על קצה המזלג: הפלרת מים (איזון רמת הפלואוריד במים לריכוז מיטבי) היא שיטה יעילה, בטוחה וזולה למניעת עששת באוכלוסייה. בינואר השנה היא קיבלה עוד חיזוק לכך, בדמות מחקר חדש, שבדק באופן חדשני את רמות הפלואוריד במים בשוודיה ואת הקשר בינם לבין עששת, פגיעה קוגניטיבית והכנסה. המחקר מצא שהפלרה מונעת עששת, לא קשורה לפגיעה קוגניטיבית בכלל, וקשורה לעלייה בהכנסה, בעיקר בשכבות הנמוכות.
קראו עוד:
בהרחבה: הפלרת מים היא שיטה שלפיה מווסתים את הכמות של היסוד פלואור במי השתייה למינון מיטבי (ונמוך ביותר) על ידי הוספתו או גריעתו כדי למנוע עששת בשיניים (כמובן שיש להקפיד על צחצוח שיניים בנוסף). במחקרים רבים נמצא שהפלרה היא שיטה יעילה במניעת עששת ובטוחה. בינואר השנה פורסם מחקר חדש על הפלרת מים ב-JPE, אחד מחמשת העיתונים המקצועיים המובילים בתחום הכלכלה.
רגע רגע, מה הקשר בין בריאות ציבורית של השיניים לכלכלה?
ובכן, המחקר המדובר עשה משהו שכלכלנים מאוד אוהבים לעשות, והשתמש בתצפית מתוחכמת במיוחד, כלי מחקרי שמאפשר לנטרל הרבה גורמים שעלולים להשפיע על התוצאה של המחקר. זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שהוא פורסם בעיתון כלכלי, תחום המתאפיין בין השאר בתצפיות מסוג זה. חשוב לציין ששני החוקרים שכתבו את המאמר הם כלכלנים, אולם המחקר נעשה בשיתוף עם אפידמיולוגים, כלכלני בריאות וגופי מחקר בתחום בריאות הציבור משוודיה כגון U-CARE.
1 צפייה בגלריה
"אנו מקווים שמשרד הבריאות ישכיל להחזיר את מדיניות ההפלרה בישראל, למען בריאות השיניים של ילדינו ושלנו, על כל הערך המוסף שעולה מכך"
(צילום: shutterstock)
מה המחקר עשה?
הוא ניצל את העובדה שבאזורים מסוימים בשוודיה רמת הפלואוריד הטבעית במים היא מיטבית - משמע, דומה לזו ששואפים לקבל בהפלרה מלאכותית - בעוד שבאזורים אחרים רמות הפלואוריד גבוהות או נמוכות מרמה זו. עובדה זו, שמשתלבת עם כך שאנשים לא בוחרים איפה לגור לפי רמת הפלואוריד הטבעית במים, מאפשרת לבודד בצורה יפה את האפקט הסיבתי של הפלרה על גורמים שונים.
מה המחקר מצא?
לחוקרים הייתה גישה למסד נתונים של ריכוזי פלואוריד במים לפי אזור מגורים, וכן נתונים על כ-600 אלף אנשים: הכנסותיהם הנוכחיות, מדדים שונים בנוגע למצב השיניים שלהם, מקום מגוריהם הנוכחי, מקום הולדתם, אזורי מגורים נוספים שבהם חיו וכמה זמן הם חיו בכל אזור, נתונים על מבחני מתמטיקה ומנת משכל ועוד נתונים רבים.
החוקרים הראו בצורה יפה שהפלרה לריכוז מיטבי קשורה באופן ישיר לירידה במחלת העששת, ושאין קשר בינה לבין פגיעה קוגניטיבית - בניגוד לטענות של מתנגדי ההפלרה. הממצא המעניין ביותר, כמו גם השנוי ביותר במחלוקת, הוא הקשר לעלייה בהכנסה. החוקרים התחשבו בכל מיני מאפיינים חברתיים-כלכליים של הפרטים במחקר כגון הכנסות ההורים, יכולות קוגניטיביות ולא קוגניטיביות, סטטוס ההגירה של שני ההורים בנפרד וביחד ועוד. לאחר בקרה על כל אלו מצאו החוקרים אפקט מובהק של פלואוריד במי השתייה על הכנסות הפרטים.
ידוע ממחקרים בכלכלה שיופי חיצוני משפר שכר והכנסות. לכן, לטענת החוקרים, תרומה של שיניים יפות ובריאות למראה תורמת להכנסת הפרטים
מה הקשר בין הפלרה להכנסה?
השערתם של החוקרים (שדורשת מחקר נוסף) אומרת שפלואוריד במי השתייה תורם להכנסה באמצעות מה שהם קוראים לו "הון בריאות שינני". כלומר, שיני הפרטים בריאות יותר, וכתוצאה מכך קורים שני דברים:
1. המראה החיצוני טוב יותר. זה נשמע שטחי, אבל ידוע ממחקרים בכלכלה שיופי חיצוני משפר שכר והכנסות. לכן, לטענת החוקרים, תרומה של שיניים יפות ובריאות למראה תורמת להכנסת הפרטים. אפקט זה הוא ככל הנראה משני, וקורה בעיקר בענפים שבהם יש מגע רב עם לקוחות (באופן לא מפתיע).
החוקרים מראים שככל שהמים באזור מסוים מופלרים יותר, הפרטים נוטים פחות לצאת לחופשות מחלה בעבודתם, שכן הם צריכים פחות טיפולי שיניים. לפיכך, הם מייצרים יותר בעבודה ועובדים יעיל יותר
2. הם חולים פחות. החוקרים מראים שככל שהמים באזור מסוים מופלרים יותר, הפרטים נוטים פחות לצאת לחופשות מחלה בעבודתם. מצב זה מתקיים עד גבול מסוים, שהוא קצת מעל הפלרה אופטימלית. הסיבה לכך היא ככל הנראה שהם צריכים פחות טיפולי שיניים, כתוצאה משיניים בריאות יותר בזכות ההפלרה. לפיכך, הם מייצרים יותר בעבודה ועובדים יעיל יותר (פריון עבודתם עולה), וכתוצאה מכך שכרם עולה.
אפקט זה של עלייה בהכנסות השנתיות כתוצאה משיפור במראה ובפריון העבודה נראה כמעט אך ורק בעשירוני ההכנסה הנמוכים, אלו שלא יכולים להרשות לעצמם טיפולי שיניים יקרים. כך שלא רק שהפלרה, ככל הנראה, תורמת להכנסת הפרטים, היא עושה זאת בצורה פרוגרסיבית, ולכן היא מדיניות שעשויה לצמצם פערי הכנסה בחברה.
לסיכום: עוד מחקר הראה שהפלרת מים היא בטוחה ויעילה, והפעם מדיסציפלינת הכלכלה, כאשר מחקר זה עשה זאת בצורה ייחודית ומוצלחת למדי. מחקר זה מצטרף להר הראיות הקיים שתומך בהפלרת מים, ואפשר לומר שהוא אף הגביה הר זה לא מעט. המחקר לא רק אישש שוב שהפלרה היא שיטה יעילה ובטוחה, אלא גם הראה שיש לה אפקט פרוגרסיבי של צמצום פערים בחברה על ידי העלאת הכנסות החלשים שבה, שזה מבורך ביותר (אם כי בנקודה האחרונה, נמתין לחיזוק המסקנה במחקרים נוספים).
אנו מקווים שמשרד הבריאות ישכיל להחזיר את מדיניות ההפלרה בישראל, למען בריאות השיניים של ילדינו ושלנו, על כל הערך המוסף שעולה מכך.
