בשונה מרוב הזוגות הסטנדרטיים, נועה נובק ותאי בן ברוך הכירו במקום לא שגרתי, לפחות לא עבור האדם הממוצע. בזמן שרבים מהזוגות מכירים כיום דרך חברים משותפים, בזמן בילוי משותף בבר או מסיבה, או אם להיות כנים יותר - דרך אפליקציית טינדר – הפגישה הראשונה של השניים קרתה דווקא מאחורי הקלעים של מקום בלתי צפוי: תחרות פיתוח גוף שבה השניים התמודדו.
כתבות נוספות:
"הכרנו ממש בתור לצבע (צבע הגוף שבו נצבעים המתמודדים)", משחזר בן ברוך. "התחלתי לדבר איתה מאחורי הקלעים ומשם זה התפתח". "זאת היית התחרות הראשונה שלי", מוסיפה נובק, "ישר היה בינינו איזשהו קליק. תאי הקסים אותי מהרגע הראשון".
כבר שנה וחצי עברו מאז אותו יום. מאז הספיקו השניים לרשום הישג היסטורי כפול כשזכו לפני כשלושה שבועות בתואר אלופי אירופה בפיתוח גוף לנוער - תאי בקטגוריית באדי בילדינג לנוער ונועה בקטגוריית מיס ביקיני לנוער. הם היו הישראלים הראשונים שזכו בתואר זה וגם הצעירים ביותר. כך הם הוסיפו עוד הישג משמעותי לשורת ההישגים הגדולה של ישראלים בתחום פיתוח הגוף בעונת התחרויות האחרונה.
כיף לשמוע את נובק ובן ברוך מדברים על הדרך שעשו. ניכר שההתרגשות מעצם הזכייה עדיין רוחשת בהם. השניים מדברים בלהיטות וברהיטות על הרעב שלהם להצלחה והאהבה הגדולה שלהם לתחום שבו הם עוסקים. על אף שנועה בת 20 ותאי בן 21 – חודשים ספורים בלבד לאחר השחרור שלהם מצה"ל, ניתן לרגע להתבלבל ולחשוב שמדובר באנשים מבוגרים בהרבה.
ספורט כדרך חיים
"תמיד אהבתי ספורט", מספרת נובק, "מגיל שבערקדתי בריקודים סלוניים וייצגתי את המדינה באליפויות עולם. ברגע שפרשתי מהתחום רציתי להמשיך לעשות כושר ולשמור על הגזרה אז התחלתי להתאמן. הקפדתי מאוד על תזונה נכונה ואימונים והתוצאות הגיעו מהר. יום אחד המאמן שלי אסף זריהן זרק לי שאם אמשיך ככה אולי בסוף אוכל לעלות להתחרות במיס ביקיני. לא הכרתי את תחום פיתוח הגוף בשום צורה, אבל החלטתי ללכת על זה. נרשמתי למכון כושר והתחלתי אימונים ממוקדים".
בתחרות הראשונה שבה התחרתה זכתה נובק בקטגוריית מיס ביקיני ואף קטפה את תואר אלופת האלופות – כלומר המנצחת הגדולה של כל התחרות. לאחר הגיוס היא המשיכה להתחרות וקטפה את תואר מיס ביקיני ארבע פעמים נוספות ומתוכן את תואר אלופת האלופות שלוש פעמים נוספות. משם הדרך לאליפות אירופה שבה ניצחה לאחרונה הייתה קצרה.
בן ברוך נדבק בחיידק פיתוח הגוף אפילו בגיל צעיר יותר. "כבר בגיל 13, עוד לפני שהתחלתי להתאמן אהבתי את תחום פיתוח הגוף", הוא נזכר. "הייתי רואה סרטונים ביוטיוב ועוקב אחרי מטפחי גוף פה בארץ. נרשמתי לחדר הכושר והתחלתי להתאמן ושם הכרתי חבר מאוד טוב. יום אחד אותו חבר שאל אותי אם אני רוצה לבוא לראות חבר שלו מתחרה בתחרות. מדובר היה בקובי יפרח – אחד מהכוכבים העולים אז בתחום פיתוח הגוף בארץ. הערצתי את קובי ושמחתי מאוד ללכת. באותה תחרות החלטתי שאני רוצה גם".
