לאחר הדיווח על חמישה תושבי תל אביב שטופלו בעקבות קדחת מערב הנילוס, נוספו עוד חולים לרשימה שמתארכת - לפי שעה עשרה חולים. כעת מאושפזים באיכילוב שלושה חולים עם קדחת מערב הנילוס, אחד מהם במצב קשה, אחד במצב בינוני-קשה ואחד במצב בינוני. השלושה תושבי צפון תל אביב ובת ים. שלושה נוספים טופלו באיכילוב ושוחררו לבתיהם. במרכז הרפואי שיבא בתל השומר מאושפזים עוד שניים: תושבי יהוד וסביון. שני תושבי רמת גן וגבעתיים שוחררו לבתיהם. בתוך כך, המשרד להגנת הסביבה דיווח שלכד יתושות נגועות בקדחת מערב הנילוס ברמת גן בשבועיים האחרונים.
במשרד הבריאות הבהירו כי לפי הנתונים שבידיהם, "בשלב זה לא נראית מגמת תחלואה חריגה בקדחת מערב הנילוס בישראל. המשרד ממשיך בניטור הנתונים ויעדכן במידת הצורך בשקיפות וכפי שנעשה בעבר. תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה".
עוד אמרו במשרד הבריאות כי "במקרים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס מקיים משרד הבריאות חקירה אפידמיולוגית והמידע מועבר למשרד להגנת הסביבה לצורך פעולות מניעה כנגד יתושים. בנוסף, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מיידעים את הציבור על אזורים בהם נלכדים יתושים נגועים בנגיף. על מנת לצמצם את החשיפה ליתושים, ממליץ משרד הבריאות להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים, וכן להפעיל מאווררים במקום השהייה".
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושים שניזונים מעופות נגועים. תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כ-5 עד 21 ימים והמחלה נמשכת לרוב 6-3 ימים. ברוב המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה. המחלה לרוב מאופיינת בחום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים, דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.
פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי שיבא, אמר מוקדם יותר בריאיון ל-ynet כי "החודש יש משהו שלא ראינו בעבר שזה הופעה מוקדמת יחסית של מקרים רבים של קדחת מערב הנילוס. בסביבות חודש יוני מדווחים בארץ 20-10 מקרים ולא יותר באופן ממוצע. אנחנו באמצע יוני ושומעים על יותר מחמישה מקרים בכמה בתי חולים גדולים בארץ, אז ייתכן שאנחנו רואים רמת הדבקה גבוהה, ומוקדמת יחסית לעונה". צפו בריאיון איתו:
לדברי פרופ' אייל לשם, מזג האוויר עשוי להסביר את הופעת המקרים המוקדמת: "היה חורף עם משקעים ואביב חם יחסית. ייתכן שבכלל מדובר באירוע מקומי שבו רשויות מקומיות לא ריססו או אנשים השתמשו פחות במזגנים ובדוחי יתושים ולכן אנחנו רואים צבר מקרים. כדי לוודא שאכן קיימת התפרצות, אנחנו צריכים להסתכל על הרמה הכוללת הארצית, לקרוא את דיווחי משרד הבריאות ולראות אם העלייה משמעותית ביחס למקובל".
פרופ' לשם אומר כי לקדחת מערב הנילוס אין טיפול ואין חיסון, ולכן ההתמודדות הטובה ביותר היא מניעת עקיצה, "זה נעשה ברמת הקהילה על-ידי ריסוס סביבתי. כל אדם יכול לבדוק את החצר שלו ולנסות לרוקן כל מיני מכלים שאוספים מי מזגנים, כל מיני צלוחיות של עציצים. בכל המקומות הללו יש יתושים שמתרבים ולכן הם מעלים את הסיכון בבתים לידם וגם ריסוס סביבתי של הרשות. ברמה האישית כל אדם צריך להשתדל למרוח חומרים דוחי יתושים כשהוא יוצא מהבית או מתכנן לשהות בחוץ, זה קצת קשה בקיץ החם הזה אבל ללבוש בגדים ארוכים. חשוב להתקין רשתות יתושים או לשהות במזגן".
עד כמה זה משפיע על האוכלוסייה המבוגרת בעיקר?
פרופ' לשם: "מדובר במחלה שעוברת בעקיצה של יתושים והיא מחלה ויראלית. כאשר אדם נעקץ ונדבק בווירוס הזה, ב-80% מהמקרים ההדבקה היא בכלל א-סימפטומטית. האדם בכלל לא יודע שהוא נעקץ. פעם עשו בדיקות דם לחיילי מילואים וראו שמחציתם נדבקו בקדחת מערב הנילוס ואפילו לא ידעו. 20% מפתחים מחלה שהיא בסך הכול מחלה לא מאוד קשה, קצת חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, לפעמים פריחה או סימנים ספציפיים, אפילו שלשול. מחלימים ואפילו לא יודעים שנדבקו. אנשים מאוד מבוגרים או מבוגרים, מדוכאי חיסון או שמערכת החיסון נפגעה הם בסיכון לפגיעה מוחית. זו יכולה להיות פגיעה בחוט השדרה או אפילו בעצבים הפריפריים ואז אנחנו רואים מחלה קשה עם סימנים נוירולוגיים כמו שמתוארת באותם חולים".
