בשיתוף מדטרוניק
י' (השם המלא שמור במערכת), הוא אדם צעיר וגדול ממדים שעבר תאונת דרכים לאחר שאיבד את הכרתו תוך כדי נהיגה. הוא סבל מחבלות גוף קשות ושב לביתו לאחר תקופת החלמה. חודש מאוחר יותר, הוא התעורר באמצע הלילה לאחר שנפל על הריצפה, מחוץ למיטה, לאחר שככל הנראה התעלף תוך כדי השינה.
"סיטואציה שבה אדם מתעלף באופן פתאומי ומאבד את הכרתו יכולה להיות מדאיגה למדי, בעיקר כשלא מבינים מהי הסיבה. בהרבה מקרים ישנה התאוששות ספונטנית, אבל באוכלוסייה המבוגרת, יכולות להיות לכך השלכות הרסניות", מסביר ד"ר מרק קזצקר, רופא בכיר ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה, מהמרכז הרפואי הלל יפה.
"כל איבוד הכרה זמני של כמה שניות, שמגיע כתוצאה מהפסקת זרימת דם למוח, נקרא סינקופה. יש כמה מצבים שנראים כמו עילפון אבל אינם קשורים להפסקת הזרימה הזו. יש מקרי סינקופה טראומטיים רבים - כשאדם מאבד את ההכרה בפתאומיות כזו של איבוד שליטה עד לנפילה טראומטית וקבלת חבלת ראש או גוף". במקרה של י', הותקן בגופו צ׳יפ אלקטרוני, Implantable Loop Recorder (ILR). מוניטור מושתל זה מאפשר לו להמשיך בחייו, ללא דאגות נוספות, מכיוון שהוא מבצע רישום אק"ג רציף, ללא תלות במיקום או במעשיו של המטופל.
הרבה פעמים אנשים מתעלפים ומיד מתאוששים וממשיכים הלאה. "אנחנו לא מתייחסים באופן שווה לבחור צעיר שהיה אתמול במסיבה, היום לא שתה מספיק, התייבש והתעלף ולאחר מכן מיד התאושש, לבין אדם מבוגר, למשל. עם הצעיר, נוכל להקל, מתוך נקודת הנחה שזו הפעם הראשונה שזה קרה לו בחייו, ונקפיד שיהיה במנוחה, בשכיבה חצי יום וישתה הרבה. לעומת זאת, אצל אדם מבוגר, מגיל 65 ומעלה, כ-50% מהאנשים שמתעלפים בגיל זה, לא ישרדו את השנה הבאה אם לא ייחסו חשיבות לעילפון שחוו. לרוב זו לא תהיה התייבשות אלא, אירוע לבבי, הפרעות קצב או אירוע מוחי ובוודאי שזה דורש אבחון וטיפול".
ד"ר קזצקר מדגיש שבמבוגרים, גם במקרה שיש התאוששות מיידית אסור להקל ראש בנוגע לאירוע. "העילפון יכול להיות קשור במחלה רצינית, באירוע לבבי או מוחי ונדרשת בדיקה יסודית בחדר המיון שכוללת בדיקת רופא כללית ואק"ג, בדיקות דם שמסבירות אם היתה כאן התעלפות והתחברות למוניטור שבו ניתן לראות מיידית הפרעות קצב, או לא לראותן, ואם בתוך 24-48 שעות לא מגלים כלום והמטופל משתחרר, יש להפנות אותו לסידרת בדיקות כמו: CT חזה, CT ראש, MRI חזה וראש, ולרופאים – נוירולוג, אף אוזן גרון, קרדיולוג".
לדבריו, בהרבה ממקרי הסינקופה, רופא מיומן עשוי לאתר את הסיבה על ידי תשאול ראשוני: "האם מישהו ראה את הסיטואציה של העילפון, האם זה היה בשעות הבוקר או הערב, האם זה היה קשור לאירוע של התרגשות ושמחה, האם זה היה במאמץ, האם זה היה במנוחה?".
ישנם אנשים עם נטייה להתעלף, מסביר ד"ר קזצקר, ונטייה זו יכולה לנבוע מסיבות שונות. לדוגמה, יש אנשים שנוטים להתעלף אם הם מתרוממים במהירות לאחר שינה או שכיבה, במיוחד אנשים בגיל המבוגר שמקבלים תרופות להורדת לחץ הדם. "קבוצה אחרת היא של אנשים צעירים שיש להם יתר רגולציה. כשהם מתרגשים מאוד, כלי הדם שלהם נפתחים בבת אחת והדם לא זורם למוח", הוא מוסיף.