כשהמטרה מסומנת לו מול העיניים, בן ברוך לא יכול היה להיות יותר מאושר כשקיבל את ההזדמנות לעבור את ההכנה לתחרות אצל הכוכב שאותו העריץ. "הייתי בעצם המתאמן הראשון של קובי, הבנאדם הראשון שהוא הכין לתחרות. הוא היה דמות שהערצתי והיום אנחנו חברים טובים, ממש כמו משפחה. מגיל 15 ועד עכשיו זכיתי שבע פעמים בתואר מר ישראל כשפעמיים מתוכן גם זכיתי בתואר אלוף האלופים. זה כמובן נוסף לזכייה כאלוף אירופה לנוער".
עם זאת הדרך לשם לא תמיד הייתה קלה. "הייתה לי הפסקה מאוד גדולה שלא מבחירתי", הוא אומר, "היה לי זיהום בבטן שהצבא לא זיהה בזמן והייתי צריך לעבור שני ניתוחים שהשביתו אותי לחצי שנה. ירדתי 30 ק"ג והייתי צריך להתחיל הכל מאפס. תוך שנה בניתי הכל מחדש. זה לא היה פשוט".
בדרך כאמור, נפגשו השניים באחת התחרויות שבה שניהם השתתפו. "המשכנו להתכתב באינסטגרם בתור קולגות ולא היה משהו מיוחד, אך מספר חודשים לאחר מכן הייתה תחרות של חבר משותף ונועה הציעה שנלך יחד. זה היה למעשה הדייט הרשמי הראשון שלנו. מאז זה כבר התפתח".
"ההכנה לתחרות רק תרמה לזוגיות שלנו"
ואז הגיעה הקורונה וכהרגלה בקודש טרפה לזוג הצעיר את התוכניות. "הייתי אמורה להתחרות באליפות העולם בארה"ב אבל זה לא הסתדר כי לא הצלחנו להוציא ויזה בגלל המצב", מסבירה נובק. "תאי היה אמור להתחרות באנגליה וגם זה בוטל בגלל הקורונה. תכננו לעשות טיול אחרי צבא ביחד בפראג ואז נתקלנו בפרסום של אליפות אירופה שאמורה להתקיים שם. זה היה בשבילנו כמו לתפוס שתי ציפורים במכה אחת".
איך מממנים בתור חיילים גם טיול לפראג וגם אליפות עולם?
תאי: "רוב המתחרים חושבים שאנחנו משתמטים. אני חושב שחשוב לציין שאת כל התארים שלי וגם של נועה השגנו בתקופת השירות שלנו: אני הייתי מכונאי רכב ונועה שירתה בתור לוחמת ולאחר מכן במשרד הביטחון.
"אנחנו קבוצה של 11-10 מתחרים בגילים שלנו ורק אני ועוד אחד התגייסנו וזה אומר הרבה. כמעט כל מי שעוסק בספורט הזה משכבת הגיל שלנו לא מתגייס לצבא כי הם רוצים כביכול ללכת כמה שיותר רחוק ויודעים שאין מה לעשות - פיתוח גוף דורש כל כך הרבה שכמעט בלתי אפשרי לשלב את זה עם הצבא. זה קשה, אתה צריך להיות שבוע שלם בצבא ובמקביל להסתדר מבחינת האוכל והאימונים ולשלב את זה עם העבודה הצבאית. זה יוצר עליך הרבה יותר עומס".
איך עברה תקופת ההכנה?
תאי: "אחרי הניתוח שעברתי בבטן שאלתי את הרופאים אם אוכל להמשיך להתאמן והם אמרו חד-משמעית שלא. אני זוכר את עצמי בוכה את החיים בבית החולים וחושב מה אני הולך לעשות. איך אני אוותר על זה? אני עושה את זה מגיל 15. זה מה שאני אוהב. בניגוד להכנות קודמות דאגתי להתחיל הפעם באופן הכי טוב שאני יכול. לא נגעתי בשום דבר שאינו בריא לי. אכלתי רק חזה עוף, אורז, פריכיות וביצים. כל יום במשך 18 שבועות. מבחינת אימונים הייתי מתאמן אימון כוח אחד ואימון אירובי אחד-שניים ביום. וכמובן הקפדתי על שמונה שעות שינה בכל יום, ולא פחות חשוב – מחשבות חיוביות".
