טיפול בקרב מגע בצה"ל
(צילום: ניצן דרור, ירון ברנר)
זה התחיל בבית ספר יסודי, כמשחק עם קרוב משפחה, "השתללויות, כמו שילדים משחקים, מלחמת כריות. זה היה תמים, נחמד אפילו. לאט לאט זה תפס כיוון מיני", מספר י' על קרוב משפחתו, המבוגר ממנו בארבע שנים "לא יודע איך זה קרה. זה כאב פיזית והבנתי שמשהו פה לא תקין. אני לא כל כך יודע איך, אבל בשלב מסוים זה הפסיק".
מאז היה לי' הסכם עם קרוב המשפחה שהם לא מדברים על זה, "כאילו שזה לא קרה. אפילו ביני לבין עצמי לא דיברתי על זה. זה לא עבד, למרות שניסיתי". י' משחזר איך הוא היה שוכב במיטה, "לא נרדם ובוכה ללא שום סיבה". לפני שהתגייס לצבא הציפו אותו זכרונות ורגשות מאותו מקרה. הוא שיתף חבר שדחף אותו למצוא עזרה מיד לאחר שיתגייס לצה"ל.
קראו עוד:
גם ד' עברה חוויה לא פשוטה בצעירותה. "זה היה אדם שהכרתי מכיתה ז' והיינו חברים טובים, לפחות מהצד שלי. לאט לאט זה הלך לכיוונים יותר מיניים וזה היה לא פשוט, כי קיבלתי ממנו יחס לא טוב". ד' מספרת שהוא היה משתמש בה מינית ומיד לאחר מכן גורם לה להרגיש חוסר ביטחון על ידי יחס משפיל. "כל מה שהיה לי בראש זה - את לא מספיק טובה. הרגשה ריקה, פשוט ריקה".
"היה לי נורא קשה והתחלתי להרגיש הידרדרות בבריאות הנפשית שלי. אני זוכרת שהיה יום כזה שממש הייתי הפוכה, אמרתי: עכשיו זה הזמן. אזרתי אומץ ועשיתי את השיחה הזאת"
ד' נכנסה לדיכאון והבריאות הנפשית שלה הידרדרה עד שפנתה לטיפול פסיכולוגי. "התגייסתי בזמן הקורונה, הגעתי לבסיס לא פשוט ולתפקיד לא פשוט ולא מצאתי את עצמי. היה לי נורא קשה והתחלתי להרגיש הידרדרות בבריאות הנפשית שלי. אני זוכרת שהיה יום כזה שממש הייתי הפוכה, אמרתי: עכשיו זה הזמן. אזרתי אומץ ועשיתי את השיחה הזאת".
'לשיחה הזאת' היא מתכוונת לשיחת הטלפון הראשונה שלה למרכז מהו"ת. גם י' הבין שהוא חייב טיפול. "ידעתי שאני רוצה טיפול, אבל אין לי 300 שקל כל שבוע ואין לי איך לבקש מההורים. יש עמותות אבל אני לא יודע למי לפנות. ידעתי שיש משהו אבל לא ידעתי איך להתקדם עם זה. התגייסתי וראיתי את המדבקות בשירותים, ופעם אחת התקשרתי", הוא מספר על הרגע שבו החליט לחשוף את הסוד ולקבל עזרה. י׳ פנה למוקד וקיבל ליווי של עובדת סוציאלית ופסיכיאטר.
עבור י' ו-ד' הטיפול הנפשי שקיבלו במרכז מהו"ת, מרכז התמודדות ותמיכה שמציע מגוון טיפולים לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית היה חבל הצלה, אבל זה לא הספיק כדי להחזיר להם את הביטחון העצמי שאיבדו. זו הסיבה שבמרכז מהו"ת החליטו לנסות אפיקי עזרה נוספים, תומכי טיפול נפשי, ובהם טיפול באמצעות אומנות הלחימה המזוהה ביותר עם צה"ל - קרב מגע.
"אנחנו הולכים על הקצה"
"לא תמיד עדיף לשבת על ספת הטיפולים כשמטפלים בנפגעים ונפגעות בכל סוג, ובפרט בנפגעי טראומה", מסבירה רס"ן יעל שפירא, קב"נית, מפקדת מהו"ת, את הצורך בהקמת סדנת קרב מגע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית. "בטיפול, הרבה פעמים אני אומרת שאנחנו מדברים את הטראומה ולא על הטראומה - כי נורא קשה לדבר עליה. אם יש משהו בסיסי בטראומה שכל הנפגעים יכולים להעיד עליו, זה הערעור של תחושת הביטחון. לפעמים כדי לייצר תחושת ביטחון יש להקנות גם כלים פרקטיים, דרך הגוף. בקרב מגע מדובר בהגנה. אני רוכש כלים בהם אני מרגיש בטוח להסתובב בעולם וכשתגיע איזו סיטואציה מסוכנת, אני אדע איך להתמודד ולנתח אותה".
2 צפייה בגלריה
לפעמים כדי לייצר תחושת ביטחון יש להקנות גם כלים פרקטיים, דרך הגוף. מרכז מהו"ת והקב"רס"ן יעל שפירא
יחד עם זאת, אומרת רס"ן שפירא, הסדנה לא מתאימה לכל אחד והיא גם לא מחליפה טיפול נפשי, אלא מהווה טיפול משלים בלבד. "מאחר שהיא גם פיזית ותוקפנית, הסדנה יכולה להציף דברים ולהעלות כל מיני תכנים נפשיים מודעים ולא-מודעים. לכן זה נעשה פה בתוך מסגרת טיפולית, בקבוצות קטנות של גברים ונשים בנפרד, עם ליווי נפשי".
