בשיתוף חברת לונדבק ללא מעורבות בתוכן
מחלות נפש הן דבר מורכב. יש סביבנו הרבה אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות ועבור חלק משמעותי מהם, המחלה מלווה גם בתחושה קבועה של פחד. פחד שיידעו שיש להם בעיה נפשית.
רבים מאלו שסובלים מבעיות ומחלות נפשיות לא מספרים לאף אחד על מה שהם עוברים כי הם לא יודעים מה יהיו המשמעויות של לספר למישהו. ישנו תמיד הפחד הקמאי: האם המשפחה שלי עדיין תאהב אותי אם הם יידעו? האם החברים שלי ישארו אחרי שאני אספר להם שיש לי בעיה נפשית? האם האנשים בעבודה ישפטו אותי על סמך העובדה שהם יודעים שיש לי בעיה כלשהי?
אותם אנשים גם צריכים להתמודד עם הבעיה שלהם ובנוסף להסתיר את הבעיה מכל הסביבה ולהרגיש בושה על כך שהם מתמודדים וסובלים. התפקיד של כולנו הוא לסייע לאנשים שחולים להגיע לבריאות נפשית טובה יותר.
קבוצה של מחלות אשר הסימפטומים שלהם דומים
לפני שנתמקד במה שאפשר לעשות, ננסה להסביר מהי פסיכוזה. ישנם גורמים רבים למצבים פסיכוטיים. חבלת ראש, גידולים, הפרעות שונות בדם, מחלות גופניות או שימוש בסמים יכולים לגרום למצב פסיכוטי, וכמובן גם בסכיזופרניה ישנם מצבים כאלו. פסיכוזה היא מצב שבו לאדם יש הפרעה בבוחן המציאות, ללא מודעות לכך. ההפרעה יכולה להתבטא במגוון דרכים, כמו מחשבות שווא של רדיפה, גדלות, יחס, גופניות, שליטה או ביזאריות.
פסיכוזה יכולה להתבטא בהזיות. לעיתים אנשים שומעים קולות או צלילים בלתי ברורים, ולעיתים החולה ישמע קולות ברורים אשר מדברים במרחב או מדברים אליו ישירות. מופע שלישי יכול להיות הפרעות חשיבה, שמתבטאות בחשיבה לא מאורגנת או מעורפלת. אדם עם הפרעות חשיבה עשוי להתקשות להביע עצמו, הדיבור יכול להיות קטוע או לא מובן, קופץ מנושא לנושא וקשה לעקוב אחריו. לפעמים האדם יתקשה לדבר בכלל ולא יענה לשאלות, כאשר לעיתים לאחר שמצבו ישתפר הוא יספר שהמחשבות הפריעו לו לענות, או שעקב תחושת חרדה הוא התקשה לדבר.
סכיזופרניה היא מחלה שמתאפיינת באירועים של פסיכוזה, ותקופות של הפסקה (רמיסיה) בין אירועי הפסיכוזה. תקופות הפסיכוזה מתאפיינות במה שהפסיכיאטרים נוהגים לכנות ה’סימנים החיוביים‘ של המחלה (הזיות, מחשבות שווא, הפרעות במהלך חשיבה) ואילו תקופות הביניים מתאפיינות ב’סימנים שליליים‘ כמו ניתוק רגשי, חוסר מוטיבציה, הסתגרות חברתית או חוסר יכולת להתארגן. בין לבין, האדם יכול לחזור לתפקוד רגיל או חלקי.
הנחת העבודה היום היא שסכיזופרניה היא למעשה קבוצה של מחלות אשר הסימפטומים שלהם דומים אולם הגורמים להם שונים. מסיבה זו תרופה אחת יכולה לעבוד על חולה אחד אך לא על השני. מסיבה זו מהלך המחלה יכול להיות שונה לחלוטין בין חולה אחד לשני. הבעיה היא שבניגוד לחלק מהמחלות, לא נמצא (וכנראה לא ימצא) גן אחד שאחראי על התפתחות המחלה ומדובר בשילובים שונים של גנים שונים אשר קובעים את המחלה ומהלכה.
