בשיתוף מדטרוניק
מדי שנה מגיעים לבתי החולים בישראל כ-28 אלף איש, צעירים ומבוגרים כאחד, שחוו אירוע של עילפון קצר וחולף (סינקופה). העילפון הוא מצב של אובדן הכרה זמני כתוצאה מזרימת דם מופחתת למוח, אחריה ישנה התאוששות ספונטנית. לאחר בירור ראשוני שכולל עיון בהיסטוריה הרפואית, בדיקה פיזיקלית, מבחן לחץ דם בעמידה ובדיקת אק"ג, רק ב-20% עד 50% מהמקרים יינתן אבחון לבעיה.
הסיבה לאחוזים הנמוכים יחסית נעוצה בעובדה שעילפון הוא תסמין שמצביע על הפרעות ובעיות שונות, בין אם הן נוירולוגיות ובין אם הן פסיכולוגיות, לבביות או תרופתיות. על מנת לקבל אבחנה ברורה ומדויקת, רבים מהמטופלים יעברו סדרה של בדיקות, בירורים ופגישות עם רופאים מומחים.
בשנים האחרונות, המודעות להתערבות ולמענה רב תחומיים בכל הנוגע לאירועי עילפון, בייחוד במקרים חוזרים, הולכת וגוברת. בעקבות כך, מוקמות מרפאות ייעודיות בבתי חולים אשר מאבחנות ומאתרות את הסיבה לאירועי העילפון. אחת מהן היא מרפאת הסינקופה בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד.
"במרכז הסינקופה המטופל עובר בירור מקיף ומהיר בהנחיית קרדיולוג מומחה באלקטרופיזיולוגיה, מרגע פנייתו למיון או למרפאת הסינקופה ועד שמתקבלת האבחנה", מסבירה ד"ר אבישג לייש-פרקש, מנהלת היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבים וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגיה באסותא אשדוד. "בדרך כלל אנשים מגיעים למיון או למרפאות חוץ אחרי מקרה התעלפות. שם מחליטים באיזה מסלול ילך המטופל והאם יש צורך לשלוח אותו להמשך בירור אצלנו".
ד"ר לייש-פרקש מדגישה כי לא כל אירוע עילפון מצריך פנייה למרכז, ומפרטת את הסיבות השכיחות שיכולות לגרום לאיבוד הכרה מסוג סינקופה: "אצל מטופלים מתחת לגיל 40, לרוב מדובר בסינקופה ואזו-ואגאלית. זו תופעה שמתאפיינת בנפילת לחץ דם כתגובה לגירוי כלשהו. למשל, אנשים שרואים דם או חיילים שעומדים לזמן ממושך. מחקרים מראים שהסינקופה הואזו-ואגאלית היא סוג העילפון הכי פחות מסוכן, עם אחוזי תמותה והישרדות זהים לאוכלוסייה הרגילה".
מעל גיל 40, מלבד הסינקופה הואזו-ואגאלית, ישנן עוד שתי סיבות לעילפון רגעי וחולף: האחת היא נפילת לחץ דם (אורטוסטיזם) והשנייה והמסוכנת ביותר היא הפרעה לבבית. עילפון מסיבה לבבית יכול לנבוע ממספר גורמים בהם הפרעות בקצב הלב, הפסקות או עליות וירידות חדות של הדופק. "את הסיבה הלבבית אסור לפספס. אנשים אלו הם בסיכון מוגבר למוות", מבהירה ד"ר לייש-פרקש.
כיוון שמקרים של איבוד הכרה יכולים להתפספס בתוך המערכת, בייחוד כשהמטופל מגיע למחלקה האורתופדית לאחר שנפל ונחבל והטיפול בו מתרכז סביב פציעותיו, מרכז הסינקופה, מספרת ד"ר לייש-פרקש, מאתר באופן יזום מקרי התעלפויות מסכני חיים. "אנחנו עוברים באופן יזום על אבחנות רפואיות מידי יום, ומי שאובחן בסינקופה באחת המחלקות – אנחנו מגיעים אליו. אנחנו ממש שמים דגש על למצוא את המקרים האלו, חשוב לנו לא לפספס אותם".
