הלב השבור עבר תיקון, וזה לא היה פשוט: קרדיולוגים במרכז הרפואי כרמל בחיפה הצילו את חייו של סעיד שקאר (34), נהג אוטובוס משפרעם, שנולד עם לב בצד ימין של הגוף וסבל ממום נדיר. "לפני הטיפול, בכל פעם שהייתי קם, הגוף שלי היה רועד", מספר שקאר. "שמעתי את דפיקות הלב בראש ובאוזניים כל הזמן. לפעמים ממש פחדתי ללכת לישון. הידיים שלי רעדו ולא יכולתי לשתות. עכשיו, תודה לאל, אני מרגיש טוב. הלב שקט ואני רוצה לחזור הביתה, לאשתי ולילדה שלי".
קראו עוד:
הבעיה בליבו של שקאר התגלתה לפני ארבע שנים. "עבדתי אז בנמל חיפה, על מלגזה, ופתאום הרגשתי את הלב דופק. הדפיקות הגיעו לראש ולאוזניים", הוא מספר. ניידת של מד"א הוזעקה למקום, ובבדיקה התגלה שדופק ליבו של שקאר הוא מעל 200 פעימות בדקה - לעומת דופק רגיל הנע בין 60 ל-100. "הפרמדיק שאל אותי, 'מה זה, יש לך לב של סוס? איך לא התעלפת?'", הוא נזכר.
2 צפייה בגלריה
סעיד שקאר אחרי הניתוח. "הצוות באמבולנס שאל אותי, 'מה זה, יש לך לב של סוס? איך לא התעלפת?'"
(צילום: אלי דדון ומיכל קליינברג)
"התופעה שממנה סובל שקאר נקראת 'דקסטרוקרדיה'", מסביר ד"ר אסף דנון, מנהל המעבדה לאלקטרופיזיולוגיה של הלב במרכז הרפואי כרמל בחיפה. "מדובר במום מולד נדיר, לא גנטי, שבו הלב נמצא בצד ימין של הגוף במקום בצד שמאל. סעיד הצליח לחיות באיכות סבירה עד שנות ה-30 שלו. אם הוא לא היה עובר את הטיפול שלנו, הוא כנראה היה ממשיך לסבול מכאבים בחזה, מדפיקות לב ומקוצר נשימה". ד"ר דנון מוסיף שבשלב מסוים, הבעיה הייתה הופכת לפרפור מתמיד, "וסעיד היה צריך לקחת תרופות להאטת קצב הפרפור. הוא היה עלול להגיע גם למצב של אי ספיקת לב מסוכנת".
2 צפייה בגלריה
ד"ר אסף דנון (מימין), ד"ר חורחה שליאמסר וד"ר ניסן בן דב. "התרופות הפסיקו לעזור"
(צילום: אלי דדון ומיכל קליינברג)
"אימא שלי מיד איבדה את ההכרה"
עד גיל שבע אף אחד לא ידע שהלב של שקאר ממוקם במקום חריג. רק אחרי שנחבל בביתו והובהל לבית חולים, עבר צילום חזה שגילה כי ליבו ממוקם בצד ימין. "אימא שלי מיד איבדה את ההכרה, וגם אבא שלי כמעט התעלף", הוא מספר. "אבל זה לא השפיע עליי, עד לאותו בוקר שבו עבדתי בנמל חיפה".
במהלך השנים הוא חווה מקרים נוספים, קיצוניים פחות, של דופק מוגבר, ובכל פעם טופל בבית חולים. "באיזשהו שלב רופא המשפחה שלי שם לב שכל חודש בערך אני נזקק לטיפול רפואי בגלל הלב. הוא התקשר וביקש שאגיע לבית החולים כרמל, שם עשו לי צילום סי.טי ואשפזו אותי מיד".
"סעיד תמיד סבל מאסתמה, ובשנים האחרונות התרופות הפסיקו לעזור לו", מסביר ד"ר דנון. "הוא הגיע שוב ושוב לבית החולים הקרוב לביתו, ושם היו עושים לו הליך הנקרא 'היפוך חשמלי'. זה היה עוזר לו נקודתית, אבל הפרעת הקצב שלו הייתה חוזרת. כשהוא הגיע אלינו, הבנו מייד שצריך לעשות לו אבלציה - צנתור חשמלי פולשני למניעה של הפרעות קצב". ההליך כרוך במעבר לצד השמאלי של הלב על ידי דיקור של המחיצה בין העליות וביצוע פתח ביניהן. "הבעיה הייתה שאצל סעיד הכול הפוך".
ד"ר אסף דנון: "אם הוא לא היה עובר את הטיפול שלנו, הוא היה כנראה ממשיך לסבול מכאבים בחזה, מדפיקות לב ומקוצר נשימה. בשלב מסוים הבעיה הייתה הופכת לפרפור מתמיד, והוא היה צריך לקחת תרופות להאטת קצב הפרפור. הוא היה עלול להגיע גם למצב של אי ספיקת לב מסוכנת"
אז מה עושים? הפוך. "לפני ההליך עשינו סי.טי לב כדי למפות את האנטומיה", מסביר ד"ר ניסן בן דב, רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה בכרמל. "את האבלציה עצמה עשינו בהרדמה מלאה, כשפרופ' אבינועם שירן, מנהל המערך הקרדיולוגי, עוזר לנו לבצע אקו מיוחד דרך הוושט, שבעזרתו הצלחנו לראות בדיוק איפה אנחנו. זה היה מקרה מיוחד. לשמחתנו, ההליך עבר בהצלחה, הפרעות הקצב של סעיד פסקו לחלוטין, ומצבו השתפר".
ד"ר חורחה שליאמסר, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה בכרמל, שניהל את הניתוח, מוסיף על מורכבות ההליך: "מכיוון שכל המנח של הלב היה הפוך, היינו צריכים לחשוב על הכול כמו בתמונת ראי ולעשות את כל תנועות הידיים הפוכות, כמו הכתב ההפוך של לאונרדו דה וינצ'י. זה היה מאתגר מאוד".