אפשר לעזור
כל טיפול צריך להתחיל בשאלה איך למצוא את הדברים החיוביים בחיים של המטופל ואיך להגביר את הדברים החיוביים, בעיקר אצל מטופלים שסובלים ממחלות הנפש המורכבות יותר, כמו סכיזופרניה או הפרעה ביפולרית, והדרך להשיג זאת מתבססת על בחינה משותפת עם המטופל מה טוב עבורו, מה עובד עבורו בחיים ומה צריך להשתפר? מה נותן לו משמעות ואיך אפשר להעזר בסביבה כדי לשפר את איכות החיים שלו, את השמחה, את המשמעות ושביעות הרצון.
סכיזופרניה היא מחלה שהסובלים בה יכולים להעזר בטיפול פסיכולוגי וסוציאלי מתמשך, גם בזמן משבר פסיכוטי, אבל בוודאי גם בזמן של הפסקת התסמינים הפסיכוטיים והצורך בהתמודדות עם קשיים וחזרה לתפקוד מקסימלי. הטיפול השיקומי / פסיכו-סוציאלי, הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול התרופתי, על מנת לעודד חזרה מהירה ככל האפשר למסלול חיים נורמטיבי. המשפחה חשובה להצלחת הטיפול, על ידי תקשורת, ליווי המטופל, עידוד ותמיכה, ומצד שני הימנעות ממתן חסות יתר או יצירת תלות.
מרכיב נוסף וחשוב, הוא טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי מסייע מאד בהפחתת תסמינים כמו מחשבות שווא והזיות, אך פחות יעיל בסיוע להפחתת תסמינים שליליים. ישנו מגוון רחב של תרופות שיכולות לסייע בטיפול בפסיכוזה, ואולם יש קושי מובן של המטופלים בהתמדה בנטילת טיפול, הנובע מתופעות לוואי אפשריות של הטיפול התרופתי או מחוסר תובנה של חלק מהמטופלים לעצם מחלתם או לתפקיד של התרופות במניעת התפרצות פסיכוטית חוזרת.
בריאות נפשית טובה גם עם סכיזופרניה
הסיכון העיקרי לפסיכוזה חוזרת היא תוך שנתיים מהאירוע הפסיכוטי הראשון. לכן לאחר פסיכוזה ראשונה מומלץ על טיפול מונע לפחות במשך שנתיים. למרות זאת, חלק גדול מהמטופלים מפסיק טיפול או לא מקבל טיפול באופן רציף. המשמעות המעשית של אי נטילת טיפול, והעדר מסגרת תמיכה מתאימה היא עליה בפסיכוזה חוזרת ובאשפוזים, חלקם בכפייה. כל אירוע כזה פוגע משמעותית ביכולת המטופל להתאושש ולחזור לתפקוד מלא.
אחד הפתרונות להיענות מופחתת של מטופלים לנטילת תרופות סדירה, הוא נטילת התרופה בצורה של זריקה. כמו בתחומים אחרים ברפואה, הטיפול בזריקה לא חייב להיות טיפול מפחיד וקשור בסטיגמות (הרי היום כולם רצים לחפש זריקות לירידה במשקל), אלא שהטיפול בזריקה מאפשר לקבל זריקה אחת לחודש או שלושה חודשים ולהיפטר מהצורך להתעסק מדי יום בנטילת כדורים. הטיפול בזריקה גם יכול להיות קשור בפחות תופעות לוואי, כיוון שיש פחות שינויים חדים בריכוז התרופה בדם.
כדאי לזכור שגם אם חלק מהתסמינים והקשיים ממשיכים, אפשר במקביל למצוא אושר, משמעות ובריאות בדברים אחרים. אין חובה לחכות להעלמות מוחלטת של התסמינים כדי להתחיל לחפש אושר ואיכות חיים. אפשר למצוא אותם כבר עכשיו. אפשר לתעדף מטרות שהמטופל מעוניין בהם, ואפשר להתקדם כדי להשיג אותם. יש מחקרים שמראים שטופלים שסובלים מסכיזופרניה יכולים לקיים מערכות יחסים משמעותיות, לחיות חיים עצמאיים ולהשיג יעדים אישיים גם אם הם לא מצליחים להיפטר לחלוטין מהתסמינים של המחלה. זוהי המשמעות של בריאות נפשית טובה.
בשיתוף חברת לונדבק ללא מעורבות בתוכן