"אני מאוד מפחדת, כמעט אף פעם לא הולכת לבד, ובלילות בכלל, מפחדת להסתובב לבד, מפחדת מגברים. זה היה חיוני לתחושה הכללית שלי", מספרת ד'. "תרגלנו מצבים שהם קצת יותר מסוכנים, עם סכינים, מישהו שתופס אותך מאחור ואת לא יכולה לזוז. היו הרבה סיטואציות". דני נצר, רמ"ד קרב מגע צה"לי, מסביר: "אנחנו הולכים על הקצה, למעשה אנחנו מדמים כל מיני סיטואציות קיצוניות. יכול להיות שלחלק מהמשתתפים זה מאוד קרוב לסיטואציה שהם חוו, והם למעשה עוברים את הסיטואציה פעם נוספת, אבל בסוף ידם על העליונה - כי הם הגיבו".
"הקרב מגע נותן לי אופציה נוספת לשרוד. בעקבות הסדנה זו הייתה פעם ראשונה מזה ארבע שנים שהלכתי לבד ברחוב שלי בלילה, וזה היה מטורף. לקחת שליטה על החיים, פשוט ככה"
נצר מספר שחוויה של תקיפה מינית יכולה להקטין כל אישה או גבר, ליצור חוסר ביטחון עצמי ולפגוע בחיי היום-יום. "היחס הוא 20 אחוז מטופלים גברים ו-80 אחוז נשים, ומסתבר שגם גבר, לוחם וחסון ככל שיהיה, החוויה הזו יכולה להקטין אותו מאוד ולגרום לו לאבד אמונה בעצמו. דרך האימון בקרב מגע אנחנו מחזירים את האמון שלהם בעצמם. אדם שיודע שיש לו מסוגלות ויש לו מודעות לעניין, מתחיל להתנהל אחרת במרחב. שפת הגוף שלו משתנה וזה משהו שיכול לעזור לכולם. זהו כלי שמאוד תומך בטיפול".
"יש משהו בטכניקה הזו שמחזיר תחושה של שליטה וביטחון ולכן היא מאוד מוצלחת ככלי נוסף להתמודדות", מוסיפה רס"ן שפירא. "הליווי הנפשי, כשילוב בין הפרקטיקה הגופנית של הקרב מגע לפרקטיבה הנפשית, הוא חשוב ובאמת מייצר פידבקים טובים מאוד".
י' מספר כי התחושה שלו לגבי עצמו השתנתה פלאים לאחר העבודה בסדנה. "זו תחושה כללית של שליטה. שמבחינה פיזית אתה יכול להגיב. שאם קורה משהו ואין ברירה אחרת אתה יכול לבעוט, לתת אגרוף ולהגן על עצמך. אתה יכול ומותר לך לעשות משהו".
גם ד' שקיבלה את הטיפול התומך בקרב מגע מודה: "זה היה מאוד קשה ועם זאת כל כך מעצים. לא היה לי שום דבר בחיים שיכול היה לעשות את אותה השפעה. טיפול פסיכולוגי עובד על עצמי עם עצמי, והקרב מגע נותן לי אופציה נוספת לשרוד. בעקבות הסדנה זו הייתה פעם ראשונה מזה ארבע שנים שהלכתי לבד ברחוב שלי בלילה, וזה היה מטורף. לקחת שליטה על החיים, פשוט ככה".
עלייה חדה בדיווחים על פגיעות מיניות בצבא
מאז שהוקם מרכז מהו"ת, בשנת 2012, עברו בו אלפי חיילים שקיבלו טיפול וסיוע נפשי. סדנת קרב המגע נפתחה לראשונה ב-2017, ועד כה התקיימו 18 סדנאות לכ-150 משתתפים. "צה"ל הוא צבא העם ומגייסים חיילים עם היסטוריה ורקע, וגם קורים דברים בתוך המסגרת הצבאית. אנחנו לא רק מגייסים חיילים, מכשירים ומפעילים אותם, אלא מחוייבים גם לטפל בהם".
מנתונים פנימיים שהגיעו לידי ynet, ישנם מדי שנה שינויים משמעותים, למעלה ולמטה, בכמות המטופלים נפגעי תקיפה מינית, מהטרדה מינית ועד לאונס, שמגיעים לטיפול קליני במהו"ת, זאת למרות שכמות הדיווחים על פגיעות מיניות שהתקבלו ביוהל"ם (יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מִגדר) נמצאת בעלייה חדה מתמדת בשנים האחרונות.
גורמים ביחידה מסבירים כי לירידה ולעלייה בנתונים אין סיבה קונקרטית, ובכל שנה יש את מספר המטופלים שלה. בממוצע, מתקבלות במהו"ת 60 פניות שבועיות לקבלת סיוע, מרביתן בעקבות פגיעה מינית שהתרחשה בנסיבות אזרחיות או טרם הגיוס לצה"ל. כל הפניות נענות והפונים מקבלים סיוע בהתאם לצורך.
