המגפה של המאה ה-21 פרופ' איתמר רז, פרופ' נעים שחאדה והדיאטנית עדינה בכר
(צילום: נויל האריס, חגי דקל, אורי דוידוביץ)
לאריזות המזון נוספו מדבקות אדומות וירקות, המודעות עלתה ועדיין – מגפות ההשמנה והסוכרת רק ממשיכות להתפשט. "אנחנו רק עוסקים ברגולציה ולא בחינוך, כל עוד לא נלווה את הרגולציה בחינוך – ניכשל", אומר פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת ומנהל רפואי של מרכז לטיפול בסוכרת, בוועידת הבריאות השנתית שנערכה אתמול (ב').
במסגרת פאנל המומחים שעסק במגפת ההשמנה הכריז פרופ' רז: "נכשלנו, כל העולם נכשל במניעת השמנה. הממשלות לא מבינות שבעוד 30 שנה 80% מההוצאות על רפואה יהיו בגלל השמנה והמחלות הנלוות אליה וימוטטו את החברה".
עוד בוועידת הבריאות:
פרופ' נעים שחאדה, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל מכון סוכרת ומטבוליזם ברמב"ם, הסכים והוסיף: "אנחנו חיים בעידן של שפע, הכול זמין 24/7. ישנו גם עניין הפעילות הגופנית. אני קורא לדור החדש - דור הטאץ'. הוא משחק באמצעות האצבעות שלו. זה מתחיל במניעה וזה מתחיל מהבית. אנחנו יודעים ששיעור השמנה בילדים בני 19-5 הוא 12% בישראל - 20% מעל הממוצע של ה-OECD - אז יש מה לעשות".
פרופ' נעים שחאדה, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת: "אני קורא לדור החדש - דור הטאץ'. הוא משחק באמצעות האצבעות שלו. שיעור השמנה בילדים בני 19-5 הוא 12% בישראל - 20% מעל הממוצע של ה-OECD - אז יש מה לעשות"
עדינה בכר, דיאטנית סוכרת ותזונה קטוגנית ויו"ר עמותת עתיד, הזכירה פארק שבו היא מבקרת, שם ניצב שולחן פינג פונג והוא תמיד ריק. "ראיתי ילד אחד שמשחק עם עצמו. אנחנו צריכים לגדל דור שיהיה פעיל, שישמור על מסת השריר שלו כי זאת ההזדמנות לדאוג לגדילה. אני מאוד מאמינה בלהגיד מה כן. אנחנו צריכים לחנך את ההורים לחנך את הילדים. למשל, מחקר על מבוגרים שיצא בירחון אוביסיטי הראה שמי שצורך יותר חלבון בוחר בחירות טובות יותר, אוכל פחות סוכרים ויותר ויטמינים ומינרלים".
"לכן יש חשיבות לחינוך", מציין פרופ' שחאדה, "וחשוב שלפחות במסגרות הלימודיות יהיה פיקוח, שהמזון הלא בריא לא יהיה זמין לתלמידים בבית הספר, שנשגיח על מה שנמצא שם". בכר מוסיפה: "יש פרויקט של התערבות תזונתית בצהרונים שזה מאוד חשוב, וצריך להעביר מסרים פשוטים שאף אחד לא יתווכח איתם".
פרופ' איתמר רז, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת: "עיקר ההשמנה במבוגרים וילדים היא בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. בקריית גת יש 20% ילדים שסובלים ממשקל עודף לעומת 8% ברעננה"
פרופ' רז טוען שהבעיה במערכת החינוך מורכבת יותר ומתייחס לניסיונות של משרד החינוך שלא הבשילו: "יצא חוק, אני קידמתי אותו ומה קורה? הפכו את הקפטריות לקפיטריות מים. חוץ ממים אין שם כלום. אז התלמידים יוצאים החוצה וקונים בחוץ. בתיכון עירוני ד' בת"א הציעו מנות טובות ואיכותיות מאוד שעולות 25 שקל. רק 10% מההורים הצטרפו לזה. משהו לקוי בחשיבה שלנו".
מודעות וחינוך הם חשובים, אבל צריך לזכור עוד משתנה - אוכל בריא עולה פה הרבה מאוד כסף. עד כמה הבעיה הזו קריטית?
