילדים ונוער - כשפחות בטוח לתת לילדים להסתובב בחוץ, מסיעים אותם יותר מדלת לדלת והם זזים פחות.
ד"ר סופר מספרת שבמאוחדת יש תוכנית וירטואלית שבני הנוער יוכלו להיחשף אליה כדי לקדם אורח חיים בריא, שכוללת פגישה עם רופא, דיאטנית ושילוב פעילות גופנית בצורה דיגיטלית. היא מדגישה את החשיבות של הטיפול בהשמנה בקרב ילדים ובני נוער, ומעידה ש-50% מהילדים שחיים עם השמנה יהפכו לבני נוער שחיים עם השמנה, ו-80% מבני נוער שחיים עם השמנה יהפכו למבוגרים שיחיו עם השמנה. "חלק גדול מהם יחיו עם השמנה לאורך חייהם, וככל שנטפל בזה במקצועיות ושנקשיב למטופל, יש לנו יותר סיכוי לנצח פה".
ד"ר הגואל אומר כי אין בארץ תוכנית לאומית לטיפול בהשמנה, ואף שלדבריו יש הצהרות על כוונה לפעול בנושא, אין באמת טיפול משמעותי מצד מוסדות המדינה במגפת ההשמנה, והנושא לא נלקח מספיק ברצינות. גם מבחינה כלכלית, לדבריו, יהיה זול יותר להילחם בתופעת ההשמנה במשק בהשוואה לכל ההוצאות העקיפות שיוטלו על משרד הבריאות כתוצאות ממחלות וסיבוכים הקשורים בהשמנה. "במניעה של ההשמנה ושל הסימפטומים של המחלות האחרות אפשר לחסוך כסף וחיי אדם", הוא אומר.
