מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
ועידת סוכרת – הענות החולה לטיפול
לרבים מאיתנו ישנה נטייה טבעית לדחות ל"מחר" את כל אותם דברים חשובים שיכולים לשפר את איכות חיינו, בין אם זה פעילות גופנית או תזונה בריאה. אנחנו מהססים לעשות שינויים או משכנעים את עצמנו ב"יהיה בסדר."
עבור חולי סוכרת, הדחיינות הזו מסוכנת מאוד. חולה סוכרת עשוי להרגיש טוב אבל בפועל הסכנות אורבות לו מעבר לפינה ויכולות לפגוע באופן בלתי הפיך באיכות חייו. למרבה הצער חלק מחולי הסוכרת המטופלים מתקשים להתמיד בטיפול התרופתי ולבצע שינויים קריטיים באורח חייהם – בזמן שהם ניזונים ממיתוסים שגויים.
בפאנל שהתקיים במסגרת ועידת הסוכרת השנתית בהנחייתו של פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, ניסינו לפצח את בעיית ההיענות לטיפול במחלה. "ישנן המון סיבות לחוסר היענות או חוסר היצמדות לטיפול", אומרת ד"ר ליאת ברזילי-יוסף, מומחית בפנימית ואנדוקרינולוגיה, מכון אנדוקריני, מרכז רפואי מאיר ומשתפת שהסיבות השכיחות שהיא נתקלת בהן הן חשש מתופעות לוואי של תרופות, חוסר אמון בתרופה עצמה או הנחה שאפשר לפתור את מחלת הסוכרת בלי טיפול תרופתי בעזרת תוספי מזון לדוגמה.
ד"ר מאיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, ממרפאת DMC בקופ"ח מאוחדת, מדגישה גם את עניין התחושה הטובה המטעה. "ישנם מטופלים עם רמת סוכר לא גבוהה מאוד שמרגישים טוב. הבסיס הדרוש איתם הוא להסביר על הסיבוכים האפשריים ואיך בעזרת טיפול אפשר למנוע אותם. גם אם המטופל מגיע עם רמת סוכר של 200 ולא מרגיש את זה, בעוד כמה שנים זה כבר יגיע למצב של חלבון בשתן, פגיעה בעיניים ועלול לגרום להתקף לב, אירוע מוחי או לקטיעות איברים."
"המטופלים של היום לא פראיירים. הם יושבים וקוראים על תופעות הלוואי ממחקרים קליניים, דרך חיפוש בגוגל או תגובות של אנשים ומטופלים אחרים", מסבירה ד"ר עידית דותן, מנהלת יחידת הסוכרת והמרכז הרב-מקצועי לטיפול בהשמנה בבילינסון ומדגישה שאותן התגובות לעיתים מטעות ומפחידות. הפיתרון, לדבריה, הוא להסביר למטופל מה הוא עלול למצוא ברחבי האינטרנט ולאחר מכן לציין את היתרונות מול החסרונות של הטיפול התרופתי כולל מה עלולה להיות תופעת לוואי קיצונית שדורשת הגעה למיון.
מי שנושא באחריות רבה וביכולת השפעה הוא הרופא המטפל. ד"ר ברזילי-יוסף מציינת כי על הרופא להיות בדו-שיח כנה ואמיתי עם המטופל. "הרופא צריך להסביר את החשיבות הגדולה של התרופות. חייב להיות אמון בין הצדדים. הרופא צריך להעביר את התחושה האמיתית שהוא בא לדאוג לשלומו של המטופל ושהוא מציג לו את הידע הכי עדכני שיש כך שהטיפול יהיה מתאים עבורו. הקשבה היא מרכיב חשוב – צריכים לשמוע את המצוקות שמפריעות למטופל ולהבין מה האמונות שלו או המיתוסים ששמע."
דרך נוספת שמציעים המומחים לסייע למטופלים להירתם לטיפול היא באמצעות קשר יזום של אחים ואחיות שהוכשרו לתפקיד ומכונים "מחנכי סוכרת". "ברגע שפיתחת סוכרת אתה כבר בחלק לא קל", מדגישה ד"ר דותן, "היום יש לנו תרופות שיכולות להפוך חולה סוכרתי לאדם ללא סוכרת כלל.". לפי המחקרים, הטיפול היעיל בסוכרת עם קבלת האבחנה הוא שילוב של שתי תרופות. "התרופות היום משנות את מהלך המחלה. שתי התרופות משלימות אחת את השנייה".
"סוכרת היא מחלה מאוד מורכבת", מוסיפה ד"ר דותן ומפרטת שהמטופל נדרש להתמודד עם קשיים רבים שקשורים למגבלות בתזונה, פעילות גופנית, תחושת תסכול והתמודדות עם תופעות לוואי. "המטופל מתמודד עם המון דברים כל יום – כל היום. לכן, עוזרת מאוד המעטפת הטיפולית. למטופל אצלנו אין רק רופאה, יש לו גם דיאטנים, פיזיותרפיסטים, אחים ואחיות שעושים השתלמויות לסוכרת ואפילו ביקורים וירטואליים. על ההצלחות שלו ושותפים לתחושת ההישג."
ולעיתים עזרה חיונית עבור המטופל דווקא לא נמצאת אצל הגורמים המקצועיים, אלא אצל בני המשפחה או חבריו הקרובים. "בן זוג, ילד או חבר קרוב שדואג לך זו כתובת חשובה", מסכמת ד"ר ברזילי-יוסף ומוסיפה כי אפשר להיעזר גם בטכנולוגיה – כמו אפליקציות לאורח חיים בריא או נטילת תרופות שעוזרות בשמירה על רצף טיפולי ומניעה של סיבוכי המחלה בעתיד.
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