פרופ' רז: "הבעיה מאוד קריטית כי עיקר ההשמנה במבוגרים וילדים היא בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. בקריית גת יש 20% ילדים שסובלים ממשקל עודף לעומת 8% ברעננה".
פרופ' שחאדה מכיר את הנושא מקרוב: "אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך סובלת יותר מהשמנה, כי יש לה פחות נגישות לאוכל בריא, פחות מכוני כושר, פחות תרופות מתאימות. כשהחילו את המס על משקאות ממותקים אני המלצתי שהכסף ילך לסבסוד משהו בריא יותר".
"לאוכלוסייה הערבית יש הרגלי אכילה מאוד לא בריאים", מוסיף פרופ' רז, "היא אוהבת את המתוקים, הפחמימה, את הכנאפה, זה הרבה יותר נגיש באוכלוסייה הזו ושם צריך סוג אחר של חינוך וכניסה למשפחה".
זה לא רק עניינים מגזריים. הפכנו להיות קצת אמריקאים, עם רשתות מזון מהיר בכל פינה.
פרופ' רז: "הבעיה היא בתרבות הצריכה. אין לנו זמן היום, במקום להכין אוכל בבית קונים מזון מוכן. הקלוריות הריקות, האוכל המתועש שהוא המסוכן והבעייתי - זה האוכל הזול הנגיש ואולי גם הטעים ביותר. נשים צעירות שאוכלות את המזון המתועש, יש להן סיכוי רב יותר לא להיכנס להיריון או סיכון לבעיות בזמן ההיריון.
"מזון בריא יקר יותר, אני ישבתי עם שר האוצר מספר פעמים ועם שרי אוצר קודמים ומורכב לעשות שינוי במחירים, אבל אחד הדברים שאני לא קולט עד היום זה שלחם מלא אינו מסובסד, בזמן שלחם גרוע מסובסד באופן מלא או בפיקוח. התוצאה היא שאתה יכול לקנות לחם רע מאוד ב-7 שקלים אבל לחם בריא ב-20 שקל".
"לחם לא מתאים לכולם", מציינת בכר, "כבר בפה הרוק שלנו מפרק אותו לסוכר". פרופ' רז: "לגרום לאנשים להפסיק לאכול לחם זה כמעט בלתי אפשרי, אז לפחות שיאכלו לחם בריא יותר".
"מזון בריא יקר יותר. לחם מלא אינו מסובסד, בזמן שלחם גרוע מסובסד באופן מלא או בפיקוח. התוצאה היא שאתה יכול לקנות לחם רע מאוד ב-7 שקלים אבל לחם בריא ב-20 שקל"
עד כמה הרסנית ההתמכרות שלנו לסוכר?
פרופ' שחאדה: "זו התמכרות, אנחנו אפילו יודעים שיש אזור מסוים במוח שמגיב לסוכר, ולהיגמל מזה זה סיפור. אם נרגיל מהתחלה ונבין מה צריך לאכול, מה מציעים ומה שמים על השולחן בבית ובבית הספר - זה יעזור למנוע את ההתמכרות. 84% מהילדים השמנים הם גם מבוגרים שמנים".
קטוגנית, צום לסירוגין או דיאטה ים תיכונית?
בישראל יש גם עוד נקודת ציון – הגיוס לצה"ל. פרופ' רז טוען שגיל הגיוס הוא כבר שלב מאוחר מדי לשינוי. "פרופ' גלעד טוויג הראה שמי שהיו שמנים בגיל 17 מתו ממחלות לב, סרטן וסוכרת פי שלושה משאר האוכלוסייה. הזמן לטפל זה בגיל הצעיר ביותר. יש יותר ויותר מחקרים המראים ש- 95% ממי שמרזים מעלים את המשקל בחזרה. הדבר הכי לא בריא זה לעשות זיגזג. עכשיו יצא מאמר שהראה שיותר טוב להיות שמנים לאורך זמן מאשר לעשות זיגזג. מחקרים הראו שיש דבר אחד שיכול לטפל בהשמנה בצורה מוצלחת - ניתוח קיצור קיבה, כי ברוב המקרים הם לא עושים את האקורדיון".
מה לגבי זריקות ההרזיה שמיועדות לטיפול בסוכרת?