מטלטול ועד ניטור תת עורי
מטופלים רבים עוברים עשרות בדיקות ומבחנים עד שהם מאובחנים בסיבה לעילפון, חלקם מתייאשים מהבדיקות הרבות, ולא ממשיכים לבדוק את סיבת אירועי העילפון. מרכז הסינקופה באסותא אשדוד מקצר את התהליכים המפרכים האלו ומבצע את כל הבדיקות והאבחונים תחת קורת גג אחת באופן מהיר.
ד"ר לייש-פרקש מספרת על הבדיקות השונות שמתבצעות במרכז, בין היתר בחינה אלקטרו-פיזיולוגית, סריקת CT, הדמיית עורקי התרדמה ומבחן טלטול (TILT) שהוא בין הבודדים שנערכים בארץ. "המבחן מתבצע על מיטה מיוחדת שאנחנו מעלים אותה לזווית של 70 מעלות. המטרה שלנו היא לדמות מצב של מעבר משכיבה לעמידה, ולבדוק את לחץ הדם והדופק מפעימה לפעימה באמצעות מכשיר מיוחד כמו שרוול לחץ דם. כיוון שהבדיקה היא מפעימה לפעימה, המכשיר מאוד רגיש והוא מאפשר לנו לראות האם היו שינויים בדופק ובלחץ הדם. לפעמים אנחנו נותנים תרופה להרחבת כלי הדם, על מנת לבחון מה קורה ללחץ הדם ולדופק בעת מעבר משכיבה ועמידה".
ומה קורה אם אחרי כל הבדיקות והמבחנים האלו, עדיין אין אינדיקציה לגבי סיבת העילפון? במצבים כאלו, אומרת ד"ר לייש-פרקש מוציאים את התותח הכבד – המנטר התת עורי המושתל (Loop Recorder). "מדובר בצ'יפ קטן שמוחדר באמצעות זריקה תת עורית בהרדמה מקומית בצד השמאלי של בית החזה. יש לו סוללה שמחזיקה 3 שנים ועוקבת אחרי אירועים חריגים. המטופל מקבל לחצן, שבעזרתו הוא יכול להקליט אירוע ברגע שהוא או מישהו בסביבתו מרגישים שהוא הולך לאבד את ההכרה. האירועים האלו נשמרים בצורה מאובטחת ומשודרים אלינו למוקד, שם יושבת טכנאית שעוברת על כל האירועים החריגים".
ד"ר לייש-פרקש מסבירה כי הסיכויים לאבחון בעיה קרדיאלית באמצעות מכשיר ה-Loop Recorder הוא גבוה יותר מאשר מכשירים כמו האק"ג וההולטר, שמנטרים את קצב הלב לטווח קצר. "הלופ רקורדר מאפשר ניטור יומיומי מרחוק לטווח זמן של עד 3 שנים, מה שמבטיח רצף טיפולי מהיר ואיכותי. המנטרים בהם אנחנו משתמשים הם בעלי יכולת בינה מלאכותית. הם יכולים ללמוד את דפוס הפעילות החשמלית בליבו של המטופל ובהתאם לסנן התרעות שווא, כך המטופל עתיד לקבל את הטיפול המונע המדויק ביותר".
ד"ר לייש-פרקש מביאה דוגמא למטופלת שנמצאת בימים אלו על שולחן הטיפולים שלה: "אישה בת 89, צלולה ומתפקדת, שכבר הגיעה לאשפוז שלישי בעקבות נפילה וחבלה בראש. האק"ג, האקו לב, בדיקת לחץ הדם – כולם תקינים. אין לה התוויה להשתלה של קוצב, אבל בגלל גילה והעובדה שנפלה ונחבלה, ברור לנו שזו חולה קלאסית להשתלת לופ רקורדר. היא תהיה מנוטרת ואם יהיו התרעות חריגות, לאו דווקא התעלפויות, אלא גם דופק איטי או הפסקה בדופק שקורית לפעמים בלילה - אנחנו נוכל לעקוב אחרי זה ולאבחן את הבעיה".
בשיתוף מדטרוניק
