מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק


ועידת סוכרת – פאנל פותח – אבחון חולי סכרת

כשבישראל יש 700 אלף חולי סוכרת מאובחנים, וכשמדי שנה מתווספים למעגל עוד 20 אלף חולי סוכרת חדשים, עדיין אבחון המחלה בפיגור משמעותי בהשוואה למדינות המערב.
המשמעות: מטופלים רבים מפספסים את חלון ההזדמנויות הקצר שבו עוד אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
ככל שהאבחון מאוחר יותר, קשה יותר לשמור על איזון הסוכר, דבר העלול להוביל לסיבוכים נוספים לטווח ארוך. לא חבל?
"אבחון של סוכרת בשנה הראשונה, מאפשר לעשות שינוי דרמטי ברמות הסוכר ולמנוע סיבוכים קשים בהמשך", אומרת ד"ר הדר דסקין־ביתן, אנדוקרינולוגית בבילינסון ויועצת סוכרת בחטיבת הקהילה בכללית.
"זו המחלה היחידה שיש לה תקופה שמאפשרת להחזיר את הגלגל לאחור. אין לנו טרום דלקת גרון, או טרום כאב ברכיים, אבל יש לנו טרום סוכרת".
דברים אלו נאמרו במסגרת ועידת הסוכרת השנתית, שהתקיימה באולפני ynet ואשר אותה הנחה פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת.
בדיון שעסק באבחון מאוחר מדי בישראל, השתתפו גם ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת המשפחה, ופרופ' יבגני מרזון, מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת בלאומית שירותי בריאות וסגן דיקן של ביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל.
4 צפייה בגלריה
(צילום: אולפן.)

חלון הזדמנויות קריטי למנוע את המחלה

"גם לאחר התפרצות המחלה, והמעבר שלה מטרום-סוכרת לסוכרת, יש עוד חלון הזדמנויות קטן וקריטי, שבו אסור להתמהמה", אמרה ד"ר דסקין־ביתן.
"חייבים להתנפל על כל מטופל ומטופלת. אם נהיה מהירים ואגרסיביים באיזון רמות הסוכר, נוכל לקנות למטופלים עתיד טוב יותר".
לדבריה, "אם כבר בשלב ערכי הסוכר יוצאים מטווח הנורמה, נאבחן את המטופל בזמן, נוכל לא רק למנוע החמרה של מחלת הסוכרת, אלא אף נוכל להביא לנסיגתה".

הסיבות לאבחון באיחור: היעדר מודעות והיעדר תמריץ מספק לקופות-החולים

"אני מאמינה גדולה ברפואה מונעת, כי עדיף לטפל לפני שהקטסטרופה קורית, מאשר אחרי התפרצות המחלה", אומרת ד"ר בכרך.
"רופאי המשפחה אמורים להכיר את המטופלים שלהם, ולהיות ערים במיוחד למי שנמצא בקבוצת סיכון.
"אנשים שסובלים מעודף משקל, בייחוד השמנה בטנית, אנשים עם יתר לחץ דם ועם הפרעה בשומני הדם, אנשים שיש להם היסטוריה משפחתית של סוכרת, נשים שהייתה להן סוכרת היריון. עלינו להיות איתם בקשר ובמעקב הדוק מאוד.
לדבריה, "פעמים רבות, למרות שהסוכרת נעלמה אחרי ההיריון, יש נשים המגיעות עם סוכרת במצב מתקדם.
"זו אחריות של רופא המשפחה לזמן ולעקוב, ולומר למטופלת להגיע כל כמה חודשים. לא לומר לה תחזרי עוד 5 שנים ונבדוק אותך. רופאי המשפחה חייבים להיות עם יד על הדופק".
4 צפייה בגלריה
ד"ר הדר דסקין־ביתן, אנדוקרינולוגית בבילינסון ויועצת סוכרת בחטיבת הקהילה בכללית.
ד"ר הדר דסקין־ביתן, אנדוקרינולוגית בבילינסון ויועצת סוכרת בחטיבת הקהילה בכללית.
ד"ר הדר דסקין־ביתן, אנדוקרינולוגית בבילינסון ויועצת סוכרת בחטיבת הקהילה בכללית.
(צילום: אולפן.)
פרופ' רז: מה נעשה בקופות-החולים לצורך איתור מוקדם של המטופלים שנמצאים בקבוצת סיכון. האם מזמנים אותם לבדיקה?
פרופ' מרזון: "סוכרת היא מחלה כרונית, ואנו צריכים לטפל בה בשלב הכי מוקדם, אבל יש לזכור שצריך שניים לטנגו. שמצד אחד יהיה צוות רפואי שהוא פרו-אקטיבי, שיוזם ומזמין את המטופלים שבקבוצות הסיכון לפתח את המחלה, ומצד שני לוודא שהמטופל מודע למחלה ולסיבוכיה.
בקופת-חולים לאומית בנינו מערך של 'רשמי סוכרת' שתפקידם לזהות את מי שבסיכון יתר לפתח סוכרת, ושולחים את הרשימות למנהלים הרפואיים ולרופאי המשפחה וקוראים להם לעשות פעילות מונעת".
פרופ' רז: האם ישנה מערכת שמרכזת את המידע ומזהה את מי שבסיכון?
פרופ' מרזון: "אנחנו שולחים רשימות של מטופלים שבקבוצות סיכון למנהלים הרפואיים, לרופאי המשפחה ואומרים: 'הנה, אלו מטופלים שבסיכון יתר, תזמינו אותם, תדברו איתם.
"זה מעבר לרפואה מונעת, זה לדאוג להזמין את המטופל, להדגיש בפניו את הסיבוכים, לגייס אותו, לבנות ביחד תכנית אישית. צריך לזכור שאנחנו לא מטפלים בסוכר, אלא בבני אדם".
לדברי פרופ' מרזון, "להגיע לכל אדם זה אפשרי, ולהסביר לו מה היעדים האישיים שלו מבחינת הגעה למשקל יעד ושמירה על מדדי סוכר ושומן".
4 צפייה בגלריה
פרופ' יבגני מרזון, מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת בלאומית שירותי בריאות וסגן דיקן של ביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל.
פרופ' יבגני מרזון, מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת בלאומית שירותי בריאות וסגן דיקן של ביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל.
פרופ' יבגני מרזון, מנהל המחלקה לרפואה מנוהלת בלאומית שירותי בריאות וסגן דיקן של ביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל.
(צילום: אולפן.)