קבוצה שלישית היא אנשים שהסיבה אצלם לעילפון היא לבבית, ובמקרה זה מדובר במצב מסכן חיים. זו יכולה להיות בעיה במסתם שלא מעביר דם ללב, או אירוע לב של ממש. "בדיקת אק"ג בחדר מיון מאפשרת לזהות מצבים שכאלה ולהעביר את המטופל לחדר צנתורים. לכן כל כך קריטי לקחת את האירוע ברצינות וכן להגיע לחדר המיון במקרה של עילפון בגיל המבוגר", מדגיש ד"ר קזצקר. "לכל חולה שמגיע במצב של עילפון, נעשה אק"ג, אקו לב, מבחן מאמץ וגם מבחן מעמד. כשמישהו מגיע בפעם השנייה, אפעיל את כל העזרים כדי להתעמק ולהבין כי בוודאי שזה לא קרה שוב במקרה".
היתרון של מיידיות הנתונים
מטופלים רבים עוברים עשרות בדיקות ומבחנים עד שהם מאובחנים בסיבה לעילפון, חלקם מתייאשים מהבדיקות הרבות, ולא ממשיכים לבדוק את סיבת אירועי העילפון. "לכן, יש יתרון למרפאת הסינקופה, שבה כל הרופאים יושבים באותו מקום, זה מקצר מאד תהליכים. כאשר אנחנו רואים שיש יותר התעלפויות חוזרות, אנחנו נעזרים בצ'יפ קטן שמבצע אק"ג תת עורי 24 שעות, למשך 3 שנים. הצ'יפ - ה- ILR הוא מנטר תת עורי מושתל (Implantable Loop Recorder), המוחדר באמצעות זריקה תת עורית בהרדמה מקומית בצד השמאלי של בית החזה ועוקב אחרי אירועים חריגים. היתרון של ה- ILR של Medtronic, ה- REVEAL LINQ - הוא בדיוק וברגישות שלו, זהו המכשיר המדויק ביותר, עם אלגוריתמים מוכחים מחקרית לזיהוי הפרעות קצב. בשל גודלו הזעיר, פעולת ההשתלה קצרה ומתרחשת ללא סיבוכים.
"המטופל מקבל לחצן, שבעזרתו הוא יכול להקליט אירוע ברגע שהוא או מישהו בסביבתו מרגישים שהוא הולך לאבד את ההכרה. האירועים האלו נשמרים בצורה מאובטחת ומשודרים למוקד, שם נמצא טכנאי שעובר על כל האירועים החריגים. זו הדרך שלנו להיות במעקב ולדעת מה מצב המטופל בזמן אמת. גם כשהוא נוסע לחו"ל, בכל מדינה מתקדמת מכירים את המכשירים ועובדים איתה ולמעשה אין לו הגבלות מיוחדות".
כך למשל, מספר ד"ר קזצקר, הגיע למרפאה בחור עם עילפון, אבל גם אחרי בירור לא נמצאה הסיבה לכך. התקינו בגופו צ׳יפ, ובאירוע שהיה כחודשיים לאחר מכן, ראו שהדופק שלו לא השתנה אבל היו לו התכווצויות. בבירור הנוירולוגי הסתבר שהיתה לו אפילפסיה. "כך שלפעמים על הדרך מגלים פרטים חשובים אחרים על מצבו הרפואי של המטופל", מסביר הרופא.
ד"ר קזצקר מוסיף: "המכשיר שולח את הנתונים לענן והם מועברים ישירות לבית החולים. מדובר בהליך פשוט שכמובן במסגרת קופות החולים ובוודאי שעוזר לאיכות החיים וגם להצלת חיים. אין לדעת מתי תופיע הפרעת קצב. היתה לנו מטופלת שהיה לה את הצ'יפ כמעט שלוש שנים, וחשבה לעצמה שאולי זה מיותר, כי לא איתרו אצלה בעיה. דווקא ביום שבו היא באה, ממש במלאות שלוש השנים, אותרה בעיית קצב, היא טופלה ולמזלה ניצלו חייה".
בשיתוף מדטרוניק