"קבוצות הווטסאפ גועשות, יש חשש אמיתי"
ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, עדכן כי "יתושות שנלכדו בניטור שביצע המשרד להגנת הסביבה באזור רמת גן אומתו במעבדות משרד הבריאות כנשאיות של וירוס קדחת מערב הנילוס. בהתאם לתוצאות הניטור, המשרד להגנת הסביבה עדכן את עיריית רמת גן בממצאים, והנחה את הרשות המקומית כיצד לפעול. בנוסף לפעולות שהרשויות המקומיות נדרשות לבצע במקרים מסוג זה, תרומה משמעותית להפחתת הסיכון להידבק במחלה תושג באמצעות התנהגות אחראית ומושכלת גם מצד הציבור. אנו מעודדים את הציבור להישמע להמלצות המקצועיות, להקפיד על ייבוש של מקורות מים עומדים בסביבת המגורים ולנקוט באמצעי המיגון המומלצים".
החולים בקדחת מערב הנילוס מתל אביב מתגוררים בין היתר בשכונות היוקרה רמת החייל, המשתלה ושיכון דן בצפון תל אביב. עם פרסום המקרים, סיפרו תושבים על דאגה גוברת מהידבקות בנגיף באזור מגוריהם.
מירב לוי, מנהלת חנות בגדי ילדים "newish" יד 2 בשיכון דן ותושבת השכונה שבה מתגורר אחד החולים שאושפז במצב קשה, סיפרה ל-ynet, כי הפרסומים על אודות העקיצות והתפרצות המחלה היו מאוד מלחיצות. "אני גרה ועובדת בשיכון דן, בני אלון בן ה-10 לומד בשכונת המשתלה, כל האזורים שחשופים למפגע, עם סיכון גבוהה לעקיצות היתושה. יש חשש אמיתי, קבוצות הווטסאפ גועשות. רוב הבתים כאן הם בתים פרטייים עם הרבה גינות, בריכות לילדים – מקורות מים עם פוטנציאל גבוה למים עומדים. בשלב הזה, אני מצמצמת יציאות והגעה של אנשים לחנות שלי".
גם ליאור צוקרל (22), מנהלת חנות הפרחים rose בשיכון דן, תושבת שכונת צהלה חוששת מאוד. "הבנתי שלתסמינים לוקח זמן להופיע, אז התחלתי לשחזר את כל המקומות שהייתי בהם לאחרונה ולחשב את הסיכונים שלי. זכור לי שנעקצתי מדברים, אני מקווה שזה מיתוש רגיל ולא הנמר האסיאתי. אני בעיקר מקווה שיטפלו בזה בהקדם".
לימור שוימר, מנהלת חנות של מאפיית קרסט בשיכון דן, תושבת שכונת שוכן דן, שבתה בת ה-3 הולכת לגן בשיכון דן, הוסיפה כי בגן הוציאו הנחייה ברור לא להוציא את הילדים החוצה מלבד שעות הבוקר המוקדמות. "אני מצפה שיטפלו בזה בהקדם. עוד לפני שהייתה בהלת קדחת הנילוס - יש קדחת יתושות מטורפת באזור שלנו שחייבים לטפל בה כמו שצריך. זה מטרד קבוע באזור שלנו שמחייב התייחסות וטיפול. מבחינתי זה מפגע תברואתי שמצריך טיפול מיידי".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "מיד עם היוודע דבר אבחונם של התושבים במחלה, יצאו צוותי הדברה מתוגברים לאזורים שבהם הם מתגוררים, איתרו מספר מוקדי מים עומדים שבהם נמצאו זחלי יתושים וייבשו אותם. במקביל, מתבצעת ברחבי העיר הדברה בבריכות שחייה, מזרקות, תעלות ביוב ומערכות הניקוז.
"כמו כן, על מנת להביא למיגור המפגע, התבקשו צוותי ומחלקות העירייה לשים בעדיפות עליונה את הטיפול במקורות מים עומדים באתרי בנייה ובמוסדות חינוך ברחבי העיר ולחלק פליירים עם מידע רלבנטי לבעלי העסקים. יצוין כי כל הפעולות נעשות בתיאום מלא עם המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, על אף ההיערכות המרובה של העירייה, אנו מבקשים מתושבות ותושבי העיר להימנע מהשקיית יתר, לטפל בברזים דולפים ולייבש מקורות מים עומדים - באדניות, על הגג, בחצר, במרתף ובחניון התת קרקעי; ולהשתמש באמצעי מיגון אישי - חומרים דוחי יתושים ורשתות בחלונות הבתים".
פורסם לראשונה: 09:29, 19.06.24