נועה: "את כל ההכנה עשיתי בצבא, השתחררתי בדיוק שלושה ימים לפני שטסנו. היה לי מאתגר כי זו מסגרת שבה את מאוד מוקצבת בזמן. למרות שהייתי בהכנה תחרותית עם הרעב והראש במקום אחר עדיין הייתי צריכה להמשיך לעבוד ולעשות את המקסימום ולהוכיח את עצמי.
"שני אימונים ביום, שש פעמים בשבוע יחד עם חמש ארוחות: ככה נראתה ההכנה שלי. הייתי עושה אימון אירובי בחמש בבוקר לפני הבסיס וישר מהבסיס נוסעת לאימון במכון, חוזרת הביתה, שוקלת את הארוחות ליום למחרת והולכת לישון. זו תקופה שאין לך באמת רגע לנשום. זה היה מאוד מאתגר אבל זה העביר לי מהר חלק גדול מההכנה וגם את סוף השירות. זאת ההכנה הכי טובה שהייתה לי, בעיקר בזכות זה שעשיתי אותה עם תאי. מאוד הקלה עליי המחשבה שאני לא לבד בכל זה".
הכנה לתחרות זה לא דבר קל בפני עצמו. בטח לא כשעוברים אותה יחד בתור זוג.
נועה: "נכון. את כל ההכנה לאליפות עשינו יחד: התחלנו אותה יחד וסיימנו יחד כאלופי אירופה. זה מיוחד כי הרבה זוגות לא שורדים הכנה תחרותית. זה מצב שבו שני הצדדים נמצאים כל אחד בקיצון של עצמו ועדיין צריך להיות אחד בשביל השני. זה לא פשוט אבל החלטנו לשים הכול בצד".
תאי: "אתה מתמודד עם מצבים של חוסר שינה ורעב וגירעון קלורי. אתה רעב כל היום, אתה עצבני ואין לך סבלנות, אבל בסופו של דבר אנחנו עוברים את אותו הדבר אז אנחנו יודעים ממה נובעים הדברים ואיך לגשת לכל סיטואציה. היא לא הכירה אותי ככה וההתחלה הייתה לה מאוד קשה. אם זה 'נועה אני באימון כרגע ולא יכול לדבר', או אם זה 'אני חייב את שמונה שעות השינה שלי ולא פחות אז לא נדבר היום בווידיאו'. נועה בשבילי הייתה העוגן של ההכנה הזאת. בלעדיה זה לא היה מצליח. אני מאמין ויודע שצלחתי אותה בזכותה".
נועה: "פתאום הוא היה הרבה יותר קצר ופחות סבלני. אלה מצבים שבהם הייתי צריכה לתפוס את המקום הבוגר ולהגיד אוקיי, הוא עכשיו בהכנה וזה מה שיש ואני צריכה לקבל את זה ולהתאים את עצמי. אני חושבת שהסוד פה הוא פשוט להרים אחד את השני למעלה. גם אם לפעמים זה בא על חשבונך, לנסות לעשות את זה כמה שיותר כיף וכמה שיותר חיובי.
"למרות שלתאי היה מאוד-מאוד קשה הרגשתי כמה הוא משתדל ומתאמץ כדאי שגם לי יהיה טוב. אני חושבת שדי הרווחנו את הזוגיות שלנו מחדש. בסופו של דבר יצאנו מההכנה הזאת מאוד-מאוד מועצמים ומחוזקים - בטוח שכל אחד כאינדיבידואל, אבל אני חושבת שגם בתור זוג, לדעת שצלחנו הכנה ביחד זה מאוד מספק".
יש רגעים של קנאה?
תאי: "לא. ככה הכרתי את נועה. זה לא שהכרתי אותה בתור בחורה רגילה. אנחנו שנינו מפתחי גוף, שנינו חיים את העולם הזה, זה לא משהו זר לנו. זה לא שפתאום היא החליטה לחשוף את הגוף שלה בפומבי. כמו שלה לא מפריע אם אני הולך בים בלי חולצה. אתה אפילו לא חושב על זה, אתה יודע כמה היא עבדה קשה בשביל הרגע הזה".