כלי בינה מלאכותית לאיתור מטופלים בקבוצות סיכון עוזרים, אך לא תחליף למעקב צמוד

האם בינה מלאכותית תוכל לעזור לאיתור מטופלים בסיכון? כן, אך כמו מדדי האיכות שקובע משרד הבריאות, ואשר תפקידם לתמרץ את קופות-החולים לפעול לאבחון מוקדם של סוכרת, בסופו של יום זה צריך להיות רק כלי ולא מטרה, מסכימים המומחים.
פרופ' מרזון: "אני חושב שפעמים רבות אנו משתמשים בכלי בינה מלאכותית ובמדדי איכות בתור מטרה קדושה ולא ככלי".
לדבריו, "חשוב שנגדיר נכון את מדדי האיכות, כדי שהאבחון יהיה כמה שיותר מהיר ויאפשר טיפול מהיר ואפקטיבי, אך בסופו של יום רופא המשפחה הוא זה שמכיר הכי טוב את המטופל. זה חשוב שיהיה זרקור על אוכלוסייה מסוימת שהיא בסיכון, אבל זו לא תורה מסיני".
ד"ר בכרך מסכימה ומדגישה שמה שישמור כמה שיותר מטופלים בריאים לאורך זמן, זה לא רק הטכנולוגיה, אלא ההקפדה על מעקב. כלומר, נתונים שנשארים במחשב, לא מקדמים אבחון מהיר כמו מעקב סדיר ותקשורת עם המטופל.
"בתור רופאת המשפחה, אני קוראת גם למטופלים להגיע אחת לשנה, ביום ההולדת שלהם למעקב רפואי", היא אומרת. "לדרוש בדיקות של לחץ דם, משקל, לעבור על היסטוריה משפחתית ולבנות תכנית טיפולים אם יש חריגה מטווחי הנורמה".

סיבוכים רפואיים ויותר תמותה בפריפריה

"אנו יודעים שבפריפריה אבחון הסוכרת הוא יותר מאוחר", אומרת ד"ר בכרך. "ואז, סיבוכי הסוכרת גדולים יותר, ותוחלת החיים נמוכה יותר.
"אני לוחמת את מלחמת הפריפריה כבר הרבה שנים, אך לצערי המצב עדיין עגום. המדינה חייבת לתת יותר תמריצים לרופאים. כואב הלב לראות את ההשלכות של היעדר הטיפול בפריפריה".
4 צפייה בגלריה
ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת המשפחה.
ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת המשפחה.
ד"ר רקפת בכרך, מומחית ברפואת המשפחה.
(צילום: אולפן.)
כשהיא נשאלת על-ידי פרופ' רז להמלצות לשיפור המצב בפריפריה, היא אומרת ש"המדינה חייבת לתת תמריצים לרופאים, לאחיות, לדיאטניות, לעובדים סוציאליים, ולשפר שם את כל מהות הרפואה".
"יצא לי לראות בשנה האחרונה הרבה מפונים, שהופנו למרפאה שלי, וכאב לי הלב כשהם אמרו שהם רוצים להמשיך להיות מטופלים במרכז, ושסוף סוף הם מרגישים שמישהו מטפל בהם", אומרת ד"ר בכרך.
ד"ר דסקין-ביתן: "אני חושבת שאנחנו צריכים לזכור שפריפריה היא לא תמיד עניין של גיאוגרפיה. יש לנו פערים סוציו-אקונומיים גם באזור המרכז. גם בתל-אביב וגם בירושלים יש שכונות שנחשבות לפריפריה.
"תפקידנו לדאוג להעלות את המודעות ולהנגיש את המידע גם מבחינת השפה, ופערי התרבות. אני חושבת שיש הרבה צוותים רפואיים שלא מנוצלים כמו שצריך".
לדברי ד"ר דסקין-ביתן, "יש הרבה מטופלים שלא יודעים מה הזכויות שלהם, וצריך לעשות הפניה של משאבים לטובת העניין. תפקידנו לדאוג לחינוך של הצוותים הרפואיים, לדרוש עוד ועוד משאבים, וגם לדאוג לנצל את מה שיש. אני לא חושבת שאנחנו בניצולת מלאה".
מוגש כשרות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי נובו נורדיסק
פורסם לראשונה: 21:34, 19.11.24