פרופ' שחאדה: "הזריקה היא כמו כל טיפול תרופתי – זה צריך להיות תחת השגחה רפואית ומילוי כל הקריטריונים לטיפול בהשמנה. זה חלק ממכלול של דברים - תזונה, פעילות גופנית, שינה טובה וגם טיפול תרופתי. אני מדגיש את ההשגחה הרפואית".
פרופ' רז סבור שהנושא דורש יותר פיקוח. "הזריקות מורידות משקל בצורה דרמטית. אנחנו מתחילים להשתוות לניתוח קיצור קיבה והשאלה היא בהתמדה ובתופעות הלוואי. לניתוח קיצור קיבה אין בדרך-כלל תופעות לוואי לאורך זמן. הזריקות מתחילות ליצור תופעות לוואי שיוצרות אקורדיון. משתמשים בזה גם אנשים במשקל נמוך. מחקרים מראים שברגע שאתה מפסיק את הזריקה, אם לא סיגלת אורח חיים בריא - אתה תעלה במשקל בחזרה".
עדינה בכר, מה לגבי דיאטות טרנדיות כמו הצום לסירוגין, לא היית ממליצה על זה?
"ישנה הדיאטה הקטוגנית שאני מייצגת, שגורמת לנסיגה של סוכרת. אבל צריך לדעת לעשות אותה. מגיעים אליי אנשים מקבוצות פייסבוק שלא מגיעים עם הדיאטה הזו לשום מקום, הם מעמיסים על עצמם שומן, אין בזה שום היגיון. באשר לצומות - בסקירה האחרונה הראו שכשאתה מגביל את זמן האכילה, זה לא מוביל אותך להרבה תוצאות. אתה יכול לאכול ג'אנק פוד בחלון האכילה שלך. צריך לעשות דברים הדרגתיים. המוח אוהב הרגלים, אני לא שואלת את עצמי איזו נעל אני נועלת קודם - כי המוח עובד על אוטומט. יש את הסימן, את הפעולה ואת התגמול".
פרופ' רז מוסיף: "מחקרים הוכיחו שדיאטות צום מאריכות חיים, הוכיחו את זה על חיות ועכשיו מוכיחים את זה בבני אדם. אם אתה עושה דיאטת חלבון, היא קלה ופשוטה וגורמת לאדם לאכול את הדיאטה הים תיכונית באופן טבעי. זאת ההצלחה של הדיאטה הקטוגנית, אתה חותך ואומר שאתה לא נוגע בפחמימה - ואז קל לבצע אותה"
"יש טכנולוגיות מטורפות שגורמות לילדים לפעול ושיכולות לחנך את הילדים והוריהם לתזונה נכונה. שילוב של החלטת ממשלה עם כל המשרדים, יחד עם הטכנולוגיות השונות, אולי יעשה את השינוי"
פרופ' שחאדה: "כל העולם מקנא ואומר שהדיאטה הים תיכונית היא הטובה ביותר. בואו נתחיל בדיאטה שלנו. יש גם מקום לאופטימיות, אנחנו מתחילים פרויקט ענק בגליל שנקרא 'ספרת הגליל לסוכרת'. אנחנו לא באים ואומרים לילד מה אסור או לאמא שהיא שמנה מדי, אלא פועלים בגישה הוליסטית בבתי הספר עם דיאטנית קהילתית ומתאם בריאות קהילתי. חייבים גישה הוליסטית שהמדינה תאמץ בתור תוכנית בריאות כלל-ארצית, זו הדרך"
בכר: "אני מסכימה שצריך לשתף פעולה בכל מקום, בקופות, בבתי החולים, להוציא את המכונות של המשקאות המתוקים. צריך לצאת מהתפיסה הישנה בדיאטות. קלוריות אאוט, צריך לדעת מה לאכול וכשאתה אוכל את הדברים הנכונים אתה עושה שינויים הורמונליים שגורמים לך לרדת במשקל".
פרופ' רז: "אנחנו הצענו למשרד החינוך הקודם שש שעות פעילות גופנית בשבוע. יש טכנולוגיות מטורפות שגורמות לילדים לפעול ושיכולות לחנך את הילדים והוריהם לתזונה נכונה. שילוב של החלטת ממשלה עם כל המשרדים, יחד עם הטכנולוגיות השונות, אולי יעשה את השינוי".