צפו בנועה ותאי על בימת התחרות בפראג:
תאי בן ברוך ונועה נובק - אליפות אירופה בפיתוח גוף
מערכת יחסים בריאה עם אוכל
על אף הגיל הצעיר של שניהם, השניים מסכימים שהם מוצאים זמן גם ליהנות מהדברים הרגילים של בני גילם. "הכנה תחרותית זה לא כל החיים", מדגישה נובק, "זה 3-4 חודשים שאנחנו עושים את המקסימום למען מטרה מסוימת. זו סה"כ תקופה וכשאנחנו לא מתחרים אנחנו יוצאים ומבלים ומרשים לעצמנו - גם אם זה בבילויים עצמם וגם אם זה באוכל. לא כל החיים זה חזה עוף ופריכיות, צריך לשלב בין השניים. גם כשאנחנו לא מתחרים צריך לדעת לשמור על שגרת תזונה ואימונים ובמקביל לדעת גם לחיות חיים נורמליים".
איזה תגובות אתם מקבלים?
נועה: "תמיד כשמישהו נכנס לתחום יש הרמת גבה. פתאום שקילת אוכל, התעסקות בגוף, הימנעות ממפגשים חברתיים או הגעה לארוחות חג עם קופסאות אוכל. אלה דברים שלא מובנים בהתחלה. יש הרבה תגובות כמו 'למה את עושה את זה', 'למה את צריכה את זה'. הרבה זלזול וחוסר אמונה. אבל כל הדברים האלה משתנים ברגע והופכים להערצה והערכה ברגע שאתה מצליח. יש יותר תמיכה מהסביבה ומהמשפחה. זה לא תחום ששומעים עליו ככה באהלן אהלן כמו כדורגל למשל".
תאי: אני עוד התחלתי להתחרות בגיל 15. זה מוזר לילדים לראות אותך עולה עם תחתונים לבמה בכיתה ט', או שפתאום אתה מסתובב בשכבה עם קופסאות של חזה עוף וטונה. אבל הספורט הזה מתפתח ואני מתפתח יחד איתו לאורך כל הדרך. לאט לאט אתה מתחיל לראות את הפרגון מהחברים והמשפחה, את הרצון בהצלחה שלך. אפילו תגובות באינסטגרם מאנשים שאתה לא מכיר שאומרים וואו זה כיף גדול. אתה מסיים הכנה לתחרות והערך העצמי שלך כל כך עולה, הביטחון שלך בעצמך, לדעת שאתה מסוגל לעשות דבר דבר כזה. לצערי התחום עדיין לא מפותח מספיק בארץ".
המון בני נוער סובלים היום מהפרעות אכילה. מה אתם חושבים על תרבות קידוש הגוף האופיינית לימינו?
נועה: "קודם כל אני חושבת, וגם יותר קל לי להגיד את זה בתור בחורה, שלפני שנכנסים לספורט הזה צריך להבין שמערכת היחסים שלך עם אוכל היא בריאה. התחום הזה כן גורם להמון אנשים ובעיקר בנות לפתח הפרעות אכילה כי הוא מאוד מקטלג מבחינת האוכל. הרבה מתחרים לוקחים את החלק מיציאה של תחרות לקיצון השני ומתפרעים לגמרי.
"המאמן שלי והתזונאי שאני עובדת איתו מאוד עטפו אותי והחזיקו אותי חזק ושמרו עלי כדי שתהיה לי מערכת יחסים בריאה עם אוכל. אז ברור שהגוף משתנה, אנחנו לא כול השנה נראים כמו על הבמה כי זה לא קורה וזה לא אפשרי. זה תהליכים שצריך לדעת לקבל ולהבין וגם אם עכשיו אני נכנסת לתקופה של עלייה במסה שמלווה בעלייה במשקל צריך לקבל את זה. אנחנו מתאמנים כדי להרגיש חזקים כי זה עושה לנו טוב בנפש. אתה לא מתאמן כל אימון וחושב כן אני אהיה 12 אחוז שומן. התחרות והנראות זה בונוס".
מה הלאה מכאן?
תאי: קודם כל אנחנו מאוד רוצים לעבור לגור ביחד ואנחנו צריכים לעבוד עכשיו מאוד קשה. ברגע שנעמוד על הרגליים המטרה הבאה היא לגמרי לזכות מחדש בתואר אלוף האלופים וללכת לייצג את ישראל. זה מביא לנו גאווה גדולה".
פורסם לראשונה: 08:51, 12.12.